המשטרה מסרבת לחשוף כיצד יישמה את מסקנות והמלצות צוות מררי לגבי הרוגלות

המשטרה מסרבת לחשוף כיצד יישמה את מסקנות והמלצות צוות הבדיקה לעניין השימוש בכלי סייבר התקפיים על אזרחים (צוות מררי), שהוקם בעקבות תחקיר "כלכליסט".

כך עולה מתשובת המשטרה לבקשה שהגישה התנועה לחופש המידע, לאחר שהיועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ אלעזר כהנא, טען במהלך כנס באוניברסיטת רייכמן בחודש ינואר לגבי יישום הדו"ח כי:" בכל מה שתלוי בנו כמעט הכל כבר מומש ומבוצע בפועל".

בעקבות דבריו של כהנא, פנה למשטרה אורי סולד, רכז פרויקטים בתנועה לחופש המידע, וביקש לקבל לצורך פרסום לציבור את רשימת נהלי המשטרה הנוגעים להפעלת הרוגלות שבידי המשטרה - "סייפן" (הכינוי במשטרה לתוכנת פגסוס של NSO), "דייזי" ו"חלוץ".

בנוסף ביקש סולד לקבל את העתקי ההנחיות או הפקודות ליישום הצעדים הבאים שהומלצו בדו"ח מררי.

בין היתר ביקש סולד לקבל מידע לגבי הנהלים שגובשו כתנאי להמשך הפעלת הכלים; כיצד הותאמו הכלים מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה; אישור היועצת המשפטית לממשלה להפעלת כלים שלהם יכולות טכנולוגיות מסוג חדש; ליווי משפטי צמוד על ידי יועמ"ש המשטרה להטמעת מערכות; בחינה המבנה הארגוני של המשטרה; פיקוח על האזנות סתר; הבניה של מנגנוני פיקוח ובקרה; נוסח הצווים החדשים שיוגשו לבתי המשפט לשימוש ברוגלות; הליכי הפיקוח של משרד המשפטים; העמקת המומחיות המשפטית טכנולוגית".

במשטרה דחו באופן גורף את הבקשה. "המידע המבוקש נוגע לחטיבת הסייבר אשר הינה חטיבה בתוך אגף החקירות והמודיעין", כתב בתשובה רפ"ק יניב ארקוס, הממונה על חופש המידע במשטרה. "לפיכך בקשה זו מוחרגת מתחולת חוק חופש המידע, שקובע כי הוא לא יחול על גופים ומידע שנוצר, נאסף או מוחזק בידי מערכי המודיעין והחקירות של המשטרה". רפ"ק ארקוס הוסיף וטען כי "חטיבת הסייבר מוחרגת מהחוק שכן האינטרס הציבורי לשמור על הנתונים חסויים על מנת שהמשטרה תוכל להמשיך לבצע את תפקידה".

לגבי השינוי במבנה הארגוני של הייעוץ המשפטי במשטרה נכתב בתשובה כי "גובשה עבודת מטה מקיפה בין כלל האגפים. העבודה נמצאת בהליכי גיבוש סופיים".

ביהמ"ש: המשטרה לא תחשוף עלויות כלים טכנולוגיים

בתוך כך, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה אתמול (ב') עתירה שהגישו התנועה לחופש המידע וכלכליסט לפרסם את מסמכי הפטורים ממכרז וכן את כל סכומי ההתקשרויות של המשטרה עם חברת NSO, עם חברת סלברייט ועם חברת הטכנולוגיה Ta9 מקבוצת מודיעין הסייבר רייזון – מיום תחילת עבודתם עם המשטרה. את התנועה לחופש המידע וכלכליסט ייצגו עורכות הדין יערה וינקלר שליט ורחלי אדרי חולתא.

מ-NSO המשטרה רכשה את מערכת הפגסוס לחדירה סמויה מרחוק לטלפון נייד. במהלך השנים רכשה המשטרה מ-NSO פיצ'רים שונים וכן היא מקבלת ממנה שירותי תחזוקה לפי חוזה. מסלברייט רכשה המשטרה מערכת שמאפשרת העתקה של תוכן הטלפון הנייד אשר נתפס פיזית.

המערכת של חברת Ta9 שבידי המשטרה, כך עולה מאתר החברה, היא מערכת בינה מלאכותית (AI), שיודעת לשלוף ממערכות המשטרה את כל המידע הרלוונטי על יעד מסוים. כלומר, כל מה שנאסף עליו ברמה המודיעינית – למשל איכונים, תוצר האזנות סתר, מידע שהופק מרוגלות וכו'. סוג של מנוע חיפוש פנימי שיודע לכנס את כל המידע שמפוזר במערכות המודיעין של המשטרה.

כאמור השופט העמית יורם נועם דחה את העתירה. "המידע המצומצם שמבקשים העותרים לקבל ממשטרת ישראל, נוגע להתקשרויות בפטור ממכרז בינה לבין החברות הטכנולוגיות והיקפן הכספי. ואולם כעולה מהתגובה המקדמית שנתמכה בתצהיר, מדובר בהתקשרויות בעניין מוצרים, כלי עבודה ושירותים בתחום המחשב והטכנולוגיה, אשר נרכשו לצרכיהן הבלעדיים של חטיבות אגף החקירות והמודיעין, ובכללן חטיבת הסייבר - האחראית גם על הקשרים המהותיים והמקצועיים עם החברות והעבודה עמן לאחר קבלת המערכות. משכך מוחרג המידע מתחולת חוק חופש המידע בהתייחסו לגוף המוחרג באופן מוחלט מתחולת החוק – מערך המודיעין והחקירות של משטרת ישראל".