שאלת ה־1.5 מיליארד שקל: תיירות, מותרות או מוצר בסיסי?

האם תיירות היא פריבילגיה שצורכים בשעות הפנאי ומוותרים עליה בעת קושי, או שמא היא הפכה למוצר בסיסי שאנחנו כבר לא יכולים לדמיין את החיים שלנו בלעדיו? התשובות לשאלה עומדות בלב מחלוקת של עד 1.5 מיליארד שקל בין חברת הדירוג מידרוג לחברת המלונות הגדולה בישראל, פתאל החזקות.

שלשום העלתה מידרוג את הדירוג של פתאל ושל ארבע סדרות האג"ח שלה (ב', ג', ד', ו־1) מ־A3 ל־A2 ושינתה את אופק הדירוג מיציב לחיובי. בין שלל הנימוקים להעלאות הדירוג, מידרוג העריכה כי ההכנסות השנתיות של פתאל בשנים 2024-2023 יהיו בטווח של 7‑7.6 מיליארד שקל.

במקביל, פתאל העריכה במצגת שפרסמה לקראת כנס משקיעים בשבוע שעבר, כי בעוד שהשנה הכנסותיה צפויות ל־7.7-7.4 מיליארד שקל, בשנת 2024 הן כבר יגיעו ל־8.5-8.1 מיליארד שקל. הפער בין שתי ההערכות עשוי להגיע ל־1.5 מיליארד שקל, ולפיכך עולה השאלה כיצד הוא נוצר.

התשובה טמונה בהשקפה על מהי תיירות בעת הנוכחית. לפי נימוקי מידרוג, "ההוצאה על תיירות נופש נתפסת כהוצאת פנאי ומותרות, ועל כן, בעת האטה או מיתון כלכלי, הענף עשוי להיפגע באופן משמעותי, כשהצרכנים יתעדפו את ההוצאה על תיירות במיקום נמוך". במידרוג רואים לנגד עיניהם תרחיש ריאלי של האטה ומיתון בשנה הבאה, נוכח הריביות הגבוהות שמכבידות על משקי הבית, ומסבירים כי "איום של מיתון כלכלי באירופה ובישראל מציב עננה על המשך הצמיחה של הענף", וכי "האינפלציה תכביד על הרווחיות, שכן חברות יתקשו להעלות מחירים ולהדביק את קצב האינפלציה", כאשר "התאוששות תיירות הנופש תימשך, אך הקצב יואט". לעומת זאת, על פי המצגת שפרסמה פתאל, כחלק משינויי המגמות בתיירות העולמית, הצרכנים מעדיפים חוויות על חסכונות, והתיירות כבר אינה מוצר מותרות, אלא מוצר בסיסי שאי אפשר לוותר עליו. משום כך, מעריכים בפתאל שגם במקרה של האטה, ההכנסות ימשיכו לצמוח.

יש לציין כי בעבר התחזיות של מידרוג לא תמיד קלעו לנתונים בפועל. כך, ב־2021 העריכה מידרוג שהכנסות פתאל יעמדו על 2.7 מיליארד שקל, בעוד בפועל הם עמדו על 3.15 מיליארד שקל. בתחזית הראשונה של החברה ל־2022, שניתנה בסוף 2021, היא העריכה שהכנסות פתאל יעמדו על 4.5 מיליארד שקל, בעוד אלו הגיעו ל־5.5 מיליארד שקל בפועל, בדומה לתחזית השנייה של מידרוג שניתנה לקראת סוף 2022.

מהערכות שפרסמו גופים שונים שעוסקים בתיירות לא ניתן להכריע בנוגע לתקפותן של הערכות שונות אלה. בדומה לפתאל, חברת אמדאוס, המספקת שירותים לחברות נסיעות ותיירות ברחבי העולם, מצאה בסקר שערכה כי תיירות הופכת למוצר בעדיפות גבוהה בשיקולי ההוצאות של הצרכנים. לעומת זאת, בהערכות שפרסמו גופים אחרים ניתן לראות שדווקא הגישה השמרנית של מידרוג זוכה לתמיכה. כך, ענקית המלונאות הילטון העריכה באפריל כי קצב הצמיחה שלה עשוי להאט במחצית השנייה של 2023, בעקבות עלייה בסיכון לצמצום בהוצאות הצרכנים לאור ההאטה הכלכלית. רשת מריוט העריכה בשבוע שעבר כי בעוד ב־2023 הכנסותיה יעלו בטווח של 18%-16% ביחס ל־2022, בשנים 2024 ו־2025 קצב הצמיחה יאט לטווח של 6.5%‑9.5%. עם זאת, יש לציין כי לשתי הרשתות פעילות ענפה בארה"ב, בעוד פתאל אינה פועלת בארה"ב ועיקר פעילותה באירופה. במקביל, מניתוח שערכה סוכנות הנסיעות הבינלאומית CWT (Carlson Wagonlit Travel) באוגוסט עולה כי בעוד ב־2022 זינקו תעריפי הלינה במלונות ב־30%, בשנים 2023 ו־2024 הם צפויים לעלות ב־4.3% ו־3.6% בהתאמה.

