הסיוע לעזה: ישראל בוחנת שימוש בנמל בלרנקה שמפעיל המיליארדר יקיר גבאי

משלחת של בכירים בתעשיית הספנות והנמלים בישראל יצאה אתמול לקפריסין כחלק מסיור מקצועי לבחינת השמשה של רציפים בנמל לרנקה במקרה חירום, שבו אוניות לא יוכלו לעגון בישראל. בין חברי המשלחת היו מנהל רשות הספנות והנמלים צדוק רדקר, יו"ר חברת נמלי ישראל עוזי יצחקי ומנכ"ל החברה בפועל טיקו גדות, מנכ"ל נמל אילת גדעון גולבר ואחרים.

לפי משרד התחבורה, המשלחת יצאה "לבחון פתרונות מנמל לרנקה לתרחישים ביטחוניים ולאומיים". הגדילו להוסיף בלשכת שרת התחבורה מירי רגב ובדיווחים שונים כי מטרת המשלחת היא לרכוש את נמל לרנקה. רכישת הנמל אינה על הפרק, וגם בכירים בחברת נמלי ישראל סבורים כי הפיכת קפריסין למעגן חירום ישראלי הוא תסריט לא ריאלי שיש לשלול אותו.

אך זה לא השימוש הישראלי היחיד שמתוכנן לנמל לרנקה. עד כה סחורות כמו קמח שהגיעו במסגרת הסיוע ההומניטרי לעזה נפרקו באשדוד, אך זה צפוי להשתנות עם פתיחת נתיב ישיר לרצועה שיעבור דרך קפריסין. בהמשך לכך, בישראל בוחנים את נמל לרנקה לא רק כדי לבדוק את היתכנות של הכשרתו כ"נמל חירום", אלא שהנמל הקפריסאי ישמש גם כתחנת שטעון ובידוק ישראלית של סחורות שיגיעו לעזה במסגרת הסיוע ההומניטרי. בסוף השבוע האחרון הודיעה נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין על הקמה של מסדרון ימי הומניטרי לרצועה דרך קפריסין בשיתוף פעולה עם איחוד האמירויות וארה"ב. ישראל הרשמית בירכה על היוזמה.

העברת הסחורות ישירות לעזה תתאפשר באמצעות הקמה של רציף צף זמני בעזה על ידי צבא ארה"ב. ביום ראשון יצאה מארה"ב האונייה "General Frank S. Besson" במטרה להקים רציף שיאפשר כניסה של סיוע הומניטרי לרצועה.

מדובר ביוזמה שעליה הכריז נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בנאום "מצב האומה" שנשא בסוף השבוע שעבר, שבו הדגיש את חשיבות הגברת קצב העברת הסיוע ההומניטרי לעזה, גם מהים וגם מהיבשה דרך ישראל. הקמת הרציף הצף צפויה להימשך כחודשיים, וכ־1,000 חיילים אמריקאים צפויים להירתם לעניין.

בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו טוענים כי הוא זה שיזם מול ממשל ביידן את הקמת קו הסיוע הזה עוד באוקטובר אשתקד, כמו גם את מעבר הסחורות דרך קפריסין. שר הביטחון יואב גלנט בירך גם הוא על היוזמה האמריקאית ואמר כי זו תאפשר העברת סיוע ישירות לתושבים ובכך תקדם את מיטוט שלטון חמאס.

גורם מדיני ששוחח עם "כלכליסט" הודה כי ייתכן שהרציף הזמני יהפוך בהמשך לנמל קבוע, וכי לישראל יש אינטרס ליצור מצב בו סיוע הומניטרי וסחורה נכנסים לישראל באמצעות "האב מסחר" יווני או קפריסאי. כמו כן, נטען כי הבידוק עצמו לא בהכרח ייעשה על ידי ישראלים, אלא ב"סטנדרט ישראלי" על ידי הקפריסאים.

הבחירה לבדוק באופן ספציפי את נמל לרנקה העלתה תהיות אצל רבים בשוק הספנות המקומי, בעיקר מפני שהנמל המרכזי בקפריסין נמצא בלימסול, ואילו בנמל לרנקה יש רק שני רציפים לא גדולים שמשמשים ספינות מטען כללי. ל"כלכליסט" נודע כי אנשי נמל לימסול בקפריסין מחו על כך שבישראל לא פנו גם אליהם בשביל לבחון את האפשרות של השימוש בנמל, וטענו כי יש אצלם רציף שמוכן לשימוש לאחר שהצבא המקומי פינה אותו לאחרונה.

מי שמחזיק בזיכיון הפעלת נמל לרנקה הוא המיליארדר הישראלי יקיר גבאי, איש עסקים ישראלי בעל אזרחות קפריסאית, שמחזיק בשליטה על קונסורציום Aroundtown SA, חברת הנדל"ן המסחרי הגדולה בגרמניה. פרויקט שיקום הנמל והמרינה בלרנקה שגבאי היה שותף בו מוערך ב־1.2 מיליארד יורו - מה שמשקף שהיכולת האמיתית של ישראל לרכוש אותו באופן מיידי שואפת לאפס. ל"כלכליסט" נאמר, כי גבאי עצמו לא היה שותף בסוד העניינים וכי גילה על כך לאחרונה מהתקשורת, ושמדינת ישראל לא צפויה לחכור רציף אלא רק להיות "עוד לקוח" של הנמל.

מי שהיו שותפים עד לאחרונה בזיכיון להפעלת נמל לרנקה הם האחים נקש שמחזיקים גם בבעלות על נמל אילת. מנכ"ל נמל אילת גולבר שהצטרף למשלחת כיהן עד לאחרונה גם כמנכ"ל נמל לרנקה, והוא עד היום מייעץ לנמל הקפריסאי.

גורם במשלחת הספנות הישראלית אמר ל"כלכליסט" כי הבחירה בלרנקה נובעת גם מהסיבה שמדובר בנמל מטען כללי, ושרוב הסחורות שצפויות להגיע לרציף הזמני האמריקאי יגיעו באוניות מטען כללי ולא באוניות מכולה מסיביות. הסבר זה מניח את הדעת בכל הקשור לבידוק ביטחוני לעזה, אך לא בכל הקשור להפיכתו ל"מעגן חירום" שזו כאמור מטרת משלחת משרד התחבורה.