המפקח על הבנקים כבר לא תומך בהפרדת כאל מדיסקונט

חילוקי דעות בתוך בנק ישראל בנוגע לשאלה האם להפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט. ל"כלכליסט" נודע אחרי שבנק ישראל כבר הודיע לועדה של משרד האוצר העוסקת בסוגיה, כי הוא תומך בהפרדה, המפקח על הבנקים יאיר אבידן החליט לשנות את דעתו לאחר השימוע שנערך לדיסקונט בנושא בשבוע שעבר.

אבידן חושב שנכון יותר לדחות את ההחלטה בנוגע להפרדה, ואם אין אפשרות משפטית לבצע דחייה של מועד ההחלטה, אז עדיף שלא לבצע אותה מאשר לבצע אותה כעת, כאשר לא ברור האם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים אכן תרמה להגברת התחרות. לעומת זאת שני נציגי בנק ישראל הנוספים בועדה: עודד סלומי, מנהל מערכת תשלומים וסליקה ומישל סטרבצ'ינסקי מנהל חטיבה המחקר ממשיכים לתמוך בהפרדה.

אבידן כיהן בעבר בתפקידים בכירים בבנק דיסקונט בהם כמנהל הסיכונים הראשי של הבנק, וכדירקטור בחברות בנות של הקבוצה. לאחר שמונה לתפקיד המפקח על הבנקים לפני כשנתיים וחצי, נקבע במסגרת הסכם ניגוד העניינים שלו כי לא יוכל לעסוק בנושאים הקשורים לדיסקונט בהם הפרדת כאל. אולם המגבלה הזו הייתה בתוקף עד למרץ אשתקד.

בימים אלה אמורה הועדה העוסקת בנושא להיפגש לדיון סיכום. הערכות הן שהיות ומלבד המפקח, יתר חברי הועדה תומכים בהפרדה, אז יומלץ לשר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' לבצע את ההפרדה, אך ייתכן ותצורף להמלצה הזו עמדת המיעוט של אבידן אם יבחר בכך.

כאמור אבידן מעדיף שההחלטה תידחה ולא תתקבל בלוח הזמנים הנוכחי שמכתיב החוק עד לסוף חודש ינואר. הנימוק לדחייה הוא שההפרדה שכבר בוצעה בבנקים הגדולים, עדיין לא הוכיחה את עצמה מבחינת תרומה לתחרות ולהפחתת מחירים לצרכן. אמנם עברו 4 שנים מאז החל תהליך ההפרדה, אך במהלכם היה משבר הקורונה, שהביא לזעזועים בשוק האשראי והתשלומים, כך שמוקדם מדי לקבוע האם הפרדה נוספת תתרום לתחרות.

ההחלטה בנוגע להפרדת כאל מדיסקונט היא למעשה המשך של חוק שטרום שחוקק לפני חמש שנים, וקבע כי על בנק הפועלים ובנק לאומי למכור את ישראכרט ולאומי קארד שהיו בשליטתן. לאומי קארד נמכרה לקרן ורבורג פינקוס ושמה שונה ל־MAX, וכיום היא נמצאת בהליך למכירתה לקבוצת הביטוח כלל. לעומת זאת, בבנק הפועלים החליטו להנפיק את ישראכרט בבורסה, ולהפוך אותה לחברה ללא גרעין שליטה.

במסגרת החוק נקבע כי לתקופת ביניים תוכל דיסקונט להחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, עד להחלטה סופית בעניין שתצטרך כאמור להתקבל עד לסוף ינואר הקרוב. את הנושא בוחן צוות מקצועי שכולל נציגים של משרד האוצר, בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות התחרות.

הצוות המקצועי צפוי להעביר את המלצותיו לשר האוצר החדש, שיצטרך להכריע אם לקבל את ההמלצה, וסביר כי יקבל אותה. בכל מקרה, שר האוצר אמור להתייעץ בנושא גם עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שמעניין יהיה לראות האם יצדד בעמדת המפקח או בעמדת סלומי וסטרבצ'ינסקי מבנק ישראל. אם שר האוצר יתמוך בהפרדה, הוא יצטרך להעביר את ההחלטה בועדת הכספים. כל זאת חייב להתרחש עד לסוף חודש ינואר- סד זמנים לחוץ, בעיקר לאור ההתמהמהות בהקמת הממשלה החדשה.

במשך תקופה ארוכה התמהמה ההחלטה בנוגע לכאל. מרבית הרגולטורים תמכו בהפרדה, ואילו בנק ישראל הודיע על התמיכה לפני מספר שבועות, ובכך סלל לכאורה את הדרך להמלצה להפרה.

לפני חודש פורסמה טיוטת דוח של הצוות שממליצה לבצע את ההפרדה. בעקבות הטיוטה נערך שימוע לבנק דיסקונט בו הופיע גם מנכ"ל הבנק אורי לוין את טענותיו כנגד ההחלטה. נציגי דיסקונט שללו את הטענות השונות שבטיוטת הדוח התומך בהפרדה. כך למשל, הועדה טענה כי העובדה שנתח השוק של חברות כרטיסי האשראי באשראי צרכני צמח מאז ההפרדה תורמת לתחרות. דיסקונט הציג נתון ולפיו כאל צמחה באשראי צרכני יותר מישראכרט ופחות ממקס, כך שלדבריהם שאלת הבעלות לא זו שהביאה לצמיחה החדה באשראי, שכן עובדה שכאל שהייתה תחת בעלות של בנק, צמחה יותר מישראכרט שהופרדה מבנק הפועלים.

מבנק ישראל נמסר: "מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, המפקח על הבנקים ומנהל מחלקת התשלומים בבנק ישראל הם בין שבעת חברי הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי הממונים מכוח החוק. כל אחד מחברי הוועדה בוחן מקצועית מכוח תפקידו את הסוגיה של הפרדת כ.א.ל מבנק דיסקונט. הוועדה תגבש את המלצתה ותגיש אותה לשר האוצר, ואם יחליט שר אוצר על הפרדה, יפנה לקבלת הסכמת הנגיד וכן לאישור ועדת הכספים של הכנסת כקבוע בחוק. לא נוכל להתייחס לעמדות הפרטניות המובאות ע"י נציגי הבנק לוועדה, שתפרסם המלצתה כאמור בתום עבודתה הסדורה".