אין מספיק כיסוי: המדינה לא קולטת שהסלולר נותר מאחור

החודש שלח משרד התקשורת דו"חות פיקוח לכל חברות הסלולר שברשותן תשתית פיזית בישראל: פלאפון, סלקום ופרטנר־HOT מובייל (PHI), בדבר הפרת התחייבויות שלהן של בנושא כיסוי וקליטה סלולרית ברחבי הארץ.

במקרה הנוכחי משרד התקשורת מצא כי ברשתות של כל חברות הסלולר לא היתה קליטה ביותר מ־10% מאורכו של כביש 40, הכביש השני באורכו בארץ - 302 ק"מ מכפר סבא בצפון ועד קטורה בדרום - בניגוד להתחייבותן.

זו אינה פעם הראשונה שהפרה כזאת מתגלה. ביולי 2019 המשרד גילה שהחברות לא עמדו בהתחייבותן בנוגע לפריסת אנטנות ביהודה ושומרון, וכתוצאה מכך גם לא היתה קליטה כנדרש בצירים ביטחוניים מרכזיים. בכל הנוגע לאיכות הרשתות של חברות התקשורת, השיח מתבצע רק בין משרד התקשורת לחברות הסלולר מבלי שלציבור יש דרך לראות את התמונה המלאה ולבצע השוואה בין החברות בנושא. משרד התקשורת מחזיק במידע, שכן הוא מקבל מחברות הסלולר דיווחים תקופתיים בנוגע לכיסוי קליטת הסלולר שהן מספקות באזורים שונים בארץ. ביוני 2021 המשרד אפילו עדכן את חובת הדיווח כך שתהיה אחידה ותוכל להופיע במערכת מחשב גיאוגרפית אחת (GIS). מעבר לכך, המשרד החל להפעיל מערכת בשם Drive Test של חברת קיסייט, אשר מספקת לו יכולת למדידת כיסוי ואיכות פריסת הרשת הסלולרית. המערכת הזו היא הסיבה שהמשרד גילה שחברות הסלולר לא עומדות בחובות הכיסוי שלהן בכביש 40.

שתי הדרכים האלה לבחינת הקליטה הן מבורכות, אבל השפעתן מוגבלת רק למקרים שבהם הליקוי באיכות עובר על החוק, ורק כאשר משרד התקשורת מחליט להיות אקטיבי בנושא מסוים. במקום שמשרד התקשורת יבצע בדיקות יקרות ויקנוס את חברות התקשורת כשהן עוברות על הכללים, למה שלא יפרסם את תוצאות הבדיקות ודיווחי החברות לציבור? פרסום מדד שנתי של מידת ואיכות הפריסה הסלולרית של החברות השונות, או לפחות האזורים שבהם כל אחת מהחברות מספקת קליטה, היה מתמרץ את החברות לשפר את איכות הרשת שלהן ומונע מצב שבו החברות עושות את המינימום כדי לספק איכות קליטה טובה בכל הארץ, ובדרך עוברות לעתים על תנאי הרישיון שלהן. כשם שמשרד התחבורה מפרסם דירוג של מערכות הבטיחות ברכבים, מדוע שלא יפורסם מידע לגבי רשתות הסלולר בישראל?

על פי דו"ח פנימי של ד"ר עופר רז־דרור, סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, שנחשף ב"כלכליסט", ישראל מפגרת אחרי העולם בפריסת רשתות הסלולר, כשבשפל הידרדרה למקום ה־94 בעולם במהירות הגלישה הממוצעת בסלולר, לפני שהשכילה לאמץ את טכנולוגיית הדור החמישי. לפי מדד ookla להשוואת איכות רשתות הסלולר, הידרדרה ישראל למקום ה־94 בעולם במהירות הגלישה בסלולרי בין החודשים ינואר לספטמבר 2020. רק בספטמבר, כשהתדרים החדשים הוקצו והרשתות הופעלו, החל שיפור במהירות הגלישה והיא קפצה כמעט פי שניים והביאה את ישראל למקום ה־60 בעולם, עדיין רחוק מהציפיות.

הרעיון לדרג איכות רשתות סלולריות לא תקדימי. כבר ב־2014 ה־OECD פרסם מסמך הממליץ למדינות לפרסם מדד רשמי לבחינת איכות רשתות הסלולר בתחומן ואף סקר את דרכי המדידה והעלות המוערכת של ביצוע צעד כזה. "כל כלי שיכול להגביר את השקיפות, להעצים את הצרכנים ולעודד את התחרותיות מומלץ, ופרסום מדד רשמי מונע מצב שבו חברות סלולר מפרסמות מדד מוטה שמציג אותן באור חיובי", נכתב. מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה, צרפת, יפן ועוד כבר מפרסמות מדדים כאלה.

ביולי 2021 איגוד האינטרנט הישראלי פנה למשרד התקשורת וביקש ממנו לפרסם נתונים לגבי טיב הכיסוי של רשתות הסלולר ברחבי ישראל. בתגובה, המשרד הגיב שמדובר בסוגיה שצריכה להיבחן על ידיו, לרבות בשאלת סמכותו לפרסם את המידע.

מעבר לסוגיה הצרכנית, לפרסום מדד רשמי של איכות רשתות הסלולר בישראל יש פוטנציאל להוציא את שוק הסלולר מהבור שבו הוא נמצא: רפורמת הסלולר של כחלון הובילה לתחרות אגרסיבית על המחיר בישראל. הצרכן הישראלי מנסה לחסוך כל שקל בחשבונית הסלולר שלו, וכתוצאה מכך לחברות התקשורת פחות משתלם להשקיע בתשתיות, כי הסיכוי להחזיר את ההשקעה לא גדול. פרסום מדד כזה יכניס לסל השיקולים של הצרכן הישראלי גם את איכות הקליטה והמקומות אליהם הרשת מגיעה.

ל"כלכליסט" נודע כי משרד התקשורת מקדם תהליך שבסופו ישפר את תהליכי הפיקוח שלו, וישתמש בפרסום נתונים על רשתות הסלולר כדי לעודד את החברות לפרוס אנטנות נוספות. עם זאת, התהליך נמצא בשלבים ראשוניים ואין לדעת מתי יצא לפועל.