הממשלה אישרה את הרפורמה בייבוא: מה שטוב לאירופה לא טוב לדיכטר

שר החקלאות אבי דיכטר התנגד, ארבעה שרים בליכוד נמנעו, ובישיבת הממשלה הוחלט: רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תגיע לדיון נוסף בממשלה לפני שתובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית. זאת לאחר שמשרד החקלאות דרש להגיע להסכמות בנוגע להחרגות לענף החקלאות. לפי משרד החקלאות, החוק מקודם על ידי משרד האוצר מבלי שנעשתה עבודת מטה רחבה בשיתוף גורמיו, למרות השפעתה על השוק המקומי. לפי משרד האוצר, הרפורמה תאפשר "אוטוסטרדה של יבוא במינימום רגולציה וביורוקרטיה".

הרפורמה קובעת כי יושת "דין אחד הן על ייצור מקומי והן על יבוא, באופן שלא יהווה אפליה בין היצרן המקומי ליבואן", כך שללא החרגות, יחויב השוק המקומי לאמץ את הסטנדרטים האירופים המתקדמים בנושאים רבים. לא מדובר בבשורה שלילית לשוק המקומי; הסטנדרטים האירופים בנושאים כמו חקלאות אורגנית, חומרי הדברה וצער בעלי חיים מתקדמים משמעותית מאלו בישראל. לפי גורם בממשלה, "משרד החקלאות מגן על פרקטיקות שאסורות באירופה כמו חומרי הדברה וריסוסים, הכל בשביל החקלאים, נגד החי, הצומח והבריאות". אולם במשרד החקלאות טוענים כי אימוץ אוטומטי של הדין האירופי לא תמיד מתאים לישראל, וללא תקופת הסתגלות או דיון מקיף בהשלכות, עשוי להשפיע על המחירים.

הדיון בממשלה הדגים את הביקורת של שרי הליכוד על האופן הדורסני שבו מתנהל האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ'. דיכטר התנגד לחוק וארבעה שרים מהליכוד נמנעו ודרשו שיתבצע שיח עם משרדו; שר המשפטים יריב לוין, שר התקשורת שלמה קרעי, שר החינוך יואב קיש ושר התיירות חיים כץ. לדברי גורם בממשלה, "סמוטריץ׳ הלך על הראש של דיכטר בלי לתאם איתו את החוק ולכן שרים נמנעו עד שיגיעו להסכמות. גם ראש הממשלה אמר שהחוק יחזור לדיון בממשלה כדי לוודא שהגיעו למתווה מוסכם". במשרד החקלאות טוענים כי העבודה על החוק נעשתה בצורה חפוזה, תוך דריסת המנגנונים הממשלתיים, ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת. במשרד האוצר טוענים כי הקדישו דיונים ארוכים לנושא בוועדת השרים ליוקר המחיה, וכי נערך דיון עומק בממשלה לרבות בחינה של כלל האספקטים הנוגעים לרפורמה. דיכטר נעדר משניים מהדיונים הללו, אך לטענת משרדו, הבהיר את עמדתו כי יש להתאים את הנוסח לזירה הישראלית.

במשרד החקלאות טוענים כי הרפורמה עלולה להשית הוצאות כבדות על החקלאים המקומיים שידרשו להתאים עצמם לאירופה, מבלי תמיכה או תקופת מעבר. בנוסף, לטענתם סתירה בין הרגולציה האירופית למקומית עלולה להוביל לקשיים משמעותיים בשוק הישראלי וכי לרפורמה עלולות להיות השלכות על יבוא מזון ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי. כך למשל, במוצרים קריטיים כמו חיטה, סויה וגרעינים ישראל נסמכת על יבוא. 90% מהחיטה המיובאת לישראל – אינה מיובאת מאירופה, ומקורה בין היתר במדינות שלא עומדות בסטנדרט האירופי המחמיר. השפעת הרפורמה על יבוא מהמדינות הללו, לא נבדקה.

הסטנדרטים המחמירים באירופה עלולים לדרוש התאמות מהתעשייה המקומית. כך למשל, באירופה התעשייה לא יכולה להשתמש בתפוחי אדמה בעלי ריכוז גבוה של אקיאלאמיד (כימיקל שנוצר באופן מוגבר בזנים מסוימים לאחר טיגון ונחשב למזיק). שינוי בנושא ללא היערכות, עלול לסנדל את המגדלים בארץ לזנים מסוימים, בין אם הם מגדלים עבור התעשייה או משקי הבית, בשל גודלו הקטן של השוק. בהיבטי בריאות, לרפורמה יכולה להיות השפעה חיובית ואף נחוצה על ישראל בהגבלות על שימוש בחומרי הדברה, תוספי מזון מזיקים לבעלי חיים במשקים ורמות רדיואקטיביות במזון. לפי דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי האחרון, ישראל משתמשת בפי 10 חומרי הדברה מבאיחוד האירופי, ומתירה שימוש בחומרי הדברה מסוכנים ומסרטנים שלא מאושרים לשימוש באיחוד. במשרד החקלאות לא מרוצים מכך שישראל תאלץ לישר קו עם אירופה. כך למשל, ישראל מייבאת מאוסטרליה חומר נגד טפילים מעבירי מחלות. הוא לא בשימוש באירופה, ולכן יפסל אוטומטית לשימוש בישראל.

אימוץ של התקינה האירופית עלול לחייב גם החלפת תקן סימון האריזות. אין כיום רגולציה בישראל על אריזות שאינן פלסטיק, ובתי אריזה מבצעים שימוש בחומרים דוגמת קלקר, במבוק, קני סוכר, קרטון ועוד. חלק מהאריזות בהן נעשה שימוש בישראל אסורות באירופה, ועל אחרות מוטלת רגולציה. אימוץ סטנדרטים בתחומים הללו עשוי להיטיב עם הסביבה והבריאות, אולם במשרד החקלאות טוענים כי אי החרגת התחומים הללו עלולה לגרום להתייקרות מחירים. לדבריהם, "אי אפשר לאמץ את הרגולציה הזו, אפילו בלי תקופת מעבר. מחילים עכשיו רגולציה באבחה, ואף אחד לא יודע מה המשמעויות". הרגולציה הישראלית אף סותרת את האירופית בסעיפים כמו כשרות, אורגני, כמויות סוכר/ שומן, ערכים תזונתיים ועוד.

השר ברקת טען בדיון שנערך בוועדת הכלכלה כי הרפורמה צפויה לחסוך כ־8%–12% ליבואנים ולהגדיל את מספרם. באותו דיון טען יו"ר הוועדה, דוד ביטן, כי קשה לדעת עד כמה תהיה לכך השפעה על מחירי המוצרים לבסוף. במשרד החקלאות מציינים כדוגמה את הרפורמה ביבוא החקלאי; במרץ 2022 הופחת המכס על עגבניות ובינואר 2023 הוא הופחת שוב. בעוד שכלל יבוא העגבניות גדל ב־29% מ־2021 עד 2023, ממוצע מדד מחירי העגבניות ב־2023 היה גבוה ב־22% מממוצע המדד ב־2021. מהאוצר נמסר: "הנושא הגיע לוועדת השרים לאחר שבעה דיונים בוועדת השרים לענייני יוקר המחיה, ושתי הכרעות של ראש הממשלה".