"אנחנו צפויים לראות שינוי מטורף בעולם התעסוקה - ייעלמו לנו הג'וניורים"

בסדנאות שהוא מעביר, אוהב ינאי זגורי להציג לסטודנטים שקף ובו 15 תמונות שלו. תמונה אחת אותנטית, שצולמה על ידי צלם בשר ודם, וכל השאר תמונות שיצר באופן סינתטי באמצעות "סטייבל דיפיוז'ן", אחד ממחוללי התמונות מבוססי בינה מלאכותית הפופולאריים. הוא מבקש מהסטודנטים לקבוע איזו מהתמונות היא האותנטית. כמעט תמיד הם נכשלים.

זגורי הוא איש טכנולוגיות למידה העוסק בלמידה בארגונים זה 25 שנה. בכובעו האחד הוא חבר סגל בפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון HIT בחולון, ובכובעו השני הוא סמנכ"ל צמיחה ארגונית בחברת AppsFlyer, העוסקת במדידה וניתוח של קמפיינים שיווקיים במובייל. לעולם הבינה המלאכותית הגנרטיבית ניגש זגורי קודם כל כמשתמש פרטי, הנלהב לשחק עם צעצוע חדש. אחר כך, הוא מתחיל לחשוב איך אפשר לרתום את הטכנולוגיה לטובת הלמידה.

"את אנשי הלמידה הארגונית מעניינת שאלה אחת: איך אנחנו משנים התנהגות", הוא אומר. "תרבות למידה בארגונים היא לא לשם שמיים ולא לשם חינוך. אנחנו רוצים שימכרו יותר, שיהיו שירותיים יותר, שיתנו יותר ערך ללקוחות, שהמנהלים יהיו טובים יותר לעובדים. ובמקום הזה הטכנולוגיה משתלבת מצוין, כי היא יכולה לעזור לנו לקצר את תהליך הלמידה ולהפוך אותו להרבה יותר אפקטיבי".

תן לי דוגמה.

"נניח שיש לי איש מכירות, שצריך להעביר ללקוח מסר שהוא לאו דווקא רוצה לשמוע. מסר שיש בו סירוב. בעזרת AI, אפשר לנסח אימייל ללקוח שיהיה מצד אחד החלטי, ומצד שני מכיל. הוא יגיד ללקוח בצורה הטובה ביותר שהוא לא יכול לקבל את ה־25% הנחה שהוא ביקש, ובה בעת יביע רצון לשיתוף פעולה עתידי, ויבהיר ללקוח עד כמה הוא חשוב".

נשמע שה־AI לא מלמד את איש המכירות, אלא מחליף אותו.

"כשאנחנו מדברים על מקצועות שיושפעו מ־AI, צריך להבדיל בין שני תחומים. הראשון הוא מודל שפה - Text to Text. על המגרש הזה נמצאים ChatGPT ודומיו. אתה מזין לו טקסט, והוא מחזיר לך טקסט. המודל הזה מבין שפה היטב, ולכן הוא מפגין יכולות רטוריות מאוד גבוהות. זה לא אומר שהוא שולט בעובדות - הוא יכול להציג מידע לא נכון באופן משכנע מאוד.

"המודל השני שאנחנו רואים הוא Text to Image. זה מודל שיודע לקשר מצוין בין שפה לבין תמונות, ולייצר תמונה חדשה על סמך המון תמונות אחרות".

אז איפה זה משאיר את איש המכירות שלנו?

"כל מי שבמסגרת העבודה משתמש בשפה באופן ישיר, יושפע. אם זה אנשי מכירות ואם אנשי פרסום ושיווק ואם עיתונאים ואם יוצרי תוכן — כל מי שמשתמש בשפה ככלי מרכזי בתוך שיטת העבודה שלו. וכשאני אומר שפה, אני מתכוון לכל שפה. גם קוד זו שפה. גם מוזיקה".

ובצד השני, כל מי שעוסק במדיה.

"כן. הנתיב השני הוא של כל מי שמתעסק בריץ' מדיה. תמונות, סרטים, סאונד, גרפיקה, עורכי וידאו, אפטר אפקטס. כל אלו יעברו שינויים משמעותיים".

המקצועות האלה ייעלמו?

"אני לא מאמין שמקצועות ייעלמו לגמרי. וגם אם כן, זה ייקח הרבה זמן. דבר אחר שנראה הוא מעבר לעמדת פיקוח. המכונה תעשה את העבודה, ואנשים יפקחו שהיא לא עושה שטויות, או ייכנסו לפעולה במקרים שהמכונה נתקלת בבעיה שהיא לא יודעת לפתור.

