מדב מורן ויוסי אקרמן ועד לשכת עוה"ד: העתירות שכבר הוגשו נגד ביטול עילת הסבירות ואלה שבדרך

לשכת עורכי הדין מתכוונת להגיש באופן מידי בג"ץ נגד הצעת החוק לביטול עילת הסבירות שעברה בכנסת. בישיבת חירום של המועצה הארצית של הלשכה שהתקיימה אתמול בירושלים זמן קצר לפני ההפגנות היא החליטה כי "ככל שיתקבל התיקון לחוק, תגיש הלשכה עתירה לבית המשפט העליון נגדו".

המועצה הסמיכה את ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, ואת עורכי הדין תמי אולמן ונדב ויסמן "להחליט על המשך השבתת לשכת עורכי הדין בהתאם להתפתחויות". המועצה הארצית גם אישרה "לעשות שימוש בתקציב של הקמפיינים למאבק בהמשך החקיקה לביטול עצמאות לשכת עורכי הדין והרשות השופטת".

עו"ד בכר גם נאם בהפגנה אתמול ואמר כי הלשכה תעתור מיד לבג"ץ אחרי אישור הצעת החוק בכנסת: "ביום שלישי נגיש בג"ץ נגד החוק הזה. אני לא יודע מה הסיכויים אבל אני יודע מה האמת, מה הצדק ומה המדינה צריכה - וזה שהחוק לא יעבור ושאם יעבור אז שיבוטל על ידי בית המשפט העליון".

בנוסף לכך 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים הגישו אחר הצהריים (שני) עתירה לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, בטענה כי "ישנו שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". לדברי העותרים, בהם אלוף בדימוס טל רוסו, מנכ"ל אלביט לשעבר יוסי אקרמן, ממציא הדיסק און קי ואחד מהאנשים המשפיעים בהייטק הישראלי דב מורן וחברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פארן, התיקון לחוק לא התקבל כדין על ידי הכנסת ולא נקלט בספר החוקים.

העותרים, שמיוצגים על ידי עורכי הדין אוהד רוזן, חגי קלעי ועידן סגר, הוסיפו כי החלטת ועדת החוקה להביא את עילת הסבירות לקריאה ראשונה במליאה התקבלה בניגוד לתקנון הכנסת. לכן ההצבעות שהתקיימו במליאה בהמשך להחלטה זו אינן רלוונטיות.

בעתירה נכתב כי "החוק מבקש לבטל באופן גורף את יישום עילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר. משמע, החוק מבקש לפטור את שרי ממשלת ישראל, והממשלה ה-37 בפרט, מחובתם להפעיל את הסמכויות שניתנו להם בחוק הסבירות כחלק מחובת הנאמנות שלהם לציבור". לדבריהם, "באין דיין ייעלם אף הדין עמו, ובהיעדר עילת הסבירות - תיעלם החובה לפעול בסבירות".

התנועה למען איכות השלטון כבר הגישה מוקדם יותר היום עתירה לבג"ץ למתן צווים על תנאי, צווי ביניים, צו ארעי וסעדים הצהרתיים נגד הצעת החוק. לטענת התנועה, התיקון לחוק אינו חוקתי משום שהוא משנה באופן מהותי את המבנה הבסיסי של הדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית ואת אופי המשטר, תוך ביטול דה פקטו של הרשות השופטת ופגיעה אנושה במארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל.

לדברי התנועה, משמעות התיקון היא מתן כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת, ושימוש לרעה בסמכות מכוננת. בנוסף טוענת התנועה לאיכות השלטון כי בהליך החקיקה נפלו "פגמים מהותיים", המחייבים את ביטולו. על פי העתירה, עקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה נפגע בשל היעדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי הנרחב ובהשלכותיו, היעדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר. כמו כן טוענת התנועה כי יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, עשה שימוש לרעה בסמכותו כיו"ר ועדת חוקה, לרבות "הצגת מצג שווא וכוזב" כאילו מדובר בהצעת חוק מטעם הוועדה, שעה שמדובר בהצעת חוק פרטית לכל דבר ועניין.

עתירה נוספת לבג"ץ נגד החוק שכבר הוגשה היום היא של התנועה הדמוקרטית האזרחית וארגון דרכנו. שני הגופים עתרו לבית המשפט בדרישה לביטול התיקון לחוק יסוד: השפיטה שעבר היום, או לקביעה כי אין לבצע כל מעשה, הוראה או פעולה כלשהי מכוחו של התיקון לחוק היסוד. בעתירה מבקשות העותרות מבג"ץ להוציא בדחיפות גם צו ביניים שישהה לאלתר את התיקונים לחוק היסוד, וימנע פיטורים של שומרי הסף בכל שדרות הרשות המבצעת. בנוסף יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הצהיר כעת בנאומו בכנסת כי יש עתיד תעתור גם היא לבג"ץ.

עורכי הדין גלעד שר, גלעד ברנע ואיתן טוקר, באי הכוח העותרות, טוענים כי התיקון לחוק ייצור מעין "אי של חסינות" לפעולות הרשות המבצעת, שיהיה מוגן מביקורת שיפוטית ויקנה לה כוח בלתי מרוסן ובלתי מוגבל במסגרתו. עוד נטען שמדובר בשינוי ישיר ואנוש בליבת הדמוקרטיה הישראלית, אשר יפרק את מערכת האיזונים והבלמים ההכרחית למשטר דמוקרטי, וכי אין להסכין עם השלטת שלטון לא-דמוקרטי בישראל באמצעות התיקון לחוק.

עתירה נוספת שהוגשה לבג"ץ נגד החוק היא של המיזם למיגור העישון. באמצעות עו"ד אפי מיכאלי נטען שהתיקון לחוק יסוד השפיטה שעבר בכנסת יסיר את ההגנה המשפטית על בריאות הציבור ויפגע במאבק בתופעת העישון. נטען כי עתירות שהגיש בעבר המיזם, שהתשתית המשפטית שלהן נשענה על עילת הסבירות, הביאו לשינוי במדיניות המס על מוצרי עישון שונים, וכי ביטול הביקורת השיפוטית על החלטותיהם של נבחרי ציבור על בסיס עילת הסבירות מסיר הגנה משמעותית של המשפט המנהלי על האינטרס הציבורי בשמירה על בריאות הציבור, בין היתר את ההגנה על ילדים, נוער וצעירים מפני מגפת העישון.