בעקבות מעבר חד למדיניות מוניטרית מצמצמת - פער התעסוקה המגדרי מצטמצם

הקשר בין הריבית לאינפלציה עומד בראש סדר היום הכלכלי. בתוך כך, גם כחלק מנסיקת תרבות ה-ESG (חברה, סביבה וממשל) התרחבה, בין השאר, העיסוק בפער המגדרי (תעסוקה ושכר) בשוק העבודה. לכאורה, אין קשר בין השניים, אך אם תשאלו את חוקרי קרן המטבע הבינלאומית - יש ביניהם זיקה.

לפי מחקר שפורסם לאחרונה באתר הקרן, יש קשר בין זעזועים מוניטריים להבדלי תעסוקה בין גברים לנשים - והכיוון מפתיע. במיוחד כאשר ננקטת מדיניות מוניטרית מרסנת, מפתיעה בעוצמתה, כפי שנהוגה כיום בעולם. מדובר בצעדים שננקטים כשהאינפלציה מתפרצת או כשהממשלה מרחיבה את המדיניות הפיסקלית. בקרב המדינות המפותחות שני הדברים נכונים כיום. לצורך המחקר החוקרים הניחו שהריבית עולה ב-1% במפתיע.

במאמר מוסגר, לחוקרים התברר כי זעזוע מוניטארי מצמצם (העלאת ריבית) משפיע מהותית על פער המגדר, בעוד לזעזוע מרחיב (הורדת הריבית) השפעה שולית.

החוקרים בחנו נתונים של 22 מדינות במשך שלושה עשורים וגילו שבעקבות מעבר חד למדיניות מוניטרית מצמצמת נופלת תעסוקת הגברים יותר מזו של נשים ופער התעסוקה המגדרי מצטמצם. זה קורה, אגב, 10 רבעים לאחר הזעזוע. לנוכח העלאות הריבית החדות יותר ברחבי העולם יש, אם כך, למה לחכות.

מדוע קורה הדבר? החוקרים מספקים שני הסברים מעניינים:

הראשון, השפעה חזקה יותר של זעזוע מוניטרי על התעסוקה בסקטור התעשייה, המעסיק יותר גברים על פני נשים, מאשר בענפי השירותים. פער המגדר מתרחב שם, תחילה, אך על פני זמן הולך ופוחת.

השני, תגובה מידית ומתמשכת יותר של הזעזוע המוניטרי על ענפי השירותים, המפחיתה קלות את פער המגדר.

בסך הכול, נפלטים מכוח העבודה יותר גברים בתעשייה ויותר נשים במספר ענפי שירותים (כגון חינוך והוראה). בסופו של יום, פער המגדר מצטמצם בסקטור התעשייה יותר מאשר בענפי השירותים.

עוד עולה מהמחקר כי תחילה מצטמצם פער המגדר בקרב המועסקים ובשלב שני פוחת הפער גם בכוח העבודה (הכולל גם את אלו שמעוניינים לעבוד ומחפשים עבודה באופן פעיל). כך, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים יורד יותר מזה של הנשים.

לבסוף, אומרים החוקרים, השפעת הזעזוע המוניטרי על צמצום פער המגדר גבוהה יותר במדינות בעלות רגולציה גמישה יותר בשוק העבודה, פערי שכר מגדריים גבוהים יותר ותעסוקה לא רשמית נמוכה יותר של נשים מאשר גברים.

בנק ישראל מייחס חשיבות רבה לנושא תעסוקת נשים. אשתקד ערך הבנק כנס לרגל יום האישה הבינלאומי בנושא ובחן את השינויים הנחוצים כדי להגיע לייצוג מגדרי הולם.

מדובר בנושא חשוב ורלוונטי מאוד למשק הישראלי. כך, שואפת המדינה להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות, מה שישפר את פריון העבודה והערך המוסף של תוצר המשק. לכן, המאמר של הקרן חשוב גם מבחינת המדיניות שראוי לבנק ישראל ולממשלה לנקוט.

בין השאר, מציעים החוקרים לשלב נתונים מופרדים לפי מגדר בעת עריכת תחזיות כלכליות של בנק מרכזי. כך, הם אומרים, תשופר איכות תחזיות הצמיחה והאינפלציה ותינקט מדינות מכוילת ואפקטיבית יותר.

הממשלות, מצידן, תוכלנה להיערך מראש למתן סיוע לאוכלוסיות שתושפענה יותר מאחרות בעקבות זעזוע מוניטארי מרסן וכן למתן את ההשפעות המרסנות על כוח העבודה.

במקרה של ארצות הברית, למשל, מדיניות שתתחשב בהשלכות על פער המגדר תשפר את הסיכוי של הבנק הפדראלי למתן את האינפלציה תוך פגיעה פחותה יותר בכוח העבודה ובתעסוקה – קרי להשיג נחיתה רכה.

בשורה התחתונה, בעולם של אינפלציה גבוהה, גירעונות תקציביים מתנפחים ומדיניות מוניטארית מרסנת (שמפתיעה בעוצמתה ועונה להגדרה של זעזוע), התחשבות בהשפעה על הפער המגדרי תוכל לשפר את התחזיות להשפעת המדיניות של מקבלי ההחלטות – הממשלות והבנקים המרכזיים – ולצמצם את ההשפעה השלילית על שוקי העבודה. בתוך כך, גם החתירה לשיפור מדדי ה-ESG תקבל רוח גבית.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות