אימוץ חוק המודל לבוררות מסחרית בין-לאומית - צעד חיוני ומתבקש להקלה על פעילותם של משקיעים זרים בישראל

בעשורים האחרונים גדלה משמעותית הכלכלה הישראלית והפכה עוד יותר לחלק מהכלכלה הגלובלית, כשענף ההיי-טק הישראלי שובר שוב ושוב שיאי עסקאות והשקעות. מרבית החברות בענף מנהלות את עסקיהן בתוך או אל מול שווקים זרים, ומפעם לפעם נדרשות לפתרון סכסוכים הנוצרים במהלך העסקים השוטף.

בעולם עסקי גלובלי, בוררות היא הדרך המועדפת להכרעה בסכסוכים מסחריים, כיוון שלהבדיל מבירור הסכסוך בבית משפט, בוררות נתפסת כחסויה, מהירה ויעילה; זאת, במיוחד אם מדובר בסכסוך חובק עולם המתברר בבית משפט במדינה זרה, במקרים רבים מדינת הצד שכנגדו מתנהל הסכסוך.

גם בישראל וגם בעולם, מערכות בתי המשפט ידועות בעומס התיקים המובאים לפתחן ובמשך הזמן הארוך הנדרש להן על מנת להגיע להכרעה. כמו כן, במדינות רבות הפומביות של הליך משפטי תלוי ועומד הוא הנוהג המקובל, ושמירתו תחת חיסיון היא החריגה. לכן, קיומו של הליך בוררות חסוי ודיסקרטי הוא, פעמים רבות, חלופה מועדפת.

בנוסף, התדיינות בפני בוררים מומחים בעלי שם עולמי, משווה להליך הבוררות אופי מקצועי ונטול פניות. בהליך בוררות הצדדים חופשיים לבחור בזהות הבורר, בתחום מומחיותו, בדין שיחול על הבוררות, בשפת הבוררות ועוד. בבית משפט, לעומת זאת, ההליך יתנהל בפני שופט שנבחר עבור הצדדים, וכן בשפה ובדין התלויים במרבית המקרים במיקום ההליך (jurisdiction) בלבד.

בחינת נתונים שהתפרסמו על ידי מוסדות בוררות בין-לאומיים מובילים כגון ה-ICC, ה-AIAC וה-LCIA מלמדת על גידול עקבי בכמות הסכסוכים הנידונים בבוררות מידי שנה ובהעדפה ברורה של מנגנון זה. בשנת 2020 פרסם ה-LCIA כי חלה עליה של כ-19% בכמות התיקים שנידונו במוסד; ובסקר משנת 2021, נמצא שכ-90% מהנשאלים העדיפו בוררות מבין מנגנוני יישוב הסכסוכים האפשריים במקרים של סכסוכים חוצי-גבולות.

אלא שחרף ההתפתחות העסקית הגלובלית, ושגשוגו של ענף ההיי-טק הישראלי בתוכה, דיני הבוררות בישראל, המוסדרים בעיקרם בחוק הבוררות התשכ"ח -1968, כמעט שלא השתנו זה עשרות שנים ומספקים מענה חלקי בלבד לתחום גלובלי מתפתח כמו ענף ההיי-טק.

במצב זה, נותרו שאלות רבות ללא מענה ודרשו התערבות ופרשנות שיפוטית לצורך הכרעה. התערבות זו הביאה לפיתוחם של דינים ייחודיים לישראל בנושאים רבים הנוגעים לבוררות, ובנושאים הנוגעים לבוררות בין-לאומית, והשניים לא תמיד מתיישבים זה עם זה.

עו"ד נועה ברהום | צילום: יח"צ

להלן דוגמא להמחשת הבעיה - משקיע זר, אשר מקום מושבו ארה"ב, החליט להשקיע בחברת סטארט-אפ ישראלית. לימים נתגלע סכסוך בין הצדדים, והם נדרשו לפנות אל מוסד בוררות, כפי שקבע ההסכם ביניהם. או אז התחוור לאותו משקיע, כי כללי מוסד הבוררות כפי שפורסמו באנגלית, שונים מאלה שפורסמו בעברית. בהמשך גם עלתה לדיון סוגיית שפת הבוררות, כאשר החברה טענה כי על הבוררות להתנהל בעברית. זאת, על אף שהמשקיע אינו דובר עברית; על אף שההתנהלות המסחרית בין הצדדים התבצעה תמיד באנגלית; ועל אף שכללי הבוררות אותם הכיר ועל בסיסם נתן את הסכמתו - קבעו כי שפת הבוררות תתנהל בשפת ההסכם, קרי, אנגלית. כלומר הליך הבוררות הישראלי, שנבחר על מנת לברר את הסכסוך באופן יעיל ומהיר לרווחת הצדדים - הביא לקיפוח המשקיע הזר.

במרץ 2022, פרסמה המחלקה למשפט בין-לאומי במשרד המשפטים, את "תזכיר חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"א-2021". תכליתו העיקרית היא לאמץ בדין הישראלי את ההסדר הנהוג במדינות רבות בעולם - חוק המודל, המספק וודאות משפטית באמצעות הסדרה אחידה של נושאים רבים הנוגעים לבוררות בין-לאומית.

חוק המודל לבוררות מסחרית בין-לאומית נחקק על ידי ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי - UNCITRAL - בשנת 1985 ועודכן בשנת 2006. מאז ועד היום הוא אומץ על ידי 85 מדינות (ו-118 תחומי שיפוט), לרבות קנדה, גרמניה, אוסטרליה, סינגפור ויפן. רשימת המדינות שאימצו את חוק המודל מפורסמת על ידי האו"ם ומגבירה את הוודאות של צדדים זרים לעניין הדין החל במדינות אלה.

אימוץ חוק המודל בישראל הוא משמעותי כיוון שהוא נותן מענה לסוגיות ייחודיות לבוררויות מסחריות בין-לאומיות, בהן הגדרה מהי בוררות בין-לאומית; באילו מקרים על בית המשפט להימנע מלדון בהליך עקב ניהול מקביל של בוררות מסוג זה; סמכויות שונות של הבוררים בהליך; הכרה ואכיפה של החלטות הבוררים; ועוד.

והחשוב ביותר - אימוץ החוק יתרום משמעותית לשיפור המוניטין של ישראל כמדינה ידידותית לבוררות, באופן שיקנה למשקיעים הזרים "ביטחון משפטי" החסר להם במצב הקיים, ומהווה גורם מרתיע מעשיית עסקים ומהשקעה בחברות ההייטק המופלאות הצומחות כאן.

***

מאת עו"ד נועה ברהום, שותפה במחלקת ליטיגציה במשרד עורכי הדין פישר (FBC & Co.).