מלחמת "חרבות ברזל" היא הזדמנות לשינוי כיוון בחקלאות הישראלית

בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה היוותה החקלאות מרכיב מרכזי בכלכלת ישראל, כולל יצוא תוצרת טרייה לחו"ל. התפתחות החקלאות נשענה במידה רבה על מערכות מחקר והדרכה ציבוריות שתרמו לפיתוח תוצרת חקלאית איכותית ועתירת יבול, שנחטפה בשווקי היצוא.

התפתחות מואצת של החקלאות בארץ, בד בבד עם התפתחויות טכנולוגיות תעשייתיות ועלייה ברמת החיים, גרמו כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת למשבר כלכלי ראשון במשקים המשפחתיים הקטנים במושבים. לא היתה יכולת קיום כלכלי למשק המשפחתי הקטן, לכן המשקים במושבים ננטשו ובעליהם מצאו מקורות הכנסה אחרים. בהמשך, בסוף שנות השמונים, לאחר תקופת פריחה של המשקים הגדולים ובלימת האינפלציה, הגיע משבר המושבים והקיבוצים הגדול שפגע בפעילות החקלאית. חלקה של החקלאות בתוצר הלאומי ירד, כמו גם מספר העוסקים בחקלאות. למרות זאת, הודות למו"פ ולהדרכה הציבוריים, הייתה תקופת פריחה למשקים הגדולים וליצוא תוצרת חקלאית טרייה. במקביל התפתחו טכנולוגיות חקלאיות בעולם כולו והתפתח סחר עולמי בתוצרת חקלאית. אלו היו סימני אזהרה ראשונים לחקלאות הישראלית. הגלובליזציה נעצה את המסמר האחרון בספינת הדגל של היצוא החקלאי הטרי מישראל. הכתובת הייתה על הקיר. התמוטטותה של אגרקסקו סימנה סופה של תקופה.

נכון, אי אפשר להתעלם גם משינויים שליליים במדיניות הממשלה כלפי ההתיישבות בפריפריה. מסקטור חקלאי מועדף לאורך עשרות שנים, עם מכסי מגן ואיסורים על יבוא תוצרת מזון זולה לארץ, הפכו החקלאות והחקלאים לשק חבטות של הממשלה בעשורים האחרונים. התגובות השליליות בציבור כלפי החקלאות בפריפריה לא אחרו לבוא.

המהפכה החקלאית המודרנית של תחילת העשור השלישי במאה ה-21 נמצאת בעיצומה. אוטומציה, כלי עיבוד עם הספקים מדהימים, בקרת גידול וייצור על ידי חישה מרחוק, ניתוחי Big Data, אינטליגנציה מלאכותית ורובוטים יחליפו בהדרגה גם חלק מאנשי המקצוע העוסקים בעבודה שוטפת בחקלאות. מספר קטן מאד של חקלאים יכול ליצור במשך כל ימות השנה את המזון הטרי הדרוש לכל האוכלוסייה בארץ.

אמנם הציבור זוכה באספקה שוטפת של תוצרת ישראלית טרייה, אבל, בהעדר אפשרויות להרחבת הייצוא, אנחנו נשארים עם שוק מקומי קטן ולחץ של הציבור להורדת מחירי המזון. לחץ זה יגבר עם סיום המלחמה לנוכח הפגיעה הקשה בתעסוקה.

ישראל נמנית על המדינות המובילות בעולם במחקר ופיתוח בחקלאות, הדרכה חקלאית ופיתוח טכנולוגיות ושיטות גידול חקלאיות. אולם, יצוא טכנולוגיות חקלאיות למיניהן לא היווה מעולם יעד כלכלי מוצהר של מדינת ישראל. ישראל מסייעת לפיתוח חקלאי במדינות רבות בעולם על ידי מש"ב – אגף הסיוע במשרד החוץ. היקפי הסיוע נקבעים בעיקר על פי יעדים מדיניים של משרד החוץ. עד היום לא הוגדר הסיוע של מש"ב כיעד כלכלי חקלאי מדינתי שישולב במדיניות ברורה בשילוב עם משרד החקלאות. בניגוד למדינה קטנה כמו הולנד, שבה יצוא טכנולוגיות וידע חקלאי מהווה יעד כלכלי של המדינה!

העולם משתנה והמדינות המובילות בפיתוח החקלאות בעולם מייצאות את הטכנולוגיות והידע כמנוף כלכלי ללא חשש מהתחרות מכלכלות מתפתחות. עלינו לשנות מדיניות. על הממשלה להבטיח תמיכה ישירה בחקלאות כמקובל בעולם המערבי ובעיקר במדינות האיחוד האירופי, עד כדי לשמור על הריאות הירוקות של המרחב הכפרי בישראל ככוח כלכלי, בחקלאות ובתיירות. עלינו לפתח בדרך זו את חקלאות ישראל כך שתהווה מרכז מו"פ ולימוד אקדמי לפיתוח החקלאות בעולם. יתר על כן, מדינת ישראל צריכה לשלב את פיתוח וקידום הסטארט-אפים לפתרונות טכנולוגיים לחקלאים קטנים, כחלק מפיתוח החקלאות בפריפריה. בדרך זו נאפשר גם הקטנת התלות בפועלים זרים ושמירה על המרחב החקלאי בפריפריה.

תנאי האקלים המגוונים באזורים שונים בארץ מאפשרים מחקר ומציאת פתרונות לחקלאות ברוב אזורי העולם. מדובר במו"פ חקלאי ייעודי בארץ, לפתרון בעיות חקלאיות בעולם הרחב, כדי לקדם טכנולוגיות גידול בארץ. ניתן גם להשיג תקציב ומימון לפרויקטים כאלו בעולם, שישתלבו בפיתוח החקלאות בפריפריה, כיעד כלכלי לאומי של מדינת ישראל. אם נתמיד להוביל במחקר ופיתוח, התפתחות החקלאות בעולם לא תהווה תחרות לייצור המקומי בארץ.

ד"ר אברי בר צור הוא מומחה בינלאומי לפיתוח חקלאות