ד"ר ערן כתר, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, התייחס להבדלים בין הגישות: "עבור הצרכנים, בעיקר בני דור ה־Y, תיירות הפכה במידה רבה למוצר צריכה בסיסי, כשרואים חוסן בביקושים גם במשברים. אולם אלה מובילים לשינויים באופי הביקושים: מעבר מיעדים הנחשבים יקרים בצפון ומערב אירופה ליעדים בדרום ומזרח היבשת, ירידה בביקוש לטיסות ועלייה בהתניידות היבשתית, והסטה בביקושים מבתי מלון לדירות נופש".

יש לציין כי במידרוג הזכירו היבט שאליו המצגת של פתאל לא התייחסה, הנוגע לכך ש"ענף התיירות קשור קשר הדוק למצב המדינה שבה הוא נמצא, והרעה במצב הפוליטי והביטחוני במדינה עלולה להביא לפגיעה משמעותית בתיירות". בסוגיה זו מתכתבת מידרוג עם הנתונים השליליים הנוגעים לישראל, כשבמחצית הראשונה של 2023 נרשמה ירידה של 13% בכניסת תיירים לישראל לעומת התקופה המקבילה ב־2019, ערב התפרצות הקורונה. בניגוד לשאר הטריטוריות שבהן היא פועלת (בעיקר גרמניה, בריטניה, אירלנד, יוון וקפריסין), שבהן נרשמו עליות בשיעורי התפוסה במלונות, בישראל התפוסה במחצית הראשונה של השנה ירדה ל־71% לעומת 72% במחצית המקבילה אשתקד. הרשת היריבה ישרוטל אף הזהירה בדו"חותיה למחצית הראשונה כי ליישום מהלכי הממשלה הנוגעים לשינויים בחקיקה ובמערכת המשפט עלולה להיות השפעה לרעה על הביקושים.

בנימוקי מידרוג להעלאת הדירוג של פתאל היא התייחסה לשיפור המתמשך בפרופיל העסקי ובביצועיה התפעוליים של החברה מאז שהקורונה שככה. זאת, בזכות מגמה חיובית בביקושים לשירותי תיירות בישראל ובאירופה וצמיחה בנכסיה, כשהכנסותיה בסיכום ארבעת הרבעונים האחרונים הגיעו ל־6.7 מיליארד שקל וב־2022 ל־5.5 מיליארד שקל, ובמחצית הראשונה של 2023 הן הגיעו ל־3.1 מיליארד שקל, עלייה של 39% ביחס למחצית המקבילה. ברבעון השני של 2023 רשמה פתאל שיא הכנסות של 1.9 מיליארד שקל, שיפור של 25% ביחס להכנסותיה ברבעון המקביל אשתקד, ושל 27% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019, כשתוצאות אלה מתווספות לתוצאות שיא קודמות שנרשמו ברבעונים השני עד הרביעי של 2022.

השיפור נבע מעלייה בהכנסה היומית הממוצעת מתעריפי הלינה בחדרי המלון, מהתאוששות בשיעורי התפוסה עד לרמה שקרובה לזו שנרשמה ב־2019, ומפתיחת בתי מלון חדשים. לפתאל, לפי מידרוג, היקף פעילות משמעותי ופיזור נכסי וגיאוגרפי, והיא אף רשמה שיפור ברווחיות התפעולית עד לרמה של 15% מההכנסות, בהשוואה ל־8% ב־2021 ובדומה ל־2019, וצפויה לשמור על שיעור של 16%-14%, כשהרווח התפעולי יעמוד ב־2024-2023 בטווח של 1.2-1 מיליארד שקל.

העלאת הדירוג משקפת את התאוששות פתאל ממשבר הקורונה, שבעקבותיו ספגה מספר הורדות מדירוג A1 עד לדירוג Baa1 באוקטובר 2020. מסוף 2021 החלה מידרוג בהעלאת הדירוג של פתאל, עד לרמה הנוכחית. מפתאל נמסר כי "עד היום החברה לא פספסה את התחזיות שלה, למעט ב־2020, שנת הקורונה. התחזית של מידרוג, שהתפרסמה במסגרת העלאת דירוג, היא שמרנית ולא נותנת ביטוי לצמיחה של 2024. הרשת עומדת מאחורי התחזיות שלה, שהתפרסמו לאחר ניתוח דקדקני. תודעת הנופשים השתנתה וכיום חופשה היא לא מותרות, אלא מוצר בסיסי".