חשד: אב ובנו העלימו הכנסות באמצעות מערכת הנהלת חשבונות כפולה

ישנם לא מעט מקרים שבהם אנשים רושמים נכסים או חברות על שם ילדיהם במטרה לחמוק מתשלומי מס שונים, אולם על פי החשד, בסיפור הבא אב ובנו הלכו צעד אחד רחוק מדי עם היקף העלמת המס בשתי חברות שבבעלותם, תוך שימוש במערכת הנהלת חשבונות כפולה. האב והבן חשודים בהעלמת הכנסות בסכום של כ-20 מיליון שקל מפעילותן של חברות השמירה והאבטחה א.ל אבטחה ומ.ל.א.מ אחזקות.

רשות המסים חושדת שבשנת 2016 האב רוני מזרחי, שניהל בעברו במשך שנים רבות חברות לניקיון ואבטחה, סגר אותן והקים שתי חברות חדשות, אשר אותן רשם על שמו של בנו אביעד מזרחי, שנרשם גם כמי שמנהל את החברות. אולם, על פי החשד, בפועל החברות נוהלו במשותף על ידי האב והבן, תוך כדי שהשניים נקטו מגוון פעולות שאינן חוקיות כדי להפחית את חבות המס שלהם למדינה.

לדברי רשות המסים, "ממצאי החקירה עד כה מעלים חשד כי האב ובנו נקטו מגוון פעולות לא לגיטימיות כדי להפחית את חבות המס שלהם. בין היתר עולה החשד כי האב ובנו עשו שימוש בשתי מערכות שונות להנהלת חשבונות. במערכת אחת הוציאו חשבוניות על הסכום ששולם באמת והנפיקו אותן ללקוחות, ובמערכת שנייה הוציאו חשבוניות על סכומים מופחתים ועליהן דיווחו לרשויות המס. כמו כן קיים חשד כי חלק מהחשבוניות שהונפקו ללקוחות לא דווחו לרשויות המס כלל".

מדובר בחקירה משותפת לפקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ולפקיד שומה ירושלים 2, במהלכה עלה החשד כי קיימים הבדלים משמעותיים בין הכנסות החברות הללו לדיווחיהן למס הכנסה. בעקבות החשדות נפתחה ב-26 באוקטובר חקירה גלויה, נערכו חיפושים ונתפסו מסמכים בביתם של החשודים ואצל רואה החשבון שלהם.

עם מעצרם לחקירה הובאו הבן והאב לפני כשלושה שבועות בפני בית משפט השלום בירושלים. רשות המסים טענה בבית המשפט כי "מבדיקת נתוני התקבולים שדווחו למס הכנסה ולרשויות המס ניתן להיווכח כי קיימים פערים משמעותיים בחברות שלהם המעידים על הכנסות אשר עולות בסכומים מהותיים על הסכומים המדווחים בדו"חות הכספיים שהוגשו לרשויות המס".

בבקשתה לשחרור השניים בתנאים מגבילים ציינה רשות המסים כי האב הודה בחקירתו שלא דיווח לרשויות המס על מלוא ההכנסות, וכי הבן הודה גם הוא שהמחזורים המדווחים נמוכים מהפעילות האמיתית. בית משפט השלום שחרר את האב ובנו בתנאים מגבילים הכוללים התחייבות אישית, ערבות צד ג', הפקדת מזומן, עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון.

בקשתם של החשודים להטיל צו איסור פרסום על שמם נדחתה, והשניים ערערו לבית המשפט המחוזי, שדחה גם הוא את הבקשה. המחוזי קבע כי האב והבן לא הוכיחו שצפוי להיגרם נזק לשמם הטוב ובקרב קהל לקוחותיהם החורג מהנזק הרגיל הנלווה לפרסום שמו של חשוד בפלילים. השניים לא נואשו וניסו למנוע את פרסום שמם גם באמצעות בקשת רשות ערעור מהעליון שהגישו באמצעות עורכי הדין עופר רחמני ולירון בן מאיור.

כעת גם שופט העליון יוסף אלרון דחה את בקשתם של האב והבן והתיר את פרסום שמותיהם. הוא קבע שלא מדובר בסוגיה משפטית עקרונית או במקרה של אי צדק או עיוות דין, המהווים עילה מספקת לערעור "בגלגול שלישי", כלומר בערכאה שלישית לאחר החלטות קודמות של המחוזי והשלום.