בדרך לשביתה בתיכונים? ארגון המורים דורש תוספת שכר של 30% לפחות לכל מורה

ארגון המורים העל יסודיים דורש תוספת שכר של כ־30% לפחות לכל מורה, כלומר כ־4,000 שקל למורה בממוצע. עלות התוספת לפני דרישות אחרות היא 3.35 מיליארד שקל לשנה. בכך מנסה יו"ר הארגון רן ארז לעקוף את הישגיה של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד ומגדיל משמעותית את הסיכוי לשביתת מורים ממושכת בתיכונים. הדרישות של ארז, כפי שהן מפורטות ב"איגרת אישית" ששלח בשבוע שעבר למורים, מתעלמות מהעיקרון של האוצר שלפיו מורים חדשים יקבלו יותר.

כזכור, הסתדרות המורים הגיעה ערב שנת הלימודים להסכם שכר מרחיק לכת שבמסגרתו יועלה השכר למורה מתחיל במשרה מלאה בבתי הספר היסודיים מ־6,900 שקל ל־9,000 שקל (תוספת של כ־2,100 שקל, שהם 30%). גם המורים האחרים יקבלו תוספת של 1,100 שקל לפחות. במקביל הגיע ארז להסכם מוגבל בנושא רפורמת הבגרויות והמעבר לחמישה ימי עבודה, שגם הוא לא נחתם בסופו של דבר.

הסתדרות המורים מייצגת את המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ואת הגננות. ארגון המורים מייצג את המורים בתיכונים. בניגוד להסתדרות המורים, שההסכם איתה הסתיים ביוני 2019, ההסכם עם ארגון המורים פג רק בפברואר 2022. בנוסף, המורים המתחילים בתיכון קיבלו כבר בהסכם הנוכחי העדפה ניכרת על המורים ביסודי, שקידמה אותם ל־8,500 שקל למשרה מלאה. עכשיו מבקש ארז לחדש את היתרון על פני היסודי.

ארז כותב ש"משרד האוצר, כדרכו, משך את המו"מ ללא כל התקדמות וללא תשובות לפניותינו, ומשרד החינוך התגלה במלוא חוסר האונים שלו ואולי כגלגל חמישי לעגלה". בפועל, למשרד האוצר לא היתה כוונה להגיע להסכם עם ארז לפני ההסכם עם הסתדרות המורים, ומרגע שהוכרזו בחירות היה ברור שלא יהיה הסכם עם הארגון עד לאחריהן.

קל מאוד לראות איך הישגי בן דויד מכתיבים עכשיו את דרישות ארז. ארז דורש שהשכר הבסיסי למשרה מלאה של מורה מתחיל עם תואר ראשון יעלה ב־30%, מ־8,500 ל־10,900 שקל, ושל מורה עם תואר שני מ־9,300 ל־12,200 שקל, סכום ששווה לשכר הממוצע במשק. ארז כותב גם שהציפייה שלו היא ל"תוספת של כ־30% לכל אחד, בכל הדרגות ובכל ותק, ביחס למה שמקבלים כיום". הוא בעצם אינו מקבל את העיקרון של תוספת גדולה יותר למורים החדשים ומבקש תוספת אחידה לכולם.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע למורה בתיכון עומד על 13,300 שקל, כלומר הדרישה היא לתוספת ממוצעת של 4,000 שקל לחודש שעלותה 3.35 מיליארד שקל לשנה. היא תתווסף לעלות קיימת של שכר המורים העל יסודיים שעומדת על 11.2 מיליארד שקל לשנה. כל זאת לפני דרישות נוספות, בהן הגדלת גמולי התפקיד, דוגמת ריכוז שכבה או מקצוע וחינוך כיתה, משכורת 13 (משכורת נוספת בשנה) למנהלים בשל העבודה בחופש הגדול, ועוד.

ארגון המורים כבר נוקט עיצומים בנושאים צדדיים כמו עצירת פעילויות מחוץ לבתי הספר. אבל עד למשא ומתן משמעותי איתו צריכים לקרות כמה דברים: מינוי שר אוצר, מינוי ממונה חדש על השכר במקום קובי בר־נתן הפורש, והחלטה של שר האוצר הבא האם הוא דורש לסיים קודם את הסכם המסגרת של עובדי המדינה או מוכן לקיים משאים ומתנים מקבילים. בעיה נוספת היא שההסכמים הקואליציוניים צפויים לעלות כל כך הרבה כסף שלא ברור איך ימומנו גם הסכמי שכר נדיבים.

ארגון "מורים מובילים שינוי", התומך בחוזים אישיים למורים, תוקף את דרישות ארז. לדבריו, "ארז מתעלם מהמשבר החמור בכמות המורים ואיכותם ואין בדרישותיו כל בשורה למערכת החינוך. הגדלת ההשקעה בחינוך איננה יכולה להיעשות בצורה לקויה, המעודדת בינוניות, מגדילה פערי שכר בין מורים צעירים לוותיקים ומתעלמת משאלת איכות המורה".

לא התקבלה תגובה ממשרד האוצר.