"המחסור במזון צריך להיות מנוהל ברמה הגלובלית ולא רק ברמת המדינה"

אלירן אלימלך, סמנכ"ל פיתוח אקו-סיסטם ב-Start-Up Nation Central הסביר על המשותף והמבדיל בין עולמות האגטק והפודטק, ואמר: "אנחנו רואים שרשרת ערך אחת שלמה בין טכנולוגיות אגטק לבין טכנולוגיות פודטק. כיום יש בישראל למעלה מ-500 חברות בכל הספקטרום הזה המורכב מסקטור פודטק חזק, שמוזן על ידי סקטור חקלאות פחות חזק הזקוק לחיזוק. אנחנו כארגון מנסים להסתכל על כל הספקטרום ולנסות לעזור לחברות בשלבי צמיחה שונים. חברות פודטק גייסו מ-2017 עד היום בערך 1.5 מיליארד דולר. התת-סקטורים המובילים בסגמנט הזה הם עולמות ה-Alternative proteins ו-Novel ingredients ופחות ממילארד דולר שהגיע לחברות בתחום החקלאות. שם יש סגמנטציה מאוד שלמה של טכנולוגיות בתחום ההשקיה, טכנולוגיות בתחום הטיפול בצמח, הדברה ועוד. לאחרונה פרסמנו שתי מפות שמקטלגות את העולמות האלו וממשיכים כחלק מהפעילות המתמשכת שלנו למפות את הסקטור הזה שהוא חזק ומשמעותי עבור ישראל".

יוני גליקמן, שותף מנהל קרן PeakBridge, התייחס לפסגת האקלים שהתקיימה בתחילת החודש בשארם אל שייח כדי להדגיש את החשיבות של הסקטור הזה כפתרון אפשרי לבעיה הסביבתית: "זו הייתה הפעם הראשונה שדיברו על אגרו-פודטק אז זה כבר יפה. שנית, כולם מבינים שהיום העולם של האגרו-פוד יכול לפתור בערך שליש מגזי החממה, ומבלי שאנחנו נשקיע ונתקדם בטכנולוגיה, אנחנו לא נוכל להתמודד עם גזי החממה. אנחנו 30 שנה אחרי ההמצאות הגדולות באנרגיה החליפית: לפני 30 שנה היו ההשקעות הגדולות ברוח, בסולארי וכו'/ בעולם של הפודטק, אנחנו רק מתחילים עכשיו. שלישית, כולם מבינים כי שינוי האקלים גם יוצר חוסר ביטחון מזון לאוכלוסיות שלמות בעולם וגם את זה אנחנו צריכים לקחת בחשבון ולמצוא את הפתרונות באגרו-פודטק לבעיה הזו: להאכיל את העולם שעובר שינוי אקלימי מאוד משמעותי".

"זה לא רק 30% מגזי החממה, זה 70% מהמים הטריים, 38% מהקרקע, זה חקלאים שמתמודדים עם קושי בגלל בצורות כבדות, בגלל שיטפונות. רק באיטליה איבדו 30% מהיבול השנה בגלל המעבר מבצורת קשה לברד. המחסור במזון, והיכולת של מדינות להאכיל את התושבים שלהן בשנים הקרובות הופכת את המצב למאוד קשוח, וזה אירוע שצריך להיות מנוהל ברמה הגלובלית ולא רק ברמת המדינה כמו שזה מנוהל היום". הוסיפה דגנית ורד, מנכ"לית "סמארט אגרו".

ורד התייחסה גם לתארים החדשים בעקבות העלאות הריבית והסביבה הפיננסית החדשה ואמרה ש"זה מקשה מאוד על ההשקעות. יש שני אלמנטים שקשה להתמודד איתם היום: אחד זה, כמו שנאמר Early stage (שלב המוקדם): האם יזמים נכנסים בכלל לתחום שהוא לא "סייבר" ולא "גיימינג" ולא תחומים סקסיים". זה "פוד", זה "אג": אתה תלוי בעונות השנה, צריך לדבר עם חברות מסורתיות. החלק השני, זה איך אתה עושה אחר כך את ה-Scale (שלב הגדילה). אנחנו משקיעים בחברות שעושות את ה-Scale, ורואים שיש פחות זרימה של חברות חדשות לתו ה"פייפליין" של חברות להשקיע בהן בשלב הגדילה".

