לא רק מלחמה: כיצד אסונות משפיעים על החקלאות?

עם עליות מחיר וסיכון לחוסרים בעתיד הקרוב, כולנו חווים באופן ישיר את נזקי החקלאות בדרום ובצפון כתוצאה מהמלחמה. עוד קשה להעריך את היקף הנזקים, אבל כבר עכשיו ברור שהפגיעה משמעותית - הן בטווח הקצר בשל מחסור בכוח אדם ויבולים שנפגעו ישירות כולל נזקים פיזיים לשטחים, לבעלי החיים ולמבנים חקלאיים, והן בטווח הארוך - חקלאים מדווחים על שדות וחממות שעד כה לא עובדו בשל חוסר הוודאות ועל פיגור בגיזום וריסוס.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

לנזקי החקלאות בדרום ובצפון יש כמובן השלכות על כולנו. על פי סקירת מרכז המידע והמחקר של הכנסת לבחינת ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על ענף החקלאות, משקל משמעותי מהתוצרת החקלאית מיוצר ביישובי עוטף עזה והצפון, כך למשל 30% משטחי הירקות; 60% משטחי תפוחי האדמה, 47% משטחי העגבניות ו-38% משטחי הכרוב מיוצרים בעוטף עזה. הדו"ח אף מציין כי יתכן ובעקבות החוסרים העתידיים יעלו המחירים של אותם מוצרים בשל ההיצע המוגבל.

כעת, בהערכה עולמית ראשונה שמדדה את השפעת ה"אסונות" על הייצור החקלאי - ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) פרסם דו"ח על פיו יבולים בשווי מוערך של 3.8 טריליון דולר אבדו עקב אסונות, בעיקר אסונות טבע במהלך 30 השנים האחרונות. על פי הנתונים, מקרי אסון גדלו מ-100 בשנה בשנות ה-70 לכ-400 בשנה ברחבי העולם ב-20 השנים האחרונות. הדו"ח פורסם לקראת ועידת האקלים שתתקיים בדובאי בסוף החודש (אליה היו אמורים לנסוע מעל 10 שרים כולל ראש הממשלה, אך בשל המלחמה המשלחת תצומצם משמעותית).

הדו"ח מפרט כיצד אסונות, שהועצמו על ידי שינויי אקלים, מגיפות ומלחמות משפיעים על חקלאות ברחבי העולם. "החקלאות היא אחד מהמגזרים החשופים והפגיעים ביותר בהקשר של סיכון-אסון, לאור התלות העמוקה שלה במשאבי טבע ובתנאי אקלים", נכתב בהקדמה לדו"ח. בסך הכול, בשלושת העשורים האחרונים אסונות הסבו את ההפסדים הגבוהים ביותר למדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה, עד 15% מסך התמ"ג החקלאי שלהן.

מבחינה גיאוגרפית, אסיה היא האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר. היא ספגה 45% מסך ההפסדים החקלאיים עקב אסונות, ואיבדה ב-30 השנים האחרונות כ-4% מהתפוקה החקלאית שלה. הדו"ח גם מפרט את המוצרים החקלאיים המרכזיים שנפגעו. כך הפסדים של דגנים הסתכמו בממוצע של 69 מיליון טון בשנה בשלושת העשורים האחרונים – כמות מקבילה לכל ייצור הדגנים של צרפת. פירות וירקות, כל אחד מהם עם קרוב להפסד של 40 מיליון טון לשנה. בשר, מוצרי חלב וביצים הראו אובדן ממוצע מוערך של 16 מיליון טון בשנה.

אחת ההשפעות העיקריות על החקלאות קשורה כמובן לשינויי האקלים, עם עליית טמפרטורות ודפוסי מזג אוויר משתנים שמשפיעים לרעה על היבולים עקב מחסור במים, גלי חום והצפות. ממחקר שפורסם לפני כשנתיים עולה כי שליש מייצור המזון העולמי יהיה בסיכון עד סוף המאה הנוכחית אם פליטת גזי החממה תמשיך לעלות בקצב הנוכחי. זה מצטרף למחקר נוסף שטוען שהפריון החקלאי של יבולים כבר ירד ב-21% מאז 1961 בגלל עליית הטמפרטורות. חשוב גם לזכור, יש לא מעט פעולות שנועדות להגביר את התפוקה אך הן גם גורמות לנזקים סביבתיים גדולים, למשל כריתת יערות של אדמות מרעה וזיהומים מחומרי הדברה.

גם בגזרה המקומית אפשר לראות את השינויים לאורך השנים. בשנת 2022 דווח על פיצויים בהיקף של כ-344 מיליון שקל לחקלאים, גידול של כ-15% בהשוואה לשנת 2021, אז פוצו החקלאים בכ-300 מיליון שקל. לפני כעשור, עמד היקף הנזקים השנתי הממוצע על כ-170 מיליון שקל. על פי סיכום השנה של קנט, קרן הביטוח החקלאי, במהלך 2022 התקבלו למעלה מ-11 אלף דיווחים על נזקים שנגרמו לחקלאים, בין היתר כתוצאה מקור עז, רוחות עוצמתיות וגלי חום. סך הכול, היקף הפיצויים בגין נזקים הנגרמים לחקלאים בחורף בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים עלה בכ-50% בתוך חמישה חורפים.

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.