העליות במחירי המזון הביאו לירידה בכמות הצריכה

העלאות המחירים בשוק המזון ומוצרי הצריכה הוציאו את הצרכן הישראלי מהאדישות המאפיינת אותו, והתגובה באה לידי ביטוי בהקטנת סל הקניות. כך עולה מנתוני סטורנקסט לסיכום שנת 2023, שבמהלכה נרשם רצף העלאות מחירים רוחביות, ושהסתיימה בירידה בצריכה הכמותית.

מהנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי בדצמבר נרשמה ירידה כמותית של 0.3% בצריכה של מוצרי מזון, משקאות, טואלטיקה וניקיון. מכירות הענף עלו בדצמבר ב־4.2% ל־4.65 מיליארד שקל, אך מדד המחירים שעורכת סטורנקסט עלה בתקופה ב־4.5%, כך שבפועל נרשמה ירידה ריאלית.

הירידה הכמותית בדצמבר נרשמה כבר מאמצע השנה, שאמורה היתה להסתיים בירידה, שנבלמה בעקבות המלחמה שפרצה ושבתחילתה פרסם פיקוד העורף הודעה שגויה בדבר הצורך להצטייד במים ומזון בכמות שתספיק לכל בני הבית לפרק זמן של שלושה ימים. ההסתערות של הציבור על החנויות בשבוע שבו פורסמה ההודעה אוששה את המכירות השנתיות, שעמדו נכון לספטמבר על עלייה זעומה של 0.2% בלבד, אשר בשילוב עם הצמיחה הטבעית באוכלוסייה הציגה ירידה כמותית של כ־1.8%. הזינוק החד של 16.7% במכירות אוקטובר הוביל לכך ש־2023 הסתיימה עם עלייה כמותית קלה של 1.4%, כתוצאה מעלייה של 6.2% במכר הכספי, שתודלק בעליות מחירים שבאו לידי ביטוי בעלייה של 4.8% במדד המחירים.

רצף העלאות המחירים

ירידה בצריכה היא אירוע חריג בענף המזון הזוכה לביקושים קבועים, גם בתקופות שגשוג, וגם בתקופות שפל, שבהן מצמצמים הוצאות על מותרות, ומפצים על כך ברכישת מזון לצריכה ביתית. אלא שגם 2022, שבמהלכה זינקו מחירי המשקאות הקלים והכלים החד־פעמיים בעקבות הטלת מס קנייה לטובת צמצום צריכתם, הסתיימה בירידה כמותית של 2.4%. באופן חריג גם ב־2021 נרשמה ירידה בצריכה, אך הדבר היה ביחס לצמיחה החריגה שנרשמה ב־2020, בעקבות התפרצות הקורונה וסגירת בתי המלון וההסעדה למשך חודשים.

על ההשפעה השלילית של ההתייקרויות על הרגלי הצריכה ניתן היה ללמוד כבר ביוני האחרון, אז נרשמה ירידה כמותית של 2.5% במכירות, שנמשכה גם ביולי ובספטמבר העמיקה ל־4.4%. אלא שצמצום הצריכה לא החל ב־2023, אלא כבר אחרי שחברות המזון זיהו הזדמנות, בהתייקרויות שנרשמו בתחילת 2022 עם הטלת מסי הקנייה.

ראשונות להעלות מחירים במחצית השנייה של 2022 היו יקבי כרמל ונטו. ביולי הצטרפו שסטוביץ שהעלתה את מחירי מוצרי המזון עד 14%, משווקת הביצים לסר שהעלתה את מחירי כלל סוגי הביצים ב־6.5% ומאפיית אנג׳ל שהעלתה את מחירי הלחמים שאינם בפיקוח עד 12%. כעבור חודש העלתה חוגלה את מחירי מוצריה עד 9.6% ומיד לאחריה יוניליוור שהודיעה על התייקרות של 15% על כלל מוצריה. למרות הסכסוך המסחרי שפרץ בעקבות סירובה של שופרסל לאשר את המחירון החדש של יוניליוור, החברות המשיכו לשגר מחירונים חדשים ובאוקטובר היו אלו סוגת שהעלתה את מחיר הסוכר הלבן ומחירם של מגוון סוגי אורז בשיעור של עד 15%, וילי פוד שהעלתה את מחירי החמאה והגבינה הצהובה שהיא מייבאת בשיעור של עד 20% וחברת ליימן שליסל שהעלתה את מחירי קפסולות הקפה של לוואצה ב־15% ואת מחירי סוכריות יוגטה ב־20%.

