"הכוונה להיפטר מבתי הזיקוק עלולה להוביל לסכנה כלכלית ולפגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל"

"הכוונה להיפטר מבתי הזיקוק עלולה להוביל לסכנה כלכלית וביטחון אנרגטי לישראל כל עוד אין חלופה לכך". כך אמר היום (ב') יוסי רוזן, יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, בוועידה הלאומית לאנרגיה 2023 בתל אביב. בוועידה נכחו גם שר האנרגיה ישראל כ"ץ, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. מטרת הוועידה היא עיסוק "בהיבטים המקצועיים והכלכליים של משק האנרגיה. זאת בתקופה מורכבת מבחינת השוק ובסביבה משתנה".

לדבריו, בישראל כיום אין די חשמל זמין שיאפשר להפוך את כל הרכבים לחשמליים עד 2030. כמו כן, "ייצור כל החשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות הוא לא ריאלי ואנו זקוקים לתחנות כוח נוספות, וטוב שיש לנו גז". זאת על מנת להבטיח אספקה סדירה ואמינה של אנרגיה.

רוזן המשיך ואמר: "שם המילה היא איזונים – בין העתיד לבין ההווה, ענף האנרגיה הוא ממאיצי הצמיחה בישראל הן ביצוא והן באספקה סדירה וזולה כולל שיקולים גיאו-פוליטיים". אחד התחומים המרכזיים שעליהם דיבר רוזן הוא יצירת סביבה רגולטורית יציבה וברורה. לדבריו "יש לאמץ את הרגולציה האירופית במלואה, ללא התאמות מקומיות, שיוצרות ערפל רגולטורי וקשיים ניכרים בהתאמת המתקנים לרגולציה שאינה מאזנת בין הצרכים השונים – הסביבה והצורך לשמור על אספקה סדירה ורציפה".

על אף חשיבות הגז הטבעי להבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל, רוזן מדגיש כי הצמיחה של משק האנרגיה מחייב גם קידום של תשתיות אנרגיה מתחדשת, פיתוח תשתיות הולכה והקמת מתקני אגירה שיאפשרו שימוש באנרגיה מתחדשת בכל שעות היממה. לדבריו, "ישראל היא אי של יציבות אנרגטית. למרות הטלטלה העולמית בתחום האנרגיה בשל מחסור בגז, דלקים חשמל ומחיריהם. אנחנו נהנים ממתווה הגז, ממודרניזציה של ייצור ואספקה ומההשקעות הגדולות של מגזר האנרגיה באיכות הסביבה, השבחת מוצרים הובלת חדשנות כגון פיתוח המימן, התקנת חישמול בתחנות ועוד".