בובת הטורקי המכני | צילום: ויקיפדיה
שוברת קודים
כשהקריפטו מתרסק נחשפים האינטרסים שהיזמים הקפידו להסתיר
הרטוריקה סביב הקריפטו היתה של סביבה טכנולוגית קרה, נקייה מאינטרסים ומכשלי שוק, והיא סייעה לתעשייה למשוך השקעות ענק. כעת קריסת כמה מהשחקנים המובילים מרימה את המסך וחושפת את המשיכה בחוטים
שנה לא פשוטה עוברת על שוק הקריפטו. שורה של שחקנים ענקיים ומבטיחים קרסו בחודשים האחרונים בזה אחר זה. לא משום שהציגו טעויות בשיקול דעת כמו צמיחה מהירה או הימורים מסוכנים מדי, אלא כי נחשפו כתרמיות בקנה מידה ענק, שהיו ממונפות בצורה כה טרגית שמשכו עשרות שחקנים אחרים איתם מטה אל מצולות צ'אפטר 11, הליכי פשיטת רגל וחקירות פליליות.
הנפילה גררה אחריה שלל תגובות בקרב משתתפי השוק, התקשורת והרגולטורים, רובם מתבצרים בין שני מחנות קולניים: אחד מדבר על מותו של השוק והשני על חורף. הראשון טוען שמדובר על שורת אירועים שוברי אמון כה דרמטיים שמהם אין תקומה, ואילו השני סובר כי הדרמה רק תביא להתכנסות והתבצרות עד שתחלוף הסכנה. אך לא כל פרשנות חייבת לדון בעתידו של השוק. אם נעסוק בהווה אפשר לראות כי נחשף מה שכבר נאמר קודם: הקריסות האחרונות מוכיחות שהשוק שהבטיח שטכנולוגיה תחליף אמון אנושי בקוד מופעל על ידי בני אדם בשר ודם.
במשך שנים פעלו גורמים בשוק הקריפטו להסתיר את העבודה האנושית בו, הטכנולוגיה שווקה כמכשיר לא פוליטי, שכל מה שמניע אותה הוא שיטת "הוכחת עבודה". "אין לו אדונים ואין לו משרתים. הביטקוין לא מרגיש כלום או נותן דין וחשבון לאף אחד", נכתב במאמר ב־Coindesk. אבל ביטקוין ושוק הקריפטו רחוקים מלהיות אדישים לפוליטיקה או כוח, אלה למעשה מערכות טכנולוגיות שדורשות ותואמות סוג מסוים של יחסים פוליטיים, והאדונים ששולטים במערכות אלו שואפים למציאות פוליטית וכלכלית מסוג מסוים שמשרתת את שאיפתם לעושר, כוח וכסף.
כשסם בנקמן־פריד, מי שעמד בראש אימפריית הקריפטו הקורסת FTX, דיבר עם רגולטורים בגבעת הקפיטול, הוא נהג להסביר כיצד הטכנולוגיה בשוק הקריפטו וממש המבנה שלו מגשרים על החולשות שאיפשרו את המשבר הפיננסי העולמי של 2008. "אחד המוצרים החדשניים במטבעות קריפטוגרפיים הוא מנועי ניטור סיכונים 24/7", אמר למחוקקים והוסיף: "אין לנו סיכונים בן לילה או סיכוני סוף שבוע או סיכוני חגים כמו שיש לנכסים מסורתיים".
הוא כמובן לא היה היחיד. שורה של בעלי פלטפורמות נהגו לטעון ליכולת להציע תשואות דו־ספרתיות והתעשרות מהירה וקלה בזכות הטכנולוגיה המארגנת של השוק. הטכנולוגיה עצמה ממש חותרת תחת החמדנות של השווקים הפיננסיים המסורתיים שנשלטים על ידי בנקים גדולים, ומחלקים את העושר בצורה שווה יותר.
שוק הקריפטו אינו המרחב הראשון שהתיימר לטעון לטהרנות טכנולוגית רק כדי להסתיר עבודה אנושית. תופעה זו נפוצה במיוחד בסביבת חברות העוסקות ב"בינה מלאכותית". תחום זה הפך בשנים האחרונות מרעיון מדעי למילת באזז שמשמעותה הנרדפת היא ביצוע משימות שפעם היו שמורות רק לאדם על ידי מכונה לומדת, ממש חכמה. זאת לטובת שיפור חיינו – מייעול משימות חזרתיות, הפחתת עומסי עבודה וקיצור זמן התגובה. אך ככל מילת באזז גם "בינה מלאכותית" היא רעיון שהפך תיאור מוגזם של מציאות שבה בני אדם נוכחים, רק מוסתרים לעתים באופן תרמיתי. כך למשל שירות התמלול האוטומטי SpinVox הואשם כי השתמש בבני אדם ולא במכונות כדי לתמלל אודיו. פרויקט העוזרת הווירטואלית שניסתה פייסבוק לפתח, M, נסגר זמן קצר אחרי שהתברר שנשען על בני אדם כדי לבצע חלק מהמטלות שהציע למשתמשים; באותו זמן לערך נחשף שבני אדם בנו את האפליקציות שפלטפורמת הבינה המלאכותית ההודית Engineer.ai הבטיחה; אנשים בשר ודם גם שימשו כ"צ'אט בוטים" עבור פלטפורמות X.ai ו־Clara. למעשה ניתוח אחד מ־2019 מצא שכ־40% מהסטארט־אפים האירופיים בתחום הבינה המלאכותית כלל לא משתמשים בבינה מלאכותית.
כמו בינה מלאכותית כך גם קריפטו "הולך בלי אבל מרגיש עם". עולם זה, שהתבסס ציבורית כמרחב למסחר ספקולטיבי במטבעות דיגיטליים פרטיים, מתהדר בנוצות טכנולוגיה – הקריפטוגרפיה והבלוקצ'יין. באמצעות יומן רישום מבוזר עליו אפליקציות־כל של "חוזים חכמים" השוק (מבטיחים לנו) ייצור שקיפות קיצוניות ועתיד אוטופי: ייתר מתווכים פיננסיים, יבנה מערכות כסף אלטרנטיביות עמידות לצנזורה של המדינה, יספק כלים עמידים מפני תנודתיות, יגדר אינפלציה, יקיים חוזים באופן אוטומטי, יבזר עוצמה, יעצים אמנים ומוחלשים ויעשה לכולנו פשוט כסף מכסף לא אמיתי.
שורת הבטחות ארוכות נשענות על מה שהטכנולוגיה שמארגנת את השוק תוכל לספק בעתיד, הקרוב, אולי הרחוק, אולי אף פעם לא. היתכנות אינה ודאית, אך זה לא משנה - בשוק הקריפטו הטכנולוגיה עומדת בחזית, משובצת באבני חן עם הבטחות היזמים, שאת רכישתם מימנו משקיעי הון סיכון בלי מחשבה תחילה. האבנים הנוצצות מסנוורות אותנו לשכחה שהטכנולוגיה עצמה חסרה ופגומה, ושאנשים עושים בה כרצונה: מנהלים בשמה פלטפורמות מסחר והלוואות, מבטיחים בצילה תשואות חלומיות ודרך מהירה להתעשרות, בונים קהילות מדומיינות חסרות ערך, ממציאים עליה מטבעות בלי שימוש וקובעים להם ערך, את הערך החלול מעבירים לנו חזרה הציבור במרמה, כל הזמן שסוחרים בשמה בין אחד לשני בסתר (לעתים נגד הלקוחות שלהם), מחלצים אחד את השני עם כסף לא שלהם, קונים לעצמם באמצעותו דירות, בתים, מכוניות וכוח פוליטי.
פעמים רבות נהוג להסתיר את הידיעה על פעילות בני האדם בטכנולוגיה באמצעות שימוש ברעיון "הקופסה השחורה". אבל זו לא תמיד מסתירה זכויות קניין או המצאה גאונית, אלא כישלון טכנולוגי או עסקי. כלי כדי לשמר הילה "טכנולוגית" סביב מוצר ולמשוך משקיעי הון סיכון.
פעילות זו מייצרת את המחזוריות המפורסמת במגזר הטכנולוגיה: הייפ מוגזם שכולל התלהבות לא רציונלית (שלב הפריחה), כולל תחזיות מוגזמות לגבי עתיד הטכנולוגיה והמין האנושי בעקבותיה. ההייפ מעלה את ציפיות המשקיעים, ובשרשור גם את ציפיות הממשלות והציבור הרחב ודוחף לצמיחה עצומה. אך כשההבטחות לא מתממשות, ממשלות ומשקיעים מושכים בעזות את המימון, והצמיחה מצטמצמת משמעותית.
אם כך האם שוק הקריפטו עובר תקופה של חורף? הבנה שההבטחות שמשכו משקיעים קטנים ומוסדיים היו פשוט מופרזות או שהוא בתהליך גסיסה – משום שהתבססה הבנה כי אין בו כל תכלית? או שאולי השוק עובר תהליך אחר לחלוטין. חשיפה כי טכנולוגיה אינו בליבתו אלא אנשים; שהעיצוב שבו השוק הזה פעל לאורך השנים הגביל את נראות האנשים ששלטו בו, וייצר עבור מרביתנו מצג שווא כאילו הוא כולו מופעל על ידי מכונה.
סם בנקמן־פריד, אלכס משינסקי, דניאל לאון, בריאן ארמסטרונג, צ'נגפנג ז'או, ויטאליק בוטרין הם רק חלק מהשמות הגדולים של שוק הקריפטו שנוהגים להסתיר את עבודתם הנמרצת בשוק הקריפטו, ומדמים את עצמם לכלי שמופעל על ידי ידו המכוונת של מתכנת אנונימי. הקריסה של FTX, צלזיוס וכל היתר הם רגע הסתת הפרגוד, שבו מתגלה שלארץ עוץ אין קוסם, רק אדם שמסתתר מאחורי וילון, ומתיימר.