"אבל יש עוד דבר חשוב. היום, איך רוכשים מקצוע? עוברים תהליך לימוד חזרתי. נניח מתמחה במשרד עורכי דין. הוא עושה עוד חוזה ועוד חוזה, ומנסח שוב ושוב. בעולם של AI, עורך הדין הוותיק יכול לבקש הכל מהמכונה, במקום המתמחה. המשמעות של זה היא שינוי מטורף שאנחנו צפויים לראות בעולם התעסוקה — ייעלמו לנו הג'וניורים. כאן אנחנו מתחילים לדבר ממש על מודלים כלכליים חדשים. כי זה לא רק מה ההספק של הג'וניור ומה הוא מסוגל לעשות, זה גם כמה אתה משלם לו. וגם, זה מעורר את השאלה — איך הופכים לסניורים, ומה זה אומר להיות סניור".

פריחתה המואצת של הבינה המלאכותית הגנרטיבית מציפה חששות רבים, החל מסוגיות פרטיות ועד פייק ניוז. "ChatGPT מאפשר לכל אחד לכתוב תוכן איכותי. הוא יכול ליצור תוכן שמראש מכוון להשפיע לדעה מסוימת או לדבר למגזר מסוים מאוד. רמת הטרגוט עולה פלאים", אומר זגורי.

נשמע גן עדן ליוצרי פייק ניוז.

"הטכנולוגיה הזאת מגיעה עם איום, כמו כל טכנולוגיה. אם מסתכלים אחורה על ההיסטוריה, לכל טכנולוגיה היה גל של אנשים שניצלו אותה לרעה, ואז נוצר גל נגדי של חסמים, והתחיל משחק של חתול ועכבר. זה יחייב גם התערבות רגולטורית, וגם חברות הטק יצטרכו לתת מענה”.

חברות הטק לא ידועות בהגנה על המשתמשים.

"לא תהיה להן ברירה. ברשתות חברתיות למשל, הן יצטרכו לאמן את האלגוריתמים שלהן לקדם פוסטים מסוימים שמשקפים ערכים של אחדות וליברליות, ולהסתיר אחרים שמייצרים פילוג. לא בגלל טוב לב שלהן, אלא כי אחרת יוזרים יעזבו אותם בהמוניהם, וכשאין יוזרים, אין כסף. בסוף מדובר בשילוב. מצד אחד רגולוציה ומצד שני אחריות של חברות הטק".

בסוף מרץ הסעיר את עולם הטכנולוגיה מכתב חריג ששלחו כאלף חוקרים ומומחים בתחום הבינה המלאכותית ומדעי המחשב. במכתבם מתריעים החותמים מפני הסכנות האפשריות הטמונות במערכות AI מתקדמות, וקוראים לעצור למשך חצי שנה פיתוח בתחום. זגורי לא סבור שהמכתב צפוי להשפיע על הפיתוח בתחום. "השד יצא מהבקבוק. הוא כבר בחוץ, ואני לא באמת חושב שאפשר להכניס אותו פנימה. אני חושב שמדובר במשהו שהוא בין מאבק שליטה, לבין ניסיון לקרוא לאנושות להבין את גודל השעה. לקרוא לרגולטור להתעורר. לקרוא לחוקרים ה'טובים' להתעורר".

וזה יצליח?

"לא בטוח. יכול להיות שהניסיון הזה, שהוא קצת גמלוני, הוא מעט מדי ומאוחר מדי. אבל זה כן יכול להוביל לחשיבה על השאלה האתית מאחורי הקלעים. האנושות צריכה לכתוב אתיקה חדשה, להגדיר מחדש איפה עוברים הקווים האדומים".

אומנות כתיבת הפרומפט

פרומפט הוא כינוי להנחיה הניתנת לכלי בינה מלאכותית, כנקודת מוצא ליצירת תוכן חדש. פרומפט יכול להיות משפט כמו "כתוב סיפור לילדים על הרפתקה קסומה", או "כתוב לי קוד לאתר מתכונים". ככל שהפרומפט מדויק יותר, כך התוצאות תהיינה טובות יותר. אולם איך כותבים פרומפט מדויק? זגורי מונה מספר עקרונות מנחים:

1. התקדמות בשלבים: כל עוד אנו מתכתבים באותו חלון שיחה, הצ'ט "זוכר" את ההקשר. לכן, אחד הדברים הפשוטים ביותר הוא להתחיל מתיאור טקסט כללי, וככל שהשיחה מתקדמת לשפר אותו ולהפוך לספציפי יותר.

2. טון וקול: לדייק את הפרומפט בעזרת טון וקול. פנייה בנושא פינוי זבל בבניין, למשל, ניתן לבקש פעם אחת בטון רשמי, אם פונים לעירייה, ופעם אחת בטון לא רשמי, קליל יותר, אם פונים לשכנים. דבר נוסף שהצ'ט מבין היטב הוא לכתוב בקול מסוים. למשל, לנסח טקסט מסוים כאילו ג'ואי מ"חברים" אמר אותו, או ברק אובמה.

3. ספציפיקציה: לא סתם להגיד לצ'ט תן לי תוכנית לטיול ביוון, אלא לבקש תוכנית לטיול ביוון שמתאימה למשפחה עם שני ילדים, שמתכננת לשכור רכב באזור מסוים, שיכלול גם בטן גב על חוף הים. על זה אפשר להוסיף הגבלות - מה אני לא רוצה שהטיול יכלול.