משרד החינוך בתחתית: מדד הנגשת אתרי הממשל בערבית נחשף

למרות החלטת ממשלה שמחייבת להנגיש את כל אתרי הממשל בערבית, רק 10% מהמידע והשירותים תורגמו והונגשו בשפה זאת – כך לפי מדד הנגשת אתרי הממשל בערבית שגיבש איגוד האינטרנט הישראלי. בתחתית הדירוג ניצב למרבה הבושה דווקא משרד החינוך, שאף אחד מאתריו הראשיים לא זמין בערבית. משרד הפנים, שאמון על מתן שירותים חיוניים לכלל האוכלוסייה, הנגיש בערבית רק 2% מתכניו.

ב-2021 החליטה הממשלה, כחלק מתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית, לחייב את משרדי הממשלה להנגיש שפתית ותרבותית לאוכלסייה הערבית לפחות 50% מהתכנים הדיגיטליים שלהם עד סוף 2025. כבר באותה שנה ערך יצר איגוד האינטרנט את מדד הנגשת האתרים, כבסיס לבחינת הפעילות הממשלתית בתחום. ואולם, שנתיים מאוחר יותר המדד המעודכן ל-2023 מעלה שלא חלה עלייה בשיעור התכנים המונגשים, שנותר על 10% בלבד: רק 17,636 דפי אינטרנט של אתרים ושירותים ממשלתיים מתוך 174,361 דפים בעברית.

המדד בוחן את רשת אתרי gov.il, והורכב בשילוב של מיפוי ידני וסריקה דיגיטלית של האתרים ותכניהם. בבניית המדד נעשתה התייחסות לשלושה רכיבים: היחס בין כמות דפי המידע והשירותים בעברית לאלו בערבית; היחס בין כמות השירותים הממשלתיים בעברית לאלו בערבית; בדיקת היקף המילים המתורגמות בכל עמוד זמין בערבית בהשוואה לכמות המילים בעמוד המקביל בעברית.

מבין כל משרדי הממשלה רק אחד, המשרד להגנת הסביבה, הנגיש יותר מהמינימום הדרוש – 58% מהתכנים שלו. המשרד שבמקום השני - לשיתוף פעולה אזורי, הנגיש 45% מהתכנים, אך מדובר במשרד קטן עם רק 143 דפי אינטרנט בעברית. במקום השלישי משרד התקשורת שהנגיש 20% מתכניו, ובמקום הרביעי ניצב משרד ראש הממשלה, שלו כמות התכנים הגדולה ביותר – 32,947 דפים בעברית, שרק 15% מהם מונגשים בערבית.

כמה משרדים מגזריים, ובהם משרד המורשת, משרד ההתיישבות, משרד התפוצות והמשרדי לשירותי דת הנגישו 0% מתכניהם בערבית, אבל אלו משרדים שכמעט ולא פונים לאוכלוסייה דוברת ערבית. מטריד יותר העדר ההנגשה של משרדים שירותיים שפונים לכלל הציבור או שאמורים לפנות ספציפית למגזר ערבי והנגישו שיעור נמוך מתכניהם, ובהם משרד הבריאות (13%), משרד התחבורה (6%), משרד הפנים (2%), המשרד לשוויון חברתי (5%) והמשרד לפיתוח הפריפריה (0%). כן בעייתי שיעור ההנגשה הנמוך במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (1%) ובמשרד התיירות (5%).

אתרי משרד החינוך הם לא חלק מרשת אתרי gov.il, ולכן לא נכללו במדד הרשמי. עם זאת, בגלל החשיבות והמרכזיות של המשרד בוצעה בדיקה ידנית של אתריו. הבדיקה העלתה שלמשרד החינוך אין אתר מרכזי בערבית, ושפרט לכמה דפים נידחים שתורגמו לערבית התכנים העיקריים והמרכזיים שלו לא הונגשו לדוברי ערבית.

בחלוקה לפי מוסדות, בולטים לרעה רשות התחרות, נציבות שירות המדינה, רשות מקרקעי ישראל, רשות החשמל, מינהל התכנון, המכון הגיאולוגי, רשות המים, רשוות שוק ההון, הרשות להגנת הפרטיות ועוד מספר גופים שהנגישו 0% מדפיהם בערבית. רשות האוכלוסין, גוף שירותי מובהק לכלל האוכלוסייה, הנגישה רק 18% מתכניה, והרשות השופטת רק 13%. מנגד, ראויה לשבח יחסי משטרת ישראל ש-51% מתכניה זמינים בערבית. המנהל האזרחי ביו"ש הנגיש 33% מתכניו.

בפילוח לפי קטגוריות, קיימת הנגשה טובה של תכני קבלת קהל (57%) ושירותים (52%), אך יש פער מורגש בתכני חדשות (22%) ומדריכים ומידע (14%). בעייתי עוד יותר הוא העדר המוחלט כמעט של הנגשה של מידע משפטי (3%) ומדיניות ונהלים (1%). כלומר, דוברי ערבית יכולים לדעת איפה מתי לקבל שירות, אבל יתקשו למצוא מידע על איך לקבל אותו ובאיזה דרישות הם נדרשים לעמוד לשם כך.

"השוני באחוזי ההנגשה במשרדי הממשלה השונים ובמוסדות והרשויות מעיד על כך שאין אחידות ואין מדיניות ברורה לכלל המשרדים, הרשויות ומוסדות הממשלה", כתבו עורכי המדד. "המשרדים שבלטו לטובה הם אלה שקבעו מדיניות ברורה להנגשת המידע בערבית והקפדה על שירות שוויוני והקצו לכך גם כוח אדם מומחה מתאים, בדגש על אנשי מקצוע מומחים לעריכה, תרגום והנגשה בשפה הערבית. הקפדה על קביעת מדיניות, נהלים והנחיות ברורות לתהליכי הנגשת המידע תביא לשינוי במצב במשרדים נוספים".

לדברי רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט, דימא אסעד ניקולא, הממצאים מדגישים את הכשלים המתמשכים ביישום החלטת הממשלה: "נגישות ושימוש בשירותים ממשלתיים דיגיטליים הם רכיב בסיסי בחיי האזרח וחשוב בצמצום פערים חברתיים וכלכליים. השיעור הנמוך מאוד של הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לאזרחים הערבים מטריד ומעיד על ליקוי בקביעת נהלים ובקביעת מדיניות אחידה לכלל משרדי הממשלה. באמצעות מדד זה, אנחנו פונים למשרדי הממשלה ומציעים המלצות פרקטיות לתיקון ושיפור המצב. בסופו של דבר, הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לציבור הערבי הינו תהליך התומך בעקרון השוויון, אך מעבר לכך הוא מקדם את הצורך הממשלתי לבצע תהליך אפקטיבי של דיגיטציה של שירותי הממשלה".