המוסדיים מנסים לטרפד מהלך של מטריקס להגדיל פי 3 את שכר המנכ"ל מוטי גוטמן

המוסדיים מנסים למנוע את המהלך של מטריקס להגדלה נוספת בשכרו של המנכ"ל מוטי גוטמן. באספה הכללית של חברת הטכנולוגיה בשבוע שעבר הם הצביעו פה אחד נגד מדיניות השכר החדשה, שבמסגרתה עשוי גוטמן ליהנות משכר בעלות של עד כ־22 מיליון שקל בשנה.

מטריקס פרסמה בינואר זימון לאספת בעלי מניות, שבמסגרתה תבקש לשנות את מדיניות התגמול שלה. המדיניות החדשה כוללת את שדרוג שכרו הקבוע של גוטמן, שבנוי משכר קבוע, מענקים משתנים ותגמול הוני. עלות שכרו הקבוע של גוטמן אמורה לעלות מ־150 אלף שקל בחודש ל־200 אלף שקל, כך ששכרו השנתי הקבוע יעלה מ־1.8 מיליון שקל ל־2.4 מיליון שקל. השינוי המבוקש לגוטמן כולל גם מענק שנתי מוגדל, הנגזר מהרווח של החברה, ועשוי לצמוח עד ל־400% מהשכר הקבוע (לעומת 200% כיום), כלומר עד 9.6 מיליון שקל בשנה. המנכ"ל זכאי מדי שנה לעד 5% מהרווח השנתי הנקי של מטריקס בנטרול רווח ההון. גם התגמול ההוני שיינתן לו יכול להגיע עד ל־400% מהשכר הקבוע — כלומר, עד 9.6 מיליון שקל. בכך מבטלת החברה את תקרת התגמול ההוני של 2 מיליון שקל, שנקבעה במדיניות השכר שאושרה לפני שלוש שנים.

במקום הגבלת הסכום מבקשת החברה לקבוע כי האופציות או המניות החסומות עשויות להיות מותנות בעמידה ביעד פיננסי מינימלי של החברה, שייקבע מראש על ידה עם הענקת ההטבה.

מנכ"ל מטריקס מוטי גוטמן

ועדת התגמול של מטריקס הסבירה כי המדיניות החדשה מבוססת על הקיימת, אולם בשל מצב השוק, במיוחד בהייטק, ועליית התגמולים לעובדים ולנושאי משרה בענף, יש צורך מיידי לעדכון התגמול המרבי בחברה. באשר לביטול הגבול המקסימלי ההוני מסבירה הוועדה: "לאור ביצועי החברה והתכנונים להתפתחותה והמשך צמיחתה בשנים הבאות, מעלה כי היא עשויה להביא להמשך קטימת השכר, התגמול ההוני והמענקים לנושאי המשרה ב־3 השנים הבאות, באופן שעלול לפגוע ביכולת החברה לתגמל את נושאי המשרה על עבודתם ותרומתם באופן ראוי".

99.4% מבעלי מניות המיעוט לא השתכנו מההסברים הללו והצביעו נגד ההצעה ורק 0.6% תמכו בה. המוסדיים בעלי העניין בחברה הם קבוצת מגדל (10.75%) ומיטב דש (5%), ועם המחזיקים הנוספים נמנים אי.בי.אי, קסם, הראל, אפסילון, אנליסט, איילון, הראל ומור, שגם הם התנגדו לשדרוג השכר.

גוטמן מכהן כמנכ"ל מטריקס מ־2001, ובחמש השנים האחרונות היתה עלות שכרו יותר מ־71 מיליון שקל. אין זו הפעם ראשונה שהמוסדיים דוחים את מדיניות התגמול של החברה. גם המדיניות הקיימת לא זכתה לרוב הדרוש בהצבעה ב־2018. החברה ביקשה אז להקצת לגוטמן מניות חסומות בהיקף של 11 מיליון שקל במשך חמש שנים ללא תמורה, ובנוסף ניתן לו מענק הישארות של חצי מיליון שקל בשנה במשך חמש שנים, כלומר 2.5 מיליון שקל. לנוכח התנגדות המוסדיים, החליט הדירקטוריון להשתמש בתיקון 20 לחוק החברות, שעוסק בשכר הבכירים. תיקון זה קובע כי הדירקטוריון רשאי לאשר את מדיניות התגמול גם אם האספה הכללית התנגדה לה, ובלבד שוועדת התגמול, ולאחריה הדירקטוריון, החליטו כי אישור המדיניות — למרות התנגדות האספה הכללית — הוא לטובת החברה. מאז התנגדות המוסדיים לשכר הסתכמה עלות שכרו של גוטמן ב־35 מיליון שקל.