ארגוני המעונות קיוו ששכר הלימוד יעלה - ועדת המחירים המליצה דווקא להורידו

הרבה ילדים, מימון אפסי. שיעור הפריון לאישה בישראל עומד על 2.9 ילדים, שזה כמעט כפול משעור הפריון הממוצע ב-OECD, שעומד על 1.6. כלומר, ישראל נדרשת להוציא על מעונות כפול מאשר מדינה מפותחת ממוצעת. בפועל, היא מוציאה 6% מממוצע ה-OECD.

ארגוני המעונות תלו תקוות - והתבדו. לדרישת פורום ארגוני המעונות, במאי התכנסה לראשונה מאז 2012 ועדת סל המחירים של מעונות היום, והשבוע היא פרסמה את המלצותיה להערות הציבור. המסקנות מפתיעות ומאוד לא נוחות לארגונים. חלק מההמלצות מתייחס למצב של מעבר לתקן המטפלות החדש שעליו הכריזה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. אבל לאור המחסור החמור במטפלות, הרבה יותר סביר שגם בשנה הבאה נשאר עם התקן הישן. במקרה כזה, הוועדה ממליצה על תוספת של 120 שקל לילד לגילאי 1-0 ועל הורדה של עד 40 שקל לגילאי 3-1. ארגוני המעונות, מנעמת ועד נאות מרגלית, טוענים שיש להעלות את התעריף ב-500 שקל כדי לעמוד ברגולציה הקיימת ובתוספת לשכר המטפלות. אבל הוועדה חישבה את הוצאות הארגונים והגיעה למסקנה שהם מקבלים יותר מדי.

לאן הלך הכסף? הסעיף המביך במיוחד מבחינת ארגוני המעונות בתחשיבי הוועדה הוא זה שקובע שעלות שכר מטפלת אצלם היא 9,000 שקל. זאת, למרות שהתחשיב שנעשה ב-2012, ולפיו נקבע שכר הלימוד הקיים, הקציב למטרה זו 10,900 שקל למטפלת. בברוטו זה אומר שהמטפלות מקבלות משכורת ממוצע של 6,900 שקל, למרות שהיו צריכות לקבל 8,400 שקל. כמובן יכול להיות שהארגונים השתמשו בכסף למטרות חשובות אחרות, אבל הנתון הזה מאוד מבסס את החשש שגם אם יתנו להם תוספת, היא לא תגיע למטפלות.

"אנשים אטומים ומנותקים". ארגוני המעונות טוענים ש"ועדת סל המחירים ערכה עבודה רשלנית, בלתי מבוססת, ללא התייעצות עם המעונות, והנתונים שהתבססה עליהם שגויים. לטענתם, הוועדה התייחסה למעון של 89 ילדים, אבל במעונות יש 78 ילדים בממוצע. עוד הם טוענים שממוצע השכר כולל מנהלות מעון. "משרד האוצר לוקה באטימות ובקמצנות. רק אנשים אטומים ומנותקים יכולים לחשוב שמשכר של 6,000 שקלים מחנכת-מטפלת יכולה להתקיים".

המטפלות בורחות, המעונות נסגרים. מספר המסגרות המסובסדות (מעונות יום ומשפחתונים) ירד בשנתיים של משבר הקורונה ב-10% - מ-5,476 ל-4,923, כך לפי נתוני זרוע העבודה במשרד הכלכלה. מספר התלמידים ירד אפילו קצת יותר, ב-11% - מ-124 אלף ל-110 אלף. המשמעות היא שהורים נאלצו לשלוח את ילדיהם למעונות בשוק הפרטי, כלומר שילמו יותר וקיבלו פחות פיקוח. סיבה מרכזית לסגירת המעונות היא כנראה מחסור במטפלות, בין היתר כי הן בורחות לתפקיד סייעות בגני הילדים. השכר בגנים יותר טוב, החופשות הן כמו במערכת החינוך ולא צריך להתעסק בטיטולים.

מי ישלם את המחיר? אם יוחלט להעלות את שכר הלימוד, תישאר השאלה מי נושא בעלות - המדינה או ההורים. לגבי 22% מההורים, אלה שלא זכאים לסבסוד, אין שאלה - הם ישלמו את המחיר המלא. לגבי 78% שמקבלים הנחה, שאשא ביטון דורשת שההנחה תגדל בהתאם. אבל כמו בכל הטבה שהממשלה רוצה לחלק בימי בחירות, השאלה הקובעת היא מה תאשר היועצת המשפטית לממשלה.

תשואה של 400%. המחקר בעולם הכיר בכך שלגיל הרך ההשפעה הגדולה ביותר על הישגיו העתידיים של הילד. המחקרים מגלים גם שילדים משכבות חלשות מפיקים תועלת גדולה בהרבה ממעונות איכותיים, משום שהם זוכים שם לתכנים ופעילות שאין להם בבית. מחקר של ג'וינט אשלים גילה שהתועלת הכלכלית של השקעה בגיל הרך בישראל עומדת על 5 שקלים לכל שקל. השקעה של 3.3 מיליארד שקלים צפויה להביא רווח וחיסכון שיסתכמו ב־16 מיליארד מתוספת שכר, מיסים ותוצר וכן מחיסכון בהוצאות על חינוך מיוחד ופשיעה.

מה אברך? המדינה מסבסדת את שכר הלימוד במעונות היום למשפחות עם הכנסה נמוכה מתוך מטרה לעודד אימהות לצאת לעבוד, אלא שתקציב מעונות היום גם מעודד גברים חרדים להישאר בבית. על פי נתונים שחשף "כלכליסט", שליש מתקציב סבסוד מעונות היום, 400 מיליון שקלים מתוך 1.2 מיליארד, מופנה למשפחות אברכים. זאת, על אף שמשפחות אברכים מהוות 7% לכל היותר מהמשפחות בגילאים הרלוונטיים. ליברמן התחייב לבטל את ההנחות לאברכים, ואז נסוג במסגרת הניסיונות להשאיר את ימינה בממשלה.

רפורמה על הקרח. אחד ההישגים של שאשא ביטון הוא שאחרי שנים ארוכות של דיבורים, היא העבירה את מעונות היום למשרד החינוך. זאת על פי העיקרון שקודם היא תקבע עובדות ואז תבקש את המיליארדים הדרושים למהפכה במעונות. בינתיים היא השיגה רק 600 מיליון שקל. היא קיוותה להתחיל ב-2023 תוכנית ארבע שנתית שתזרים 4 מיליארד שקל, אלא שמערכת הבחירות עצרה את הרפורמה הזו ועכשיו לא ברור האם היא תקרה ומתי.