התקציב לעמדות טעינה חשמליות יבוטל

במשרד האנרגיה חגגו השנה "הישג" שיא בדמות תקציב משרד של כ־1.4 מיליארד שקל. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי הסכום שעבר עד כה עומד על כ־500 מיליון שקל בלבד. יתר על כן, כעת מתנהל משא ומתן על תקציבים שכבר אושרו למשרד ועומדים בפני ביטול. בין היתר מדובר בקול קורא להקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים שלא ייצא לפועל השנה ותקציבי המדען הראשי שיקוצצו.

משרד האנרגיה היה אמור להשקיע כ־70 מיליון שקל בשנתיים הקרובות בהקמת עמדות טעינה מהירות לרכבים חשמליים. במשרד האוצר החליטו לבטל את התקציב ב־2023, שעומד על כ־35 מיליון שקל, לטובת כיסוי הוצאות המלחמה. בשלב זה לא ידוע מה יעלה בגורלם של התקציבים הללו ב־2024, אך לפי עבודה של משרד האנרגיה עצמו, כדי להיערך לכניסת כלי הרכב החשמליים עד שנת 2030 ישראל תידרש להשקעה של 428 מיליון שקל.

באוצר תרים אחר מקורות מימון להוצאות המלחמה, והנחו את משרדי הממשלה לא לקדם הוצאות שאינן קשורות באופן ישיר למלחמה ואינן מחויבות לתפקוד השוטף. חלק ממשרדי הממשלה, ובהם משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, קיבלו עד עתה רק את תקציב הבסיס שלהם, ולכן במשרד האוצר מחפשים פרויקטים או תקציבים שטרם יצאו לפועל וניתן לבטל כעת.

כך, למשל, נבחן מחדש תקציב של 125 מיליון שקל שהובטח ליחידת המדען הראשי במשרד, שמטרתו לסייע לישראל לעבור למשק אנרגיה נקי באמצעות השקעה במיזמים פורצי דרך ובמחקרים. התקציב קריטי לסטארט־אפים ישראליים בשלבי פיתוח ראשוניים, שממילא נמצאים כעת בעיצומו של משבר בשל הפגיעה בהשקעות בישראל.

משרד האנרגיה אינו היחיד לשלם את המחיר. באוצר אף בוחנים מחדש פרויקטים של קירוי סולארי בערים והתייעלות אנרגטית במפעלים. תקציבים אלו הובטחו למשרד להגנת הסביבה, אך בשל המלחמה כבר לא יעברו השנה ולפי הערכות נמצאים בסכנת ביטול.

ממשרד האנרגיה נמסר כי ״התקציב לתמיכה בהקמת עמדות טעינה אכן הוקפא ב־2023 לאור המלחמה, אך המשרד פועל לקבל את התקציבים לנושא ב־2024". באוצר אמרו כי ישנה הסטת תקציבים למלחמה "ובהם תקציב להקמת עמדות טעינה. בנוסף, נבחן תקציב הנוגע לתמיכת משרד האנרגיה במוסדות השכלה גבוהה. הקצאת תקציבים אלו תידון ב־2024 כחלק מסדר העדיפות החדש״.