טלי נחושתן, מנכ"לית InnovoPro הראתה אופטימיות. "אני זוכרת שבימים הראשונים של הפודטק, 2017, היו משקיעים שלא ידעו להגדיר את עצמם בדיוק. הם שמעו על משהו שנקרא "פודטק", ולא ידעו לגמרי אם זה מעניין אותם או לא. מי שהחליט להתמחות, לדוגמה PeakBridge בפודטק, אלה היום משקיעים שיודעים להגיד שהם here to stay, אלה משקיעים שיודעים להעריך חברות בצורה מקצועית, ואלה גם משקיעים שהנושא של האקלים מעניין אותם ומעניין את ה-LPs שלהם, את המשקיעים שלהם. תמיד היו אירועים גיאופוליטיים ותמיד יהיו. אבל בסופו של דבר, חברות האגטק והפודטק עושות היום משהו שעולה בקנה אחד עם השאיפה של כל העולם וזה יישאר לנו לעולם. לכן, לאט לאט גם משקיעים שלא היו "מבינים", הפכו להיות מבינים, המוסדיים ו-Family Office והציבו במקומות הנכונים אנשים מבינים כדי שיגידו להם האם ההשקעה נכונה או לא. מי שבסוף יחליט שזה לא בשבילו, כי הוא מעדיף לעשות פי 5 באיקס שנים ולצאת- לא ישקיע בפודטק כנראה".

גם גליקמן, המנהל קרן השקעות, אופטימי. "אני דווקא חושב שעולם המשקיעים מבין כמה התחום הזה חשוב. אחרי הקורונה חלק גדול מהעולם הבין את השלכות שלה לרבות השמנת יתר וכל מה שקשור לנושא בריאות, וגם איך נושא החקלאות (טיפול בחי) משפיע על מגפות בסופו של דבר. בנוסף, ישנה מלחמת רוסיה-אוקראינה והמחסור העולמי בחיטה בעקבותיה. המון משקיעים מבינים שזה תחום שהוא סופר חשוב לעתיד ודווקא נכנסים אליו. אנחנו רואים היום בעולם יותר כניסה, קודם כול, של משפחות עשירות, שרואות בזה חלק מהרצון להשפיע על עתיד העולם - גם עבור ילדיהם. אנו רואים השקעות הולכות וגוברות של משקיעים מוסדיים-בינתיים יותר במדינות אירופה. כל זה קורה כי המשקיעים רואים בסך הכול חברות יותר יציבות בתקופה האחרונה ביחס לשאר חברות ה"טק".

אלימלך התייחס לסוגיית המימון - בעיקר בשלבים המוקדמים - שנראים קריטים כעת והדגיש כי לצד הצורך לעודד יזמים ומשקיעים להיכנס פנימה, הוא מזהה תופעה מאוד משמעותית שמצריכה מעקב. פחות רלוונטית ל"פוד" ויותר רלוונטית ל"אג": "אין אקזיטים משמעותיים, גדולים, שסוחפים אחריהם יזמים שיכולים להסתכל קדימה. כשאתה מנסה לכוון ולראות מאיפה יגיע האקזיט המיוחל, יש איזשהו סעיף מאוד מעניין שצץ בשנים האחרונות, ופתאום שחקניות ענק גלובליות, כמו מיקרוסופט, AWS, גופי טכנולוגיה, Top Technology גדולים נכנסים למשחק. זה איזשהו טרנד שאנחנו בודקים אותו מאוד בארגון ומנסים לראות איך באמצעותו נוכל לעודד יזמים חדשים להיכנס פנימה. אז המשוואה של להכניס עוד יזמים, עוד חברות, עוד שחקנים, אמורה בגדול ליצור איזשהו מרקט או אקו-סיסטם חדש של השקעות ומשקיעים. אנחנו חושפים למעלה מ-100 משקיעים כל שנה להזדמנויות רלוונטיות בישראל, ואנחנו גם, כמובן, פעילים בסקטור הזה".

נגה סלע-שלו, מנכ"לית חממת הפודטק Fresh Start, סיכמה וציינה כי "יש תשתיות תומכות גם ברמת המדינה. אגב, החממה שלנו היא חממה נתמכת של הרשות לחדשנות, למשל, כולל, באמת אינספור סוגים של מענקים בשביל לקדם את הדבר הזה". לדבריה, "זה נכון שהסייקלים מאוד ארוכים, אבל מי שנכנס לתחום בסוף מתמחה בו ומבין שאלה המחזורים. אנחנו רואים המון כניסה לתחום, בטח של פודטק, באגרוטק אולי יותר מורכב, אבל בפודטק, ה"הייפ" המאוד גדול שהיה מחלחל, גם לציבור ולכל מי שיכול בפוטנציה להיות יזם. יש עבודה מאוד אקטיבית, בגלל שהתחום כל כך מגוון בתכולה שלו ובסוג הטכנולוגיות שיכולות להיכנס לתוכו, יש המון מקום להרבה מאוד סוגים של מיזמים להיכנס פנימה. יש הרבה מאוד התעוררות". סלע-שלו התייחסה לדברים שיש לבצע כדי לקדם את התעשייה הזו עוד ואמרה "מודעות לדברים שדיברנו עליהם כמו הקשר הזה בין פודטק לאגרוטק, ההשפעות האקלימיות, שאין ברירה וחייבים לקדם את התעשיות האלו, איך נכנסים לעולמות האלו, אז גם המודעות לצד הזה. לפחות פה בארץ אנחנו רואים שהתקשורת מאוד תומכת בעניין הזה".