חשיבות טביעת המונח "יחסי השפעה" בהטרדות מיניות

בחודש דצמבר 2022 נפל דבר בתחום של הטרדות מיניות במקום העבודה ובכלל, כאשר בית הדין הארצי טבע לראשונה את המונח "יחסי השפעה" בין המטריד למוטרדת.

היו לי הכבוד והזכות לטפל בתיק מורכב זה בו ייצגתי את התובעת, בחורה צעירה לאחר שחרור מהצבא, אשר הגיעה לעבוד כמלצרית בעבודה מועדפת במלון באילת. כחודש מתחילת עבודתה מלון היא חוותה הטרדה מינית מצד אדם נשוי, מבוגר ממנה, שעבד במלון כשף טורנה. המלון טיפל באופן לקוי וכושל ביותר בתלונה של התובעת על ההטרדה, השאיר את המטריד בתפקידו והעביר אותה לתפקיד אחר, שם עברה קשיים רבים, ולבסוף - שלל ממנה את מענק ההתמדה בשל כך שהועברה תפקיד.

אחת הטענות שטענו במסגרת התביעה הייתה כי בין התובעת למטריד קיימים "יחסי מרות" שכן הייתה לו יכולת להשפיע באופן על עבודתה של התובעת: כיוון שהיה בכיר ממנה, ותיק ממנה, בעל מעמד במלון, בעל יכולת להכווין את עבודתה היומיומית, הכיר את מנהלי המלון, והיה מבוגר ממנה משמעותית.

בתחילה בית הדין האזורי לעבודה סבר כי אין יחסי מרות בין התובעת למטריד וכי ממילא אף לא אירעה הטרדה מינית במקרה זה, ודחה את עיקר התביעה, מלבד פיצוי הלקוחה במענק ההתמדה שנשלל ממנה.

חוסר הצדק זעק לשמיים, כמו גם המסקנות הבלתי סבירות של בית הדין האזורי. לא ויתרנו, והגשנו ערעור לבית הדין הארצי.

בפתח הדיון בבית הדין הארצי הבהיר המותב בראשות כבוד הנשיאה ורדה וירט – ליבנה כי הוא סבור שבית הדין האזורי שגה באופן בלתי סביר בקביעותיו וכי פסק הדין לא יישאר על כנו.

מאחור ישבו התובעת ואימה ודמעו. הצדק יצא לאור. יש שופטים בירושלים.

כפי שהבהיר בדיון, בית הדין הארצי הוציא פסק דין ארוך, מאלף ומנומק היטב, בו קבע כי לא רק שהתקיימה הטרדה מינית אלא שהמלון כשל באופן מהותי במילוי חובותיו כלפי המוטרדת.

החלק המהותי לא פחות בפסק הדין היה בקביעת הלכה חדשה בדבר יצירת קטגוריה חדשה ונפרדת של "יחסי השפעה":

בית הדין הארצי הרחיב משמעותית את המונח המוכר של "יחסי מרות" והגדיר לראשונה את המונח "יחסי השפעה" – כאשר קבע כי מדובר על מקרי ביניים, יחסים המצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה לכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לעבודה במעמד זהה), וכי יחסי השפעה יכולים להתבטא בעיקר בשתי בחינות – מקצועית ומעמדית. יחסי השפעה יכולים להתבטא בפער בניסיון המקצועי של עובד ומידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה לעומת עובד אחר. כמו כן, יכולה מהות התפקיד לכונן כוח השפעה של עובד אחד על אחר, כמו גם הוותק של עובד במקום העבודה הספציפי וטיב קשריו עם עובדים אחרים, שמו והמוניטין שלו במקום.

כדי להבהיר: כאשר מתקיימים בין הצדדים יחסי מרות, ההנחה היא כי יחסי המרות יכולים למנוע מהמוטרדת להביע התנגדות להטרדה, ולכן המוטרדת אינה צריכה להוכיח כי הראתה למטריד שאינה מעוניינת בהתייחסות מינית כלפיה ו/או בהצעה המינית כלפיה. עצם קיומם של יחסי המרות מספיק כדי להרים את החזקה כי התקיימה הטרדה מינית (או אז מוטל על המטריד הנטל לסתור את החזקה הזו).

דפנה אזולאי–רגב | צילום: יח"צ

זאת בשונה ממקרה בו המטריד היה עובד בעל מעמד הזהה למוטרדת, שאז עליה להוכיח קודם כל שהראתה שאינה מעוניינת בהצעות/בהתייחסות המינית כלפיה, וכי למרות זאת אותו עובד המשיך בהטרדה כלפיה.

ביה"ד קבע כי כאשר מדובר בהטרדה מינית שביצע עובד "בעל השפעה", רף ההוכחה המוטל על המוטרדת ביחס להוכחת רכיב "הראה למטריד כי אינו מעוניין" נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה.

הנימוק של בית הדין הארצי לקביעה זו היה כי לעיתים קיימים "פערי כוח שאינם נובעים מכפיפות או מיחסי מרות כפי שהוגדרו בפסיקה. פערים אלו עשויים להוביל למקרים המצויים בשטח "אפור" בו ברור כי לצד אחד יש יכולת השפעה על הצד השני, יכולת אשר תמנע מהצד החלש להראות למטריד כי אינו מעוניין, ואף עשויה להוביל לשיתוף פעולה או ציות למטריד גם כשהדבר כרוך בפגיעה במוטרד.

במקרה של התובעת קבע בית הדין הארצי, כי גם אם המטריד לא היה מנהל של התובעת ולא היו ביניהם יחסי מרות, התקיימו ביניהם יחסי השפעה: היה קיים פער כוחות מבחינה מעמדית, שאינו מגיע לכדי יחסי מרות, אבל החליש את התובעת מולו; הייתה לו יכולת השפעה על התובעת מבחינה מקצועית ומבחינת הקשרים במלון; תפקידו במלון היה משמעותי יותר מבחינה מעמדית; היו לו קשרים יותר טובים בבית המלון, לרוב עם מנהלי מחלקות ועם השף הראשי, שכפוף ישירות למנכ"ל המלון; כמו כן, הוא היה עובד ותיק יותר והיא מלצרית מתחילה.

המלחמה האישית של התובעת להוציא את צדקתה לאור, הצליחה ואף הובילה לתקדים משמעותי. פסק הדין של בית הדין הארצי מהווה אבן דרך נוספת במלחמה בהטרדות מיניות.

כבר היום ניתן לראות השפעה שלו על פסקי דין שונים:

כך למשל, בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה מאפריל 2023, בו נידונה טענת הטרדה מינית של מתרגל במכללה כלפי סטודנטית נקבע כי הוא היה "בעל השפעה" עליה, שכן הוא יכול היה להשפיע על הציונים שלה ועל הצלחתה בתואר.

כך למשל, בפסק דין של בית משפט השלום ממאי 2023 שם תבעה שוכרת את המשכיר על הטרדה מינית, התייחס בית המשפט לכך שחלה בפסיקה מגמת הרחבה של רשימת מערכות היחסים של "יחסי מרות", למשל בקביעת המונח "יחסי השפעה", וכי שקשה להתעלם מהדמיון הרב בין מערכת יחסי מעסיק/ה-עובד/ת לבין מערכת יחסי משכיר-שוכרת בכל הנוגע לפערי הכוחות המובנים בין הצדדים וליחסי התלות ביניהם, בשל פגיעות השוכרת מול המשכיר במקום שלכאורה אמור לגונן עליה ביותר – ