שנת 2023 הייתה קטסטרופלית לאקלים בעולם - 2024 עלולה להיות גרועה יותר

משיטפונות קטלניים בלוב וביוון ל שריפות אימתניות בקנדה שהעיפו עשן רעיל עד לניו יורק ועד לטמפרטורות יוקדות שטרם נראו מאז החלו המדידות וחום מטלטל באוקיינוסים שמולו עמדו המדענים פעורי עיניים; שנת 2023 מסתיימת, והחותם האקלימי שהותירה בעולם גרוע במיוחד. שנת 2024 לא צפויה להפוך את המגמה, אלא לפי התחזיות דווקא להיות אפילו לוהטת עוד יותר, ולקטוף מקודמתה את התואר המפוקפק: ״השנה החמה בהיסטוריה״.

שנת 2023 הייתה שנה שבה שינויי האקלים הכו במלוא עוצמתם. במשך עשורים שבים מדעני האקלים ומזהירים: גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה בעקבות הפעילות של החברה האנושית בכל תחום – כלכלה, תחבורה, תעשייה, חקלאות, המגזר הביתי ועוד (ובעיקר בשל שריפת פחם, נפט וגז), מובילים לשינויים אקלימיים חסרי תקדים.

גזי החממה נצברים באטמוספירה ומחממים את כדור הארץ. כל שבריר מעלה כלפי מעלה מגדיל את הסיכוי לאירועי קיצון אקלימיים עוצמתיים, ממושכים והרסניים יותר. כשהאנושות תחצה את סף המעלה וחצי של התחממות, תרחיש הולך ומתקרב, מערכות אקלימיות וטבעיות רבות עלולות לחצות נקודות מפנה, ולהוביל לשינויים שהיכולת של החברה האנושית להסתגל אליהם תהיה מוגבלת.

רשימת האסונות האקלימיים של שנת 2023 היא ארוכה. הנה רק בודדים מהם: בצורת שנמשכת כבר שלוש שנים באפריקה גררה שיטפונות אדירים במסגרתם מצאו את מותם יותר מ-300 בני אדם. יותר מ-3,400 בני אדם איבדו את חייהם בלוב כאשר שלושה סכרים קרסו לאחר גשם זלעפות בספטמבר (לצד מחדלים הקשורים לתחזוקת סכר באזור, מדענים מצאו ששינויי האקלים הגבירו את עוצמת המשקעים הרבים בעד 50%), עונת השריפות השנה בקנדה הייתה הקיצונית ביותר שתועדה אי פעם. השריפות שרפו יותר מ-18 מיליון דונם, וניפצו את השיא הקודם ביותר מ-10 מיליון דונם (מחקר מצא ששינויי האקלים הכפילו לפחות פי שניים את התנאים החמים, היבשים והסוערים שהניעו את השריפות בקוויבק). לפי אחת ההערכות, כ-120 אלף בני אדם איבדו את חייהם באירועי קיצון אקלימיים.

התחממות כדור הארץ מתרחשת בקצב מואץ ב-15 השנים האחרונות בהשוואה לכל תקופה אחרת במהלך שנות השבעים, כאשר כל עשור חם באופן מובהק מקודמו, בזמן שהאנושות מגבירה את פליטת גזי החממה לאטמוספירה. אך השיאים שהתנפצו בשנת 2023 הצליחו להדהים גם רבים בקהילה המדעית, העוסקים בתחום שנים ארוכות. פרופ׳ דניאל רוזנפלד, מדען אקלים ותיק, איש האוניברסיטה העברית המשמש גם חוקר מוביל בפורום מדעני האקלים של האו״ם (IPCC), אומר: ״אנחנו רואים אינדיקציות שונות להתחממות מהירה יותר מן החזוי. הדבר מתבטא בהקדמת לוח הזמנים לאירועים הצפויים בעקבות ההתחממות. ראינו השנה עליית טמפרטורה מהירה, שריפות ענק, שטפונות קשים וטמפרטורות שוברות שיאים״.

רוזנפלד מסביר: "השנה הכה בכדור הארץ ׳בונוס׳ מיוחד, תופעת האל ניניו המחממת את פני האוקיינוס השקט ומגבירה את ההתחממות העולמית. טמפרטורות השיא העולמיות שחווינו השנה לא היו יכולות להתרחש ללא מעשה ידי אדם - התחממות של כ-1.2 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, שנגרמה ממקורות אנושיים. ההאצה הזאת פירושה שההשפעות של שינויי האקלים שאנחנו כבר רואים - גלי חום קיצוניים, שריפות יער, גשמים ועליית מפלס פני הים - רק ילכו ויחמירו בשנים הקרובות".

מדענים שהתבוננו השנה בעוצמת האירועים וכמותם, מגלי חום, בצורות, שיטפונות ושריפות ועד לקצב הפשרת הקרח וחריגות טמפרטורה באוקיינוס, טענו בדאגה כי כדור הארץ נכנס ל"טריטוריה לא ידועה". אך לעת עתה, אנשים פרטיים וממשלות נאלצים להתמודד עם הנזקים הכספיים.

בחודש אוגוסט דיווחה חברת ביטוח המשנה Swiss Re כי הפסדי מבוטחים שנבעו מאסון טבע עלו ל-50 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2023 - העלות השנייה בגובהה מאז 2011. לפי נתונים חדשים של מינהל האוקיינוס והאטמוספירה הלאומי של ארה״ב (NOAA), בארה״ב לבדה התרחשו 25 אירועי אסון אקלימיים עם הפסדים של יותר ממיליארד דולר כל אחד, ו-482 הרוגים בסף הכל. הם כללו בצורת אחת, שני אירועי שיטפונות, 19 סופות, אירוע שריפה ואירוע סופת חורף שהוגדרה כ"פצצת ציקלון" קיצונית במיוחד. ארה"ב ספגה 373 אסונות מזג אוויר ואקלים מאז 1980, ועלותם הכוללת נאמדת ב-2.655 טריליון דולר.

ברחבי העולם אזרחים הרגישו השנה בכיסם את עוצמת ההתחממות. הנה דוגמא אקטואלית אחת מני רבות - מחירי שמן הזית השנה נסקו בכ-130% בשל הבצורת הממושכת בספרד, איטליה ויוון. בסך הכל, העלות העולמית של נזקי שינויי אקלים מוערכת בין 1.7 טריליון ל-3.1 טריליון דולר בשנה עד 2050. זה כולל את עלות הנזק לתשתיות, לרכוש, לחקלאות ולבריאות האדם. עלות זו צפויה לעלות עם הזמן ככל שהשפעות שינויי האקלים יחמירו.

גלישה במדרון שאליו התחייבו מנהיגי העולם לא לדהור

שנת 2023 ננעלת בשיאי חום חסרי תקדים, אך היא גם עלולה לסמן תחילה של גלישה במדרון שאליו התחייבו מנהיגי העולם לא לדהור. במסגרת הסכם פריז בו התחייבו בשנת 2015 כ-200 מדינות החתומות על אמנת האקלים של האו״ם לעשות כל אשר ניתן כדי לבלום את עליית הטמפרטורה בסף המעלה וחצי עד סוף המאה. אולם כעת נראה שהאנושות רחוקה במיוחד מאותו יעד.

לפי חלק מהתחזיות, הטמפרטורות הממוצעות בשנת 2023 עלולות להיות גבוהות ב-1.5 מעלות צלזיוס מהממוצע בעידן הקדם תעשיתי. למרות שמגמות האקלים מבוססות על מדידות על פני עשורים ולא על מדידות שנתיות, מדענים רבים אומרים שזה כנראה רק עניין של זמן עד שהעולם יחרוג מהיעדים השאפתניים ביותר של הסכם פריז.

למרות 28 שנים של ועידות אקלים מפוארות ומתוקשרות היטב בחסות ארגון האו״ם, לא רק שממשלות לא הצליחו לבלום את ההתחממות הגלובלית, קצב ההתחממות הגלובלית למעשה הואץ. בשנת 2023 התקיימה ועידת האקלים במדינת נפט - איחוד האמירויות, כשלנשיאה מונה מנכ״ל חברת הנפט הלאומית, סולטאן אל ג׳אבר. לפני תחילתה, נחשף בתקשורת העולמית: באיחוד האמירויות תכננו להשתמש בפלטפורמה שהעניק להם האו״ם לא כדי לצמצם את פליטות גזי החממה, אלא כדי לקדם עסקאות נפט וגז - ההפך הגמור מהנדרש כדי לבלום את המשבר הגדול מולו ניצבת האנושות.

״אנחנו לא חוזים תרחישים פוליטיים, אלא רק את הקשר בין מידת הפליטות למידת עליית הטמפרטורה״, מסכם רוזנפלד. ״אבל אכן לא ציפינו שוועידת האקלים תנוהל על ידי ברוני הנפט. במקום לצמצם את הפליטות למחציתן עד סוף העשור כדי לעמוד אולי ביעד של מעלה וחצי אנחנו מגבירים אותן, ובכך מתרחקים במהירות מן היעד הזה את התרחיש של עליית טמפרטורה כפולה של כשלוש מעלות ואולי אף יותר. ועידת האקלים שנערכה בדובאי בהנהגת ראש מערכת הנפט ממחישה את ניצחון האינטרסים קצרי הטווח של מעטים על האינטרס ארוך הטווח של כולנו״.

השטפונות ביוון בעיר וולס | צילום: Photo by EUROKINISSI / EUROKINISSI / AFP

בשנה הבאה תיערך ועידת האקלים במדינת נפט נוספת: אזרבייג׳ן. העיתוי סימבולי במיוחד - לשנה הנכנסת יש סיכוי טוב להיות חמה יותר משנת 2023, מכיוון שהאל ניניו המתמשך צפוי להמשיך להשפיע בעוצמה רבה לפחות בחלק הראשון של השנה. אך גם כשהתופעה הטבעית תדעך, גזי החממה שדחפה האנושות לאטמוספירה יוסיפו להשפיע על אורחות החיים בכדור הארץ ולהעלות את הטמפרטורה באופן מסוכן.

לדברי פרופ׳ שלומית פז מביה"ס למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה שהשתתפה בכתיבת דו״ח מדעני האו״ם בנושא חציית סף המעלה וחצי, ״אנחנו נמצאים בחלון ההזדמנויות האחרון לבלימת משבר האקלים והשלכותיו. אם בהסכם פריז דובר על בלימת ההתחממות בסף של מעלה וחצי, הרי שכבר כיום אנו מתקרבים לסף זה בקצב מסחרר, מצב שמעלה את הסיכון להגעה לנקודת אל חזור ולהתנהגות בלתי יציבה של מערכת האקלים".

לדבר פרופ' פז, "המשמעות היא יותר אירועי קיצון עוצמתיים מסוגים שונים, בשכיחות הולכת ועולה וקושי גובר והולך לקיים בכדור הארץ חיים תקינים. האחריות לפעולה מיידית מוטלת על בני דורנו ב׳משמרת שלנו׳. פעולות דחופות נדרשות להפחתת פליטות גזי חממה, הרחבת תשתיות של אנרגיות מתחדשות ופיתוח שיטות טכנולוגיות לאיפוס פחמן. במקביל נדרשות התאמה והסתגלות של כלל מערכות חיינו, בכל תחום, למציאות המשתנה. ללא פעילות בינלאומית בה על ישראל לקחת חלק, אנו עלולים להגיע למצב שבו חלילה נעבור את נקודת האל חזור״.