שמן למדורה: כרטיסי המזון הפכו לנשק בידי ההפיכה המשטרית

גם בבג"ץ - כמו ברוב הדברים - העיתוי הוא הכל. אם שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין היה מוציא צו ביניים נגד חלוקת כרטיסי המזון של יו"ר ש"ס אריה דרעי לפני שבועיים, כשהוגשה העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד הכרטיסים, סביר שהסערה הציבורית היתה פחותה בהרבה. אבל שטיין הוציא את הצו היום (ה') לקראת סדרת הדיונים על ההפיכה המשטרית ואחרי שהחלוקה כבר אושרה בוועדת הכספים של הכנסת ועמדה לצאת לדרך. הדיון בצו נקבע ל-21 בחודש מה שאמר שהכרטיסים יחולקו רק אחרי ראש השנה.

כך הפכה חלוקת הכרטיסים לחלק משרשרת הדיונים הצפויה החודש בבג"ץ על ההפיכה המשטרית וסמכויות בית המשפט וכמובן הפכה לעוד עילה להתקפות שלוחות רסן על בית המשפט כמי שאטום לעניים. העובדה שמי שהוציא את הצו הוא אחד השופטים השמרניים ביותר של בית המשפט, אלכס שטיין (מינוי מתקופת השרה אילת שקד) לא מעניינת כמובן אף אחד. הפיכה משטרית היא לא זמן לדקויות. עם או בלי קשר להתקפות, בהמשך היום השופטת יעל וילנר שדנה בעתירה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון באותה נושא הקדימה את הדיון ליום רביעי הקרוב, כך שאם יבוטל הצו, ניתן יהיה לחלק את הכרטיסים לפני החג.

כרטיסי המזון של ש"ס הם ללא ספק התגלמות הרעיון של מתנות לבוחר – מתנה של עד 7,000 שקל (ועד 2,400 שקל בכל אחת משלושת הפעימות המתוכננות) שמזוהה לגמרי עם דרעי. ש"ס הבטיחה שתחדש את הכרטיסים בבחירות האחרונות לכנסת והשבוע כבר מיהרה לפרסם "הבטחנו וקיימנו". העיקרון הוא שהכרטיסים מחולקים דרך משרד הפנים המזוהה עם ש"ס ולא דרך משרד הרווחה שאחראי לביטחון תזונתי. הם מחולקים בעיקר על פי הקריטריון של הנחות גדולות בארנונה שמעניק עדיפות ברורה לחרדים. שורה של בדיקות ומחקרים הוכיחו שרוב המשפחות הרעבות אינן זכאיות להנחות האלו. מאבק קשה שניהל האוצר הביא לכך שנוספו כמה אוכלוסיות חלשות: קשישים מקבלי השלמת הנכסה, ניצולי שואה עניים, מקבלי קצבת הבטחת הכנסה ומקבלות מזונות מהביטוח הלאומי. אבל רבים מהם יקבלו משום מה קצבאות חלקיות ולא מלאות.

מי שרוצה לשפוט את חלוקת הכרטיסים של ש"ס לכף זכות יכול לטעון שמדובר במטרה טובה של ביטחון תזונתי למשפחות עניות. אלא שבמקרה הזה אין ספק שכמו שאמרה השרה לשוויון חברתי מירב כהן "הכל נעשה עקום". מי שירצה לשפוט לכף חובה יאמר שש"ס נושאת את שם הביטחון התזונתי לשווא כדי לחלק מתנות לבוחרים. וראוי גם לציין שכך בדיוק ניתנות הטבות רווחה במדינות אוטריטריות, כמתנה ולא כזכות, מכוונות לאוכלוסייה הבוחרת.

אם במועד אחר היו הפוליטיקאים חרדים אולי ממתינים להחלטת בג"ץ, הרי העובדה שהצו של השופט שטיין מנע חלוקה של הכרטיסים לפני ראש השנה היתה ממש חגיגה עבורם. בתגובות של ש"ס בלט במיוחד המשפט "השבע לעולם לא יבין את הרעב". יו"ר הועדה לצמצום פערים של הכנסת (מתברר שיש דבר כזה), ח"כ אברהם בצלאל מש"ס, כתב ש"יושבת בירושלים קבוצת שופטים שבעה וצפונבונית שמרגישה אדוני הארץ".

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה לא ויתר גם הוא על ההזדמנות להשתלח בג"ץ: "ההחלטה מבטאת אטימות, וחוסר הבנה של השלכותיה על אלפי נזקקים". אפילו שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן אמרה בהפגנת הימין בירושלים: ש"שופטי בג"ץ, שכל אחד מהם מרוויח 85 אלף שקל, נתנו צו ביניים לתלושי המזון. כמה ניתוק, כמה רשעות". וגם שר המשפטים יריב לוין הפגין רגישות חברתית חריגה: "זו החלטה שפוגעת בחלשים ובעניים ביותר בחברה, רגע לפני חגי תשרי. משפחות רבות, שמאות השקלים הללו היו קרן אור עבורן, נותרו עם מקרר ריק".

אין ספק שכרטיסי המזון יעמדו במרכז הקמפיין של ש"ס בבחירות לרשויות המקומיות. מבחינה זו הדיון בבג"ץ הוא מתנה שמוכיחה לבוחרים כמה ש"ס מתאמצת עבורם. במשפט הזה בג"ץ כבר הורשע בלי קשר לתוצאת הדיון ביום רביעי

לדיון החוקתי על היקף סמכויותיו של בג"ץ נוספה עכשיו שאלה נוספת: האם בג"ץ צריך להתערב בקריטריונים לכרטיסי המזון. ואי אפשר להתעלם מכך שעילת הסבירות היא ללא ספק אחת העילות שבה ראוי לדון בתיק הזה, לא היחידה אבל אחת מהן. לא צריך לדאוג, כמו בנושאים אחרים, גם בנוש הזה לא יהיה דיון ענייני. רק מעטים ייכנסו לשאלות האם באמת הגיוני לחלק כרטיסים לרעבים ממשרד הפנים והאם הם באמת מגיעים לרעבים. הדיון כולו יהיה מהפוזיציה.