עומק העוני בישראל עלה | צילום: זהר שחר
לראשונה מ־2016: אי־השוויון בישראל חזר למגמת עלייה
לפי הביטוח הלאומי: מדד ג'יני עלה ב־0.8% בשנת 2021, כשישראל ממוקמת במקום החמישי בין המדינות המפותחות באי שיוויון. תחולת העוני עמדה על 21% מהנפשות בישראל, שהם כמעט 2 מיליון איש
מדד ג'יני לאי־השוויון בישראל עלה ב־2021 ב־0.8%. מדד עומק העוני, המציין את המרחק של המשפחות העניות מקו העוני, עלה ב־0.7%. ישראל שומרת כבר שלוש שנים על מקומה כסגנית אלופת העוני במדינות ה־OECD וממוקמת חמישית בין המדינות המפותחות בגודל אי־השוויון. כך עולה מדו"ח העוני של ביטוח לאומי לשנת 2021, שמתפרסם היום.
ביטוח לאומי ממשיך גם בדו"ח הזה בחישוב נתוני העוני לפי הנתונים המינהליים שבידיו ולא לפי סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת, בתקופת הקורונה הוא לא הסתפק בפרסום נתוני העוני שנה אחורה, אלא גם נתן אומדן לאותה שנה. הפעם חזר לפרסום שנה לאחור. המצב הזה יוצר מצב שהדו"ח עוסק ב־2021, לפני עליית יוקר המחיה וגל הפיטורים בהייטק. זה גם מקנה יתרון בולט לדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", שאמנם מתבוסס על סקרים פחות מדויקים, אבל בודק עוני גם לפי הוצאות ולא רק לפי הכנסות, ובייחוד עוסק בשנה שבה הוא מתפרסם.
לפי ביטוח לאומי, תחולת העוני של משפחות עלתה מ־20.6% ב־2020 ל־21% ב־2021. המשמעות היא שיותר מאחת מכל חמש משפחות בישראל ענייה. תחולת העוני של נפשות עלתה מ־20.5% ל־21% ושל ילדים מ־27.2% ל־28%. הדבר מבטא את העובדה שהמדינה מנעה עלייה משמעותית של העוני בשנת הקורונה הראשונה - 2020 - באמצעות דמי אבטלה נדיבים מאוד ומענקים לכל אזרח, וב־2021 הפסיקה בהדרגה את הסיוע. ב־2021 חיו בישראל 1.95 מיליון נפשות עניות, 854 אלף ילדים ו־212 אלף אזרחים ותיקים.
תחולת העוני של משפחות חרדיות עלתה מ־33.6% ב־2020 ל־33.7% ב־2021 ושל משפחות ערביות מ־38.5% ל־39.1%. העלייה הגבוהה ביותר בתחולת העוני נרשמה בקרב משקי בית של אזרחים ותיקים — מ־19% ממשקי הבית ב־2020 ל־20.5% ב־2021. עם זאת, בדו"ח הבא צפויה ירידה בתחולת העוני של אזרחים ותיקים בשל ההעלאה הגדולה בקצבאות שלהם בימי ממשלת בנט־לפיד.
תחולת העוני של משפחות צעירות, שראשיהן בני עד 29, גבוהה פי 2 משל כלל האוכלוסייה ועומדת על 41%. סיבה אחת לכך היא שרבות מהמשפחות הצעירות הן חרדיות וערביות, כלומר מגיעות מאוכלוסיות עניות. סיבה שנייה היא השילוב של הכנסה נמוכה של עובדים מתחילים עם ילדים. תחולת העוני של משפחות שבהן ראש משק הבית נמצא בגיל העבודה ואינו עובד עומדת על 66.2%.
בביטוח לאומי מציינים' ש"העליות המתונות יחסית בממדי העוני ב־2021, למרות הפסקת מרבית התמיכות המיוחדות שהוענקו בתקופת הקורונה, החל מאמצע השנה, משקפות את ההתאוששות המרשימה בשוק העבודה ובכלל זה הגידול בתעסוקה". נתון שלילי נוסף שעולה מהדו"ח - מדד עומק העוני, המציין את המרחק של המשפחות העניות מקו העוני, עלה מ־38.7% ב־2020 ל־39.4% ב־2021.
ישראל שומרת כבר שלוש שנים על מקומה המאוד לא מכובד כסגנית אלופת העוני בין המדינות המפותחות, אחרי האלופה קוסטה ריקה. תחולת העוני הממוצעת ב־OECD לנפשות עומדת על 12.1% בלבד, שזה כ־60% מתחולת העוני הממוצעת בישראל בשנים האחרונות (19.8%).
מדד ג'יני לאי־שוויון עלה ב־0.8%, מ־0.372 ב־2020 ל־0.375 ב־2021. זוהי הפעם הראשונה מאז 2016 שנרשמת עלייה באי־השוויון. ישראל ממוקמת בנושא זה במקום החמישי מהסוף ב־OECD, עם פער של 16% מממוצע המדינות המפותחות. המצב חמור יותר רק בארצות הברית, טורקיה, מקסיקו וקוסטה ריקה האחרונה.
ממצאים ראשוניים מסקר על עוני סובייקטיבי (הערכה עצמית של מצבו הכלכלי של הנסקר) שנערך לראשונה במינהל המחקר ב־2022, מעלים ש־29.1% מהמשיבים מעריכים שהם כבר נמצאים בעוני או שהם בסיכון לעוני. שיעור זה קרוב לשיעור הנמצאים בעוני או בסיכון לעוני לפי דו"ח העוני, שמגיע ל־27.4% ב־2021. 10.6% מהאוכלוסייה ויתרו על טיפול רפואי בשל מחסור כספי ו־6.9% ויתרו על תרופות. 5% ויתרו על ארוחות חמות.