חשש: מס הבריאות יעלה - אבל התוספת לבריאות הנפש תישאר על הנייר

במערכת הבריאות מביעים חשש כי מס הבריאות כפי שמתוכנן אכן יעלה ב-0.15% אך התוספת לתוכנית לבריאות הנפש לא תצא לפועל, וגם אם כן - היא לא תתווסף לבסיס התקציב. (מה שלא בבסיס, ניתן לקצץ בקלות). הדברים קיבלו משנה תוקף אחרי דיון שהתקיים היום בוועדת הבריאות של הכנסת, בו הופיעו גם נציגים של משרד הבריאות והאוצר.

חוק התקציב המעודכן ל-2024 מציע להגדיל את מס הבריאות ב-0.15%. לפיכך, היות וישנן שתי מדרגות מס (לפי גודל השכר), השיעור המופחת (לבעלי השכר הנמוך) יעלה מ-3.1% ל-3.25% והשיעור הרגיל יעלה מ-5% ל-5.15%. במקביל, האוצר והבריאות הסכימו על תוספת של 1.4 מיליארד שקל לתוכנית לאומית לחיזוק מערכת בריאות הנפש.

"ההחלטה להעלות את תקציב בריאות הנפש באמצעות העלאת דמי הבריאות ב-0.15% היא לגיטימית. הבעיה היא שהנוסחים הכלליים והמעורפלים של חוק התקציב הנוסף וחוק התוכנית המאזנת שנדון היום בוועדת הבריאות לקראת קריאות שנייה ושלישית, מעלים שאלות לגבי הייעוד של הכסף הנוסף שייגבה. החורים בנוסחים מעלים חשש שהכסף לא צבוע לטובת תקציב בריאות הנפש, ושבפועל הממשלה תוכל לעשות במיליארדים הללו ככל שיעלה על רוחה", התריע עו"ד בועז גור, מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב.

גם ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות יצא "מבולבל" מהדיון: "קיימת הצדקה להעלות את מס הבריאות אולם הטענה שעליית המס תממן את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש היא לא יותר ממהלך שיווקי. מס הבריאות אינו "צבוע" למערכת הבריאות והמציאות מלמדת שלא בהכרח תוספת המס תגיע למערכת הבריאות" הסביר בשיחה עם "כלכליסט".

"נכון להיום, ובפרט כשעד היום טרם פורסמה התוכנית המלאה והמתוקצבת בבריאות הנפש, הוודאות היחידה היא שהעלאת מס הבריאות תקטין את שיעור המימון של מערכת הבריאות מתוך תקציב המדינה. עדות ממשית לכך ניתן למצוא בהחלטת הממשלה להקטין את השתתפות המדינה בשיעור זהה להעלאת המס. בפועל משווקים לציבור העלאת מס בריאות מבלי להבטיח שכסף נוסף וחדש יגיע לחיזוק מערכת הבריאות לאורך כל זמן ששיעור המס עלה".

לדבריו, "בעוד שהציבור יחווה העלאת מס, מערכת הבריאות נותרת בסוף היום רק עם הבטחה תקציבית לתוכנית לאומית לבריאות הנפש שטרם ראתה אור, ושלא ברור איזו התחייבות אמיתית יש להכנסת התוספת לבסיס התקציב. על פי הנוסח בהצעת החקיקה, תוספת ההכנסה מהעלאת דמי ביטוח הבריאות מתקזזת בהפחתת השתתפות תקציב המדינה כך שסה"כ מקורות החוק כמו גם זכאויות התושבים לא משתנים. עמדתי היא שיש לשמר את הקשר שבין מקור המס ליעוד המס".

גם פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן גוריון מתריע בפני ההחלטות הממשלה: "בשל תקרת השכר החייבת בדמי ביטוח בריאות (כ-49 אלף שקלים) העלאת המס היא בעלת אופי רגרסיבי (הכווונה היא שהאזרחים יותר עניים ישלמו יותר יחסית להכנסתם לעומת האזרחים העשירים יותר-א.פ.) ולא ברור מדוע לא נבחר מקור מס אחר, פרוגרסיבי יותר - כגון מס הכנסה - כמקור למימון הוצאות המלחמה". לדוגמא, בעל שכר של 100 אלף שקלים ישלם אותו מס בריאות כמו בעל שכר של 49 אלף שקלים (בגלל התקרה). בן נון מבקש להסב את תשומת לב לעוד עובדה: ההצעה להעלאת השיעור המופחת (בעלי שכר נמוך) בדמי ביטוח בריאות גדולה יותר מהיקף העלאת השיעור הרגיל (בעלי שכר גבוה): "אין כל סיבה שהמהלך הנדון גם יגדיל את האופי הרגרסיבי של המס. כאלטרנטיבה להעלאה זו אני מציע להעלות את תקרת השכר החייבת בדמי ביטוח בריאות".

עם זאת, משרדי הבריאות והאוצר מבקשים להרגיע ומבטיחים כי ישנו "סיכום" על תוספת של 1.4 מיליארד שקלים לבריאות הנפש והפרטים בגיבוש. יתרה מזו, צפויה תוספת נוספת במסגרת המו"מ בין האוצר, הבריאות והסתדרות הן לפסיכולוגים והן לפסיכיאטרים (אותם גורמים שמספקים את שירותי בריאות הנפש). יש לציין שהחשש לגבי העתיד הוא שגם הכסף שהובטח, לא ייכנס לבסיס התקציב ולכן הוא "מועמד טבעי" לסבול מקיצוץ בשנים הבאות במידה ותהיה בעיה תקציבית (כפי שצפוי). רק להדגיש, כי הכספים הקואליציוניים לשותפות הקואליציה כן נכנסו לבסיס התקציב כדי להבטיח את הנצחתם ולמנוע צורך בדיון עליהם בשנה הבאה.