נבחרת הכדורסל של ישראל - ללא זהות, ללא חזון

ה"באז-וורדס" כרגע ב-NBA, בעקבות ההצלחות של מיאמי היט, מילווקי באקס, בוסטון סלטיקס וגולדן סטייט, הן "זהות" (identity) ו"תרבות" או "תרבות מועדון". כל קבוצה צריכה את הזהות שלה. סקאוטים יחפשו את השחקנים המתאימים לזהות שהקבוצה רוצה לעצמה.

זה מעט אמורפי לענף שסופר סטטיסטיקות על הדיפות כדור בהגנה, אבל מדובר בכלי עבודה של ממש. תרבות וזהות מכתיבות איך מועדון עובד, איזה סוג אישיות מתאים לארגון ואיך רוצים לנצח. קבוצה כמו מילווקי באקס, למשל, היא קבוצה של מעמד הפועלים בוויסקונסין - שחקן שאולי יהיה עובד קשה אבל גם בעל אישיות יהירה, שכל משחק רוצה להראות עד כמה הוא טוב בלכדרר, לא יתאים, בהכרח, לקבוצה ולכן, סביר להניח, לא יצליח בה. עם זאת, שחקן שגדל בקולג' מהדרג השני, לא נבחר בדראפט אבל הוכיח יכולות הגנתיות ב-G ליג וגם בדקות הבודדות שקיבל ב-NBA - יצליח יותר בקבוצה.

אם נפשט את הנושא - בגדול, "זהות" הקבוצה תקבע איך היא תשחק. תרבות המועדון תקבע איך הקבוצה הזו תורכב.

בנבחרת ישראל בכדורסל, שהודחה אתמול מהיורובאסקט אחרי שלא הרשימה לאורך הטורניר (הובילה בפחות מ-30 דקות בלבד בכל המשחקים יחד), יש כמה שחקנים מוכשרים מאוד. דני אבדיה הוא שחקן NBA על סף פריצה בליגה, לים מדר יש מעריצים במשרדי קבוצות בליגה האמריקאית, וגל מקל שיחק שם. יש לנבחרת גם כמה שחקני יורוליג ורבים מהם רשמו הצלחות כבירות בנבחרות הצעירות של ישראל. אז מה קרה?

מאמן הנבחרת גיא גודס | רויטרס

"ב-2003 הגענו לאליפות אירופה כאנדרדוג מובהק", מספר עידו קוז'יקרו, לשעבר סנטר נבחרת ישראל. "חטפנו הפסדים ב-30 הפרש במשחקי הכנה. בקושי עלינו לאליפות - עשינו זאת רק בזכות ניצחון על רומניה. היינו בלי כישרונות גדולים, פציעות וכו'. לאליפות בשטוקהולם הגענו ואשכרה אמרו לנו לפני לא לקחת יותר משלושה זוגות תחתונים כי לא נהיה שם יותר מדי זמן. ואז שוחטים אותנו במשחקים הראשונים נגד ליטא וגרמניה. במשחק השלישי, נגד לטביה, הנבחרת טובה מאוד. ואז ניצחנו. והמשכנו לנצח. בסוף הגענו למקום שביעי. הפסדנו ברבע הגמר נגד ספרד הענקית בגלל שתי שריקות של שופט.

"הצלחנו לנצח כי אף אחד לא ספר אותנו, אף אחד לא נתן לנו צ'אנס, לא האמינו בנו. התקשורת גמרה אותנו וחתכה אותנו. אבל באליפות זה עולם אחר. אתה מתפוצץ שם. אתה משחק פצוע. אני עם שרירים קרועים, כולם היו מפורקים, הרגשנו כאילו אנחנו עולים לשחק עם כיסא גלגלים אבל במשחק אנחנו ניתן את הכל. הרגשנו שאנחנו כל כך חזקים ביחד, כל כך ביחד. המקום הזה של מחסור בסופרסטאר אחד, של כישרונות, זה מה שחיבר איתנו. לא היה אף שחקן אחד שהוא כוכב על. היינו קבוצה של אחים אבל היה בעל בית בשם מאיר טפירו ושחקנים אחרים, חבורה של אחים, שמבינים מה שהם צריכים לעשות כדי לנצח. על טפירו גם תמיד הסתכלו כשחקן שהוא 'סקנד-בסט'. זו גם היתה אחת הסיבות ששיחקנו ככה. שהתחברנו אליו".

נבחרת ישראל ביורובאסקט 2022 היתה קבוצה מאוד לא מתוחכמת טקטית, שבדקות הטובות שלה בעיקר תסכלה את האוהדים כי הן קרו, בדרך כלל, כשהיא היתה בפיגור דו-ספרתי. אבל הדבר המתסכל ביותר הוא שזו נבחרת ללא זהות. הנבחרות הכי טובות הן אלו שאפשר לדעת איך הן ישחקו - בלי קשר ליריבה. בלי קשר לגובה של השחקנים או לאתלטיות שלהם. הנבחרות הכי טובות לא צריכות כישרון כדי להראות מה הן שוות.

בנבחרות ישראל הכי טובות כולם יעשו את ההגנה הכי טובה שהם יכולים לעשות - תמיד. בנבחרות ישראל הכי טובות פיק יהיה פיק ב-120% וסגירה לריבאונד תהיה סגירה לריבאונד ב-120%. בנבחרות ישראל הכי טובות לא יבנו על כישרון-על אחד שיעשה את כל ההתקפה. על המחסור בכישרון ואתלטיות יפצו בתנועה ותחכום.

לנבחרות ישראל הכי טובות תמיד היתה זהות מאוד ברורה. ביורובאסקט 2022 נבחרת ישראל נראתה כמו נבחרת ישראל טובה לכמה דקות בלבד. והניצחונות שהגיעו היו בזכות כישרון יוצא דופן. ככה נבחרת ישראל בכדורסל אף פעם לא הצליחה.