פרשת הרוגלות: חקיקה עכשיו, חקירה אחר כך

העתירה לבג"ץ שהוגשה היום (ג') בדרישה לאסור על המשטרה לחזור ולהשתמש ברוגלות עד שיחוקק חוק שיבטיח מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים להגנה על זכויות אזרח היא צעד קריטי בניסיון לדחוף את המדינה לשקם את האמון של הציבור ברשויות האכיפה, לאור המחדלים בפרשה שנחשפו בתחקיר כלכליסט.

במשבר הפוליטי-חברתי שבו אנחנו שרויים, כשהחשדנות של כל מחנה כלפי הצד השני נמצאת בשיאה, קידום ודאות חוקית ורגולציה אפקטיבית תפיג את הפחדים ותמתן את הרוחות הרעות שנושבות מכל כיוון.

באופן מפתיע, דווקא ארגוני חברה אזרחית ולא המשטרה, הפרקליטות והמשרד לביטחון פנים הם אלה שפועלים להפשיר את הקיפאון ולקדם את הנושא. היה מצופה מזרועות הממשלה - אחרי שהממצאים העיקרים בתחקיר אושרר בדו"ח מררי, בדיונים בכנסת ובהליכים משפטיים, וכשברקע מבקר המדינה עובד על דו"ח והוקמה ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת הפרשה – שהן מזמן יגישו לכנסת הצעת חוק ממשלתית בנושא השימוש באמצעי מעקב טכנולוגיים אחרי אזרחים.

אלא שגם בחלוף שנה מהדו"ח הסופי של מררי, ולאחר שפעילות הכלים שהמשטרה טוענת שהיא זקוקה להן נואשות הוקפאה כבר בינואר 2022, כלום לא זז. במקום לנצל את הזמן לחזק את ההגנה על זכויות האזרח במסמרים חדשים, כמו שתיארו זאת בציוריות בעתירה האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לפרטיות באוניברסיטת ת"א, המדינה מעדיפה להישען על וו רעוע: מסקנות מררי לפיהן ניוון טכנולוגי של הכלים ונהלים פנימיים קפדניים של המשטרה מספיקים כדי להפעיל מחדש את הכלים.

הכלים לא נוונו עד היום, וסיבותיה של המשטרה לכך שהדבר לא נעשה שמורות איתה. אבל כמו שטוענים העותרים – אי אפשר להמשיך להשאיר את הנושא הזה במחשכים במדינה דמוקרטית גם אם ינוונו הכלים. בטח לא באקלים שבו חלקים גדולים בציבור חוששים מניצול לרעה של הכלים למטרות פוליטיות – חשש, כפי שכותבים העותרים, שהוא כבר מעבר לחשש.

חקירת העבר שנעשית ונעשתה דרושה להבנה של עומק הכשלים והאחראיים. אבל אי אפשר לחכות עד שהיא תסתיים כדי להבטיח עתיד טוב יותר, בטוח יותר ומגן זכויות לכולנו. חמור כלל שיהיה דו"ח מבקר המדינה, ועמוקים ומשמעותיים ככל שיהיו ממצאי ועדת הבדיקה הממשלתית, שבהינתן שהעליון סרב להוציא בשלב זה צו מניעה נגד פעולתה השאלה המשפטית היחידה שנותרה בעניינה היא גבולות הגזרה של עבודתה (בדיקה של תיקים מתנהלים – כן או לא), הם לא ישנו את המסקנה שהסדר הישן שהפרקליטות והמשטרה רוצות לשמר – סמכו עלינו – לא רלוונטי לשיקום אמון הציבור. את זה משיגים רק בבניית מנגנונים חדשים, שקופים ומפוקחים בנושא רגיש שהוא בלב ליבם של ההסכמים בין אזרח למדינתו – חירות, פרטיות, כבוד, הליך הוגן.