הדיון על כרטיסי המזון של ש"ס: בג"ץ יצטרך להכריע מי עני יותר

שופטי בג"ץ שידונו ביום רביעי בעתירות נגד כרטיסי המזון של יו"ר ש"ס אריה דרעי יצטרכו בעצם להכריע אילו עניים להעדיף. האם להעדיף את אלה שמקבלים את הכרטיסים על פי הקריטריונים התפורים של ש"ס ובגלל העיכוב לא יקבלו את הכסף לחגים או להעדיף את אלה שאינם נכללים בקריטריונים ובגלל האפליה לא יקבלו כסף בכלל. בהחלט אין להוציא מכלל חשבון אפשרות של פשרה — הסכמה לחלק את הכסף הפעם תמורת התחייבות של המדינה לחלוקה תקינה ושוויוניות יותר בשתי הפעימות הבאות ב־2024.

לדיון החוקתי על היקף סמכויותיו של בג"ץ נוספה עכשיו שאלה נוספת: האם בג"ץ צריך להתערב בקריטריונים לכרטיסי המזון. ואי אפשר להתעלם מכך שעילת הסבירות היא ללא ספק אחת העילות שבה ראוי לדון בתיק הזה, לא היחידה אבל אחת מהן.

הכל עקום בחלוקת כרטיסי המזון: העובדה שהם מחולקים על ידי משרד הפנים ולא משרד הרווחה; העובדה שהקריטריון המרכזי להנחה גדולה בארנונה מאתר משפחות מרובות ילדים של אברכים הרבה יותר משהוא מאתר משפחות רעבות; והעובדה שהאברכים יקבלו קצבאות יותר גדולות מעניים עובדים.

אבל השאלה היא האם זה מספיק עקום כדי שבג"ץ יתערב. כמה דברים נוטים לכיוון של אישור החלוקה העקומה, לפחות הפעם. אחד הוא ששר הפנים משה ארבל הסכים להוסיף שורה של אוכלוסיות חלשות למקבלי הכרטיסים. השני הוא שבעקבות ההסכמה של ארבל, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד אביטל סומפולינסקי נתנה את אישורה לפחות לחלוקה הנוכחית. השלישי הוא שצוות בין־משרדי בודק את אופן חלוקת הכרטיסים לקראת השנה הבאה. לבג"ץ יותר קל לאשר מהלכים עקומים כשאומרים לו שהם זמניים.

האמת היא שאם שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין היה מוציא צו ביניים נגד חלוקת כרטיסי המזון של יו"ר ש"ס ח"כ דרעי לפני שבועיים, כשהוגשה העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד הכרטיסים, סביר שהסערה הציבורית היתה פחותה בהרבה. אבל שטיין הוציא את הצו רק ביום חמישי האחרון בשיא סדרת הדיונים על ההפיכה המשטרית, ביום של ההפגנה הכושלת של תומכי ההפיכה נגד בג"ץ ואחרי שהחלוקה כבר אושרה בוועדת הכספים של הכנסת ועמדה לצאת לדרך. הדיון בצו נקבע ל־21 בחודש, מה שאומר שגם אם בג"ץ יאשר את החלוקה, הכרטיסים יגיעו לזכאים רק אחרי ראש השנה.

כך הפכה חלוקת הכרטיסים לחלק משרשרת הדיונים הצפויה החודש בבג"ץ על ההפיכה המשטרית וסמכויות בית המשפט, וכמובן הפכה לעוד עילה להתקפות שלוחות רסן על בית המשפט כמי שאטום לסבלם של העניים. העובדה שמי שהוציא את הצו הוא אחד השופטים השמרניים ביותר של בית המשפט, שטיין, מינוי מתקופת השרה איילת שקד, לא מעניינת כמובן איש. הפיכה משטרית היא לא זמן לדקויות. עם או בלי קשר להתקפות, בהמשך יום חמישי השופטת יעל וילנר שדנה בעתירה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון באותו נושא הקדימה את הדיון ליום רביעי הקרוב, כך שאם יבוטל הצו, ניתן יהיה לחלק את הכרטיסים לפני החג.

אם במועד אחר היו הפוליטיקאים החרדים אולי ממתינים להחלטת בג"ץ, הרי העובדה שהצו של השופט שטיין מנע חלוקת הכרטיסים לפני ראש השנה היתה ממש חגיגה עבורם. בתגובות של ש"ס בלט במיוחד המשפט "השבע לעולם לא יבין את הרעב". יו"ר הוועדה לצמצום פערים של הכנסת (מתברר שיש דבר כזה) ח"כ אברהם בצלאל מש"ס תקף "קבוצת שופטים שבעה וצפונבונית שמרגישה אדוני הארץ". אפילו השר לענייני הפיכה יריב לוין הפגין פתאום רגישות חברתית חריגה: "זו החלטה שפוגעת בחלשים ובעניים ביותר בחברה, רגע לפני חגי תשרי. משפחות רבות נותרו עם מקרר ריק".

כרטיסי המזון של ש"ס הם ללא ספק התגלמות הרעיון של מתנות לבוחר — מתנה של עד 7,000 שקל (עד 2,400 שקל בכל אחת משלוש הפעימות המתוכננות) שמזוהה לגמרי עם יו"ר ש"ס דרעי. ש"ס הבטיחה שתחדש את הכרטיסים בבחירות האחרונות לכנסת, והשבוע כבר מיהרה לפרסם "הבטחנו וקיימנו". כבר ברור שכרטיסי המזון יעמדו במרכז הקמפיין של ש"ס בבחירות לרשויות המקומיות המתקיימות בסוף אוקטובר. מבחינה זו הדיון בבג"ץ הוא מתנה שמוכיחה לבוחרים כמה ש"ס מתאמצת עבורם.

מי שרוצה לשפוט את חלוקת הכרטיסים של ש"ס לכף זכות יכול לטעון שמדובר במטרה טובה של ביטחון תזונתי למשפחות עניות. מי שירצה לשפוט לכף חובה יאמר שש"ס נושאת את שם הביטחון התזונתי לשווא כדי לחלק מתנות לבוחריה. וראוי גם לציין שכך בדיוק ניתנות הטבות רווחה במדינות סמכותניות כמו טורקיה והונגריה, כצדקה מכוונת לאוכלוסיית הבייס ולא כזכות כללית.