בהיעדר ממשלה מתפקדת - סכסוכי העבודה בחינוך פורחים באביב

תקופת אחרי החגים של האביב נפתחת עם לא פחות משלושה סכסוכי עבודה במערכת החינוך. כל שלושת ארגוני העובדים מתלוננים על סחבת קשה שהביאה אותנו עד הלום. "שנה וחצי הדיונים איתנו התאפיינו בגרירת רגליים", אומרת יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות פרופ' ענת זעירא. תלונות כאלו מקובלות בסכסוכי עבודה. ובכל זאת, ברור שאחת הסיבות לכך שלהורים, לסטודנטים ולתלמידים אין כרגע מושג האם וכמה מוסדות החינוך יהיו פתוחים בהמשך השבוע היא חוסר הפניות של הממשלה שעסוקה בהפיכה המשטרית ובחוק הגיוס במקום בניהול המדינה.

מועצת הסגל הבכיר, שמייצגת מרצים בשבע אוניברסיטאות, בחרה בחג הפועלים, 1 במאי, כיום תחילת שביתות האזהרה של הסגל. היום יושבתו כל שבעת המוסדות וממחר יושבתו בכל יום שתיים או שלוש אוניברסיטאות. למשא ומתן עם הסגל הבכיר יש ארבעה שותפים: האוצר, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) והסגל הבכיר. בין הצדדים יש חילוקי דעות עמוקים בשאלה כמה הם קרובים להסכם.

ברור שהעיקרון הבסיסי של הצמדת הסגל הבכיר להסכם המסגרת של ההסתדרות מוסכם. אבל על השאלה מה זה אומר יש חילוקי דעות עמוקים. למשל, כולם מסכימים שזה אומר תוספת של 11% לכל עובד. אבל האוצר רוצה להתנות 3% בהסכמה של הסגל לחוזים אישיים ומסלול פיטורים מהיר. הסגל הבכיר מסרב. בנושא ההתנגדות לחוזים אישיים ור"ה איתו.

נראה שהמחלוקת העיקרית היא סביב הסעיף בהסכם המסגרת של קיצור שבוע העבודה מ־42 שעות ל־40. למרצים אין שעות עבודה מחייבות, חוץ מההוראה. הסגל הבכיר דורש פיצוי בהיקף של 5%. באוצר רואים בכך חוצפה. השאלה היא כמה תיפגע שנת הלימודים לפני שיושגו הסכמות.

ארגון המורים העל־יסודיים והיו"ר שלו רן ארז ספגו בשבוע האחרון שתי מכות קשות בבית הדין הארצי לעבודה. הראשונה הייתה בראשית השבוע שעבר, כשבית הדין הורה לתת לתלמידים ציוני מגן ומשובים כדי שיוכלו להתכונן כהלכה לבחינות הבגרות. בכך עיקר במידה רבה את עיצומי המורים שלא נותנים ציונים ולא מקיימים פעילות מחוץ לבתי הספר. ביום שישי הכריז ארז על שביתה בת יום בכיתות י' וי"א, שיועדה לאתמול. משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, שהוא המעסיק של מורי התיכונים, מיהרו לבית הדין לעבודה שחסם את המהלך. הצדדים הסכימו לפנות להליך הגישור אצל הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה וורבנר. מחר, אם בית המשפט לא יתערב, ישבתו במקום אתמול.

פערי אמון גדולים הם חלק מטבע המשא ומתן. אבל בכל זאת נראה שבמשא ומתן עם ארגון המורים העל־יסודיים הם גדולים במיוחד. האוצר פרסם את ההצעה האחרונה שלו, שאומרת תוספת של 15% למורה מתחיל וכ־5% למורה ותיק. ארגון המורים עומד בינתיים על דרישתו ל־30% לכל מורה. זה לפני שמגיעים לחילוקי דעות בנושאים אחרים כמו דרישת האוצר לאפשרות לחוזים אישיים ולהקלות במסלול הפיטורים. במצב כזה אי אפשר לשלול את האפשרות שארז יעדיף למשוך את המשא ומתן עד לשביתה גדולה בתחילת שנת הלימודים הבאה. זאת, בהנחה שבספטמבר, כשהבגרויות רחוקות, בית הדין לעבודה יהיה הרבה יותר סובלני.

הדוגמה המובהקת ביותר לנזק שגורמת חוסר הפניות של הממשלה היא החלטת הסתדרות הפועל מזרחי להשבית מדי יום את מעונות אמונה עד 10:00. הסיבה העיקרית לסכסוך היא המחסור במטפלות והדרישה להעלאת שכרן. בינתיים, לא רק שאין העלאה משמעותית, כמו שקיבלו הסייעות בגני הילדים - שר באוצר בצלאל סמוטריץ' לא מימש את התחייבותו להעלות את התעריף למעונות היום. גם העלאת התעריפים תספיק רק להעלאה סמלית בשכר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח במסע הבחירות שלו חינוך חינם לגיל הרך, הצהרה עליה התכוון לחזור גם אתמול בערב במסיבת עיתונאים עם שר החינוך יואב קיש, אבל הבעיה היא שמרוב תוספות קואליציונית לא נשאר כסף.

יו"ר הסתדרות המעו"ף, שמייצגת את רוב המטפלות, עו"ד גיל בר־טל, סבור שהסכסוך באמונה התחיל מוקדם מדי. הוא עומד להגיש לאוצר דרישה להפנות חצי מיליארד שקל להשוואת שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים (לאחר התוספת) ואם יידחה, להתחיל בשיבושים.