"פגיעה קיצונית ובלתי מידתית": הסניגוריה הציבורית נגד הצעת החוק להרחבת סמכויות המשטרה

הסנגוריה הציבורית קוראת לוועדה לביטחון לאומי בכנסת להימנע מקידום הצעת החוק, הנידונה הבוקר (ד') בוועדה בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) ושמבקשת להחמיר את תנאי השחרור בערובה של חשודים בעבירות חמורות ולהקנות למשטרה סמכויות נרחבות פי כמה משיש לה כיום.

ההצעה מבקשת לתת, בין היתר, לקציני משטרה סמכויות חריגות ביכולתם להרחיק חשודים מכל מקום בארץ לתקופה של פי שישה ממה שניתן כיום, להאריך את מעצרי הבית שלהם פי שלושה מהיום ללא צורך באישור שופט, וכן להטיל מגבלות על תנועת החשודים מחוץ לאזור מגוריהם ואפשרות יצירת קשר עם גורמים המעורבים בחקירה. כל זאת ללא צורך בהבאתם לבית המשפט.

מדובר בהצעת חוק פרטית שיזם ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), לתיקון בהוראת שעה למשך שלוש שנים של חוק סדר הדין הפלילי. בין השאר היא מבקשת להקנות לקציני משטרה את הסמכויות הבאות בקשר לשחרור בערובה של חשודים בכל העבירות מסוג פשע, למעט עבירות המרדה ועבירות העוסקות בהפגנות, וכן בעבירות עוון שלפי המשטרה קשורות לפשיעה חמורה, כמו איומים, שימוש ברכב ללא רשות ופריצה לרכב: את הסמכות לאסור כניסה לאזור, יישוב או לכל מקום בארץ למשך 90 ימים במקום מקסימום 15 ימים, שהחוק מאפשר להם כיום; איסור לקיים קשר עם גורמים שהקצין יקבע למשך 90 יום, במקום 30 יום כיום; אפשרות להכפיל את משך ההגבלה על החשוד שיטיל הקצין על חובת מגורים או הימצאות באזור או יישוב מ-15 ימים כיום ל-30 ימים; והאפשרות לאסור יציאה ממקום המגורים של החשוד במשך כל שעות היממה או חלק ממנה (למעשה – מדובר במעצר בית) – מתקופה מריבית של 5 ימים שהחוק מאפשר כיום – ל-15 ימים, פי שלושה.

בטרם הדיון העביר ח"כ רביבו נוסח מתוקן להצעתו שמרכך במעט את משכי הזמן של חלק מההגבלות שקציני המשטרה יוכלו להטיל, כך שהיכן שדובר על 90 יום בהצעה המקורית – בנוגע לאיסור יצירת קשר והרחקה מאזורים מסויימים – התקופה תקוצר ל-45 יום, עדיין פי שלושה ממה שכיום החוק מתיר.

רביבו נימק את הצורך בתיקון "נוכח העלייה בפשיעה בישראל בשנים האחרונות, ובפרט במעשי אלימות, נחוצים למשטרת ישראל כלים נוספים לטיפול יעיל בתופעה זו". על פי ההצעה, "הארכת פרקי הזמן של ההגבלות המוטלות על חשוד במסגרת תנאי השחרור בערובה תתרום ליכולתה לנהל חקירות, תקל את העומסים בבתי המעצר ותשפר את יכולת המשטרה לפקח על המשוחררים במהלך חקירה".

במסמך ששלחו אתמול המשנה לסנגורית הציבורית הארצית עו"ד נתנאל לאגמי ומנהל מחלקת חקיקה ומדיניות בסנגוריה עו"ד ישי שרון ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל לקראת הישיבה הם ציינו כי "הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את התנגדותה העקרונית להצעת החוק שבנדון וקוראת לוועדה להימנע מקידומה".

לדברי הסניגוריה הציבורית, הצעת החוק לא תשיג את מטרתה המוצהרת להפחתת הפשיעה בישראל, "אדרבא, הצעת החוק תביא לפגיעה קיצונית ובלתי מידתית באזרחים רבים שייחקרו על ידי המשטרה בגין עבירות בדרגת חומרה נמוכה עד בינונית, יוטלו עליהם תנאים מגבילים בלתי מידתיים ולבסוף לא יוגש נגדם כתב אישום".

עוד ציינו בסניגוריה כי היקף העבירות המצוינות מכוחן יוכלו קציני המשטרה להטיל הגבלות מחמירות על חשודים הוא רחב מדי ו"יחמיר מאוד את הפגיעה בזכויות החשודים מחד, ולא ישיג את מטרת ההצעה להילחם בפשיעה החמורה דווקא מאידך".

הם מציינים כי סמכויות השחרור שבידי הקצינים הממונים בתחנות המשטרה גם כך שמורות לתיקים פחות חמורים שהרי חשודים בעבירות חמורות גם כך מובאים להארכת מעצר בבית המשפט לרוב ולא משתחררים בערובה. "על כן, אין כל קשר בין המטרה המוצהרת של הצעת החוק לבין סמכויות הקצין הממונה לשחרור בתנאים מגבילים, שעה שאלה מתמקדים בדרך כלל בתופעות פשיעה קלות בהרבה".

הסניגוריה גורסת כי "יש בהצעת החוק חשש ממשי וכבד להגברת מעצרים מיותרים מאחורי סורג ובריח, שעה שחלק נכבד מהמשוחררים בערובה לא יוכלו לעמוד בתנאים המגבילים המכבידים שיוטלו על ידי הקצין הממונה, ויאלצו להיכלא". עוד מצוין במכתב על רקע זה כי ההתנגדות להצעת החוק "חלה ביתר שאת בעקבות החרפתו והתעצמותו של משבר הכליאה החמור השורר בישראל בימים אלה", ויש ההצעה לא רק שלא תסייע למהלכים הננקטים כיום להתמודד עם הצפיפות במתקני כליאה, "אלא צפויה להחמיר עוד יותר את משבר הכליאה ולהביא לפגיעה אנושה בזכויות העצורים ובתנאי מחייתם".

הסניגוריה גם מזהירה במסמך מפני ביטול הדרישה לקבלת הסכמת החשוד לתנאי השחרור בערובה ומפני הטלת תנאים מגבילים מרחיקי לכת שפוגעים בחירויות הפרט. "קידום הצעת החוק יוביל לפגיעה משמעותית בביקורת השיפוטית הקיימת כיום בחוק המעצרים, ויקנה לקציני החקירות סמכות להטיל תנאים מגבילים לתקופות ארוכות שלא לצורך, וזאת בהיעדר ביקורת שיפוטית".

עוד מציינת הסניגוריה, כי הצעת החוק אינה נתמכת בתשתית עובדתית ואמפירית וכי יש לה השלכות תקציביות משמעותיות, שעה שהיא מחייבת מינוי סניגור ציבורי בהליכי שחרור בערובה לחשודים שאין להם סניגור פרטי כדי לאזן את הרחבת הסמכויות המנהליות של קציני משטרה, ולכן גם מהטעם הזה נכון, לדבריה, להסדיר את הדברים בהצעת חוק ממשלתית ולא בהצעת חוק פרטית.

"חרד מיכולת השלטון לפגוע בזכות ההפגנה"

הדיון בהצעת החוק היה סוער וחברי כנסת רבים מהאופוזיציה הביעו חשש שהצעת החוק הזו, אף שהוגשה עוד קודם לאווירה הנוכחית בישראל, משתלבת עם עוד ניסיונות פגיעה של הממשלה בזכויות האזרח ובדמוקרטיה. הצעה החוק הפרטית מקודמת כעת, למרות שישנה ועדה ציבורית – ועדת דותן, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן, שדנה בסוגיה זו, ואף פרסמה דו"ח ביניים עם מסקנות.

עו"ד גבי פיסמן ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרה בדיון כי מה שלמעשה אמור להיות מקודם בוועדה הוא תזכיר הצעת חוק ממשלתית, תוצר שנבנה כיום בהתאם להמלצות דו"ח ועדת דותן, ולא הצעת החוק הפרטית: "כדאי לקחת את הצעת החוק הממשלתית התואמת את דו"ח דותן וכך נוכל להגיע לתוצר מאוזן ומידתי יותר". בין השאר אמרה כי פרקי הזמן הראשוניים שלגביהם יוכל קצין המשטרה להגביל את החשודים יעמדו כמו בחוק כיום, והארכת משך הזמן מעבר לכך תוכל להיעשות רק בהסכמת החשודים. "בהצעת החוק שלנו בניגוד להצעת רביבו, תהיה הגבלת זמן להפעלת הסמכות המנהלית. הדבר פוגע בזכויות יסוד מבחינתנו - ולא נכון ליישם אותו". היא למעשה ביקשה שלא לקדם את הצעת החוק הפרטית ואמרה: "אני מבקשת לאפשר לנו לאשר את תזכיר החקיקה הממשלתי ולעשות עבור הציבור את הדבר הראוי והמאוזן".

גם חברי הכנסת ביקשו להמתין עם קידום הצעת החוק הפרטית הזו, ומסיבה נוספת – המצב הרגיש כיום בציבוריות הישראלית, בין השאר על רקע הפגנות של משפחות החטופים ומתנגדים לממשלה. ח"כ מירב כהן: "ההפגנות לגיטימיות וכדי שההצעה הזו לא תתפרש כעליהום עליהם, למה שלא תמתינו כמה חודשים, בשביל הטעם הטוב, כדי לייצר טיפה יותר תחושה של אמון?".

ח"כ ולדימיר בליאק, יליד רוסיה, הוסיף: "גדלתי והתחנכתי במקום אחר ללא איזונים ובלמים וללא מערכת משפט עצמאית אני מאוד חרד לגבי החוק הזה, אני חרד ביכולת השלטון לפגוע בזכות ההפגנה. אני יודע שיש לכם רוב אבל אני מבקש מכם לשמור על הזכויות האלה, כי המדרון החלקלק הזה שניצור אותו יפגע בכולנו".

ח"כ גלעד קריב אמר בדיון כי "הצעת החוק נולדה כנראה מכוונה טובה לפני התקופה הנוכחית, רק שהיא לוקה פעמיים בכל הנוגע לאיזונים. ההצעה לגופה מייצרת מסלול ענישה לא דרך בתי המשפט, היא מעניקה סמכויות קיצוניות ודרמטיות לקציני חקירות במשטרה שמקומם לא בשיטה דמוקרטית, בטח כאשר מבטלים את הצורך בהסכמת החשוד לתנאי השחרור בערובה. יש פה ייסוד של שיטה משפטית ומנגנון ענישה מחמיר מאוד, כאשר פוגעים בזכויות חשוד. מעבר לחוסר הפרופורציות בתוך החוק עצמו, הוא עושה מעשה נבלה חקיקתי במסקנות דו"ח ועדת דותן ולוקח ממנו רק חלקים מסוימים, ושם בצד את מערכת האיזונים והבלמים הענפה שהדוח הציג".

ח"כ קריב העלה חששות נוספים בנוגע לפגיעה שעלולה להיות בזכות המחאה על ידי המשטרה, אף שבהצעת החוק מצוין שהיא לא תחול על הפגנות: "החטא הכי גדול של ההצעה זה הניתוק שלה מהשטח. אני מסתובב בתחנות המשטרה כל מוצאי שבת ורואה איך המשטרה מדביקה בצורה מכוונת לעבירות שיכולות להיות קשורות לזכות המחאה, חשד לעבירות חמורות. כמעט לגבי כל מפגין מדביקים עבירה כזו, למשל של תקיפת שוטר, ופעם אחר פעם, בתי המשפט אומרים אין פה חצי ראייה לעניין הזה. לכן כל עוד המשטרה מתנהגת בצורה לא ראויה ולא מאוזנת לגבי חופש המחאה - אין פה מקום להצעה הזו".

גם ח"כ נעמה לזימי, שכמו קריב, מגיעה הרבה להפגנות המחאה, ואתמול אף נודע כי המשטרה בוחנת את האפשרות לפתוח נגדה בחקירה בעקבות תמונותיה משתתפת בהדלקת מדורה במהלך הפגנה (חקירת ח"כ דרושה אישור יועמ"שית), אמרה בדיון כי "מי שיפגע יותר מכל מהחוק אלה אותן אוכלוסיות חלשות ומודרות שתמיד נשארות מאחור – חרדים, אתיופים, ערבים ועוד, שאין להם כסף לעורכי דין. סל העבירות הכלול בהצעת החוק יוצר מצב שמפגינים יהיו חשופים לא רק למעצרי שווא אלא ממש לפגיעה ממשית ומתנכלת בכל שגרת חייהם. כבר כרגע אנו עדים לפגיעה שיטתית בזכויות של מפגינים ומפגינות והצעת החוק הולכת לפגוע עוד יותר בחופש הביטוי ובזכות המחאה".

ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה כי "ההצעה מרחיבה את סמכויות השוטרים למחוזות שיפוטיים ואין פה איזון, כאשר החקיקה יכולה להיות מנוצלת לרעה. העם מתפוצץ כיום והוא על הקצה ואנו לא במצב שצריך יותר כוח ויותר סמכויות לשוטרים".

להצעת החוק מתנגדים גם גופים נוספים כמו לשכת עורכי הדין, שהגישה עוד לגבי הנוסח הקודם מסמך הסתייגות וכתבה כי "הצעת החוק תפגע באופן קשה ובלתי מידתי בזכויות יסוד של אנשים אשר עומדת להם חזקת החפות" וטענה כי "אין הצדקה להעניק למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כל עוד היא אינה מנצלת ביעילות את הסמכויות שהדין הקיין מקנה לה".

מסמך התנגדות אחר שהועבר אתמול לוועדה היה של האגודה לזכויות האזרח, שכתבה כי גם לאחר התיקונים שהציע ח"כ רביבו, "החקיקה פוגעת באופן קשה ובלתי מידתי בזכויות עצורים. מדובר בהצעה מסוכנת שמבקשת להרחיב באופן דרמטי את הסמכויות הנתונות למשטרה להטיל מגבלות קיצוניות על עצורים כתנאי לשחרורם ממעצר. הרחבת סמכויות המשטרה להגביל את חופש התנועה ואת חירותם של חשודים למשך תקופות ארוכות, ללא הסכמת החשוד וללא ביקורת שיפוטית, משקפת פגיעה בלתי מידתית בחשודים".

גם האגודה ציינה שהעובדה שהוחרגו מהצעת החוק חלק מהעבירות שעוסקות בחופש הביטוי איננה מספיקה, "זאת משום שקיימות עבירות רבות אחרות שהמשטרה עושה בהן שימוש כנד מפגינים, ובין היתר, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ועוד".