לרשימה התווספו בנובמבר מחלבות גד שהעלתה מחירים עד 9.5%, גלידות נסטלה שהעלתה את מחירי חלק מהגלידות בשוק האימפלס בכ־8%, סנו שהעלתה את מחירי מוצרי הנייר שלה עד 14%, ודיפלומט שהעלתה את מחירי מוצרי פרוקטר אנד גמבל ב־25% אחרי שארבעה חודשים קודם לכן ביטלה הנחות בשיעור 25% על מגוון מוצריה. אחרונות לעלות על העגלה היו תנובה שהודיעה על העלאת מחירים של עד 4.9% במרבית מוצרי המחלבה ותחליפי החלב ומיד אחריה שטראוס שהעלתה בשיעור של עד 9% את מחירי מרבית מוצרי המחלבה, כל החטיפים המלוחים, הסלטים של אחלה ומרבית מוצרי השוקולד של עלית. אל השתיים הצטרפה אסם עם העלאת מחירים של עד 5.9% על מוצריה המיוצרים במפעלים בישראל, למעט מוצרי תינוקות (מטרנה וגרבר) ובמבה. וכך השלימו 15 מתוך 20 חברות המזון ומוצרי הטואלטיקה והניקיון הגדולות בענף את גל ההתייקרויות שברובו נכנס לתוקף בינואר 2023.

רוח גבית לעוד התייקרויות

התקווה שגל ההתייקרויות הרוחבי ישביע את רעבונן של החברות לתקופה ארוכה, נגוזה כבר במרץ, עם הודעת החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל) על העלאת מחירי המשקאות הקלים, אליה הצטרפו טמפו ויפאורה, עם התייקרות בשיעור דומה של כ־6.5%. במאי היה זה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שחתם על צו עדכון מחירי מוצרי החלב שתחת צו הפיקוח על המחירים בשיעור של 8.3% ונתן בכך את האות לגל התייקרויות נוסף, שבמסגרתו הזניקו תנובה וטרה גם את מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח עד 9.3%. גד ושטראוס, שכלל לא פועלות בשוק המפוקח, קפצו על ההזדמנות והעלו את מחירי מוצרי המחלבה עד 9.3% ושבועיים לאחר מכן העלתה שטראוס בשיעור של עד 6% את מחירי הקפה, השוקולד, שמן הזית והחטיפים המלוחים שהיא משווקת.

מימין: שר הכלכלה ניר ברקת ובעלי שסטוביץ, יוני שסטוביץ | צילומים: משה מזרחי, דניאל בר און

הפעם לקמעונאים כבר לא היה אינטרס לבלום את ההתייקרויות ולחגיגה הצטרפו דיפלומט שהעלתה את מחירי שוקולד מילקה, אוראו, פרינגלס וקפה ג'ייקובס עד 25% ואסם שהודיעה על העלאת מחירי חלק ממוצריה ובהם הקפה, הפסטה והרטבים. שסטוביץ לא פספסה את ההזדמנות והעלתה מחירים ואיתה גם יבואניות השוקולד מרס ופררו. בין לבין העלו גם הקמעונאים שופרסל ורמי לוי את מחירי מוצרי המותג הפרטי שהם משווקים. התוצאה באה לידי ביטוי בזינוק של 4.8% במדד המחירים ב־2023, והצרכן צמצם את עגלת הקניות. הזינוק במדד היה למעשה אף גבוה יותר מ־4.8%, שכן המדד של קטגוריית מחירי המזון שמכירותיה הסתכמו ב־40.7 מיליארד שקל והיא מהווה 70% מכלל המכר, זינק ב־6.5%. מה שבלם את עליית המדד היה ביטול מס הקנייה על המשקאות המתוקים, שבקיזוז עם עליות המחירים שביצעו היצרניות, הוביל לירידה של 2.3% במדד מחירי הקטגוריה, וכן ביטול מס הקנייה על הכלים החד־פעמיים, שתרם לכך שמדד מחירי המוצרים לבית ירד ב־0.2%.

התנהלות הספקים ובראשם שסטוביץ, סוגת, יכין ובית השיטה שכבר הודיעו על העלאות מחירים שייכנסו לתוקף בשבועות הקרובים, מלמדת ששתיקת הקמעונאים ושר הכלכלה ניר ברקת נותנת רוח גבית להתייקרויות ואלו צפויות ללוות את הענף גם השנה.