שאלות איזוטריות בבחינות לשכת עורכי הדין

בשנים האחרונות נדרשים בתי המשפט להתערב שוב ושוב בתוצאות בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. כך למשל, היום (2.1.2024) קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נמרוד פלקס) עתירה מנהלית שהגיש הח"מ ביחס לבחינות ההסמכה שהתקיימו בחודש יוני 2023. העתירה עסקה במספר שאלות, אך יש לשים לב במיוחד לשאלה אחת המלמדת על גישה הראויה לתיקון יסודי.

בבחינות הלשכה נשאלו הנבחנים על חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה-1965.

חוק זה לא מוכר לעורכי דין מסיבה מאוד טריוויאלית - הוא בוטל לפני כ-47 שנה.

הבחינה התייחסה לנושא זה, מכיוון שהוא נזכר בתוספת לחוק בתי הדין לעבודה.

כלומר, מבחן לשכת עורכי הדין היה בבחינת חידון, שבו הנבחן נדרש לשנן פרטים איזוטריים, שאין להם כל חשיבות אקטואלית. השאלה נפסלה על ידי בית המשפט, שציין כי השאלה נוסחה באופן מטעה כאילו מדובר במצב משפטי קיים ולא בשאלה הנוגעת להיסטוריה החקיקתית ולנורמה שחלה בעבר הרחוק. בית המשפט הוסיף וציין כי לכך יש להוסיף את העובדה שמדובר בעניין איזוטרי של סמכות לדון בתביעה לזכות הנובעת מחוק שבוטל.

בכך צעד בית המשפט בעקבות הלכה שקבע בית המשפט העליון (השופט עמית) בפס"ד בעניין (עע"מ 3717/18) לשכת עורכי הדין נ' עופר פרץ, בו הבהיר בית המשפט כי מטרת הבחינה היא בדיקת "ידע בסיסי" של הנבחן. אלא שלמקרא השאלות והתשובות, נמצא כי הבחינה אינה משקפת "ידע בסיסי" אלא רמה גבוהה עשרת מונים, והנבחן נדרש לענות על שאלות קשות, ולעיתים איזוטריות. השופט עמית ציין כי "ספק אם עורכי הדין הטובים המנוסים והבקיאים ביותר במדינה, אלה שכוחם רב להם בכל תחומי המשפט, הן אזרחי הן פלילי, היו עוברים את הבחינה מבלי להתכונן לקראתה. אם כך, מדוע יש לצפות מנבחן, שזה עתה סיים את תקופת ההתמחות שלו, שיעמוד ברף מקצועי גבוה יותר מעורכי הדין הטובים ביותר במדינה?"

עו"ד אבי וינרוט | צילום: יח"צ

בית המשפט העליון הנחה על כן את הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין כי בבואה לערוך את המבחן, ראוי שתעמוד לנגד עיניה התכלית של המבחן לבדוק ידע בסיסי "שמא יהא בכך כדי למתן מקצת את השאלות האיזוטריות".

בית המשפט העליון קבע את הדברים, אך הניסיון מראה לצערנו כי הם לא הופנמו.

ניסיון להציב בפני הנבחן שאלות איזוטריות חוטאת לתכלית הבחינה והופכת מבחן לחידון. צריך לשאול שאלות מן הפרשה ולא מן ההפטרה. אכן, נח מאוד לעורכי דין לייצג בעתירות לאחר שמתבצע כשל טכני מסוג זה בשאלות הלשכה. אבל, מזווית הראיה של שמירה על כבודה של לשכת עורכי הדין מצד אחד, ההוגנות המתבקשת כלפי הנבחנים מצד שני, ועיקר העיקרים - מטרת הבחינה, נראה כי נכון וחכם יהא לשנות את הגישה כלפי בחינות הלשכה באופן יסודי.

מאת פרופ' אבי וינרוט, שותף מייסד פרופ' א. וינרוט ושות'

d&b – לדעת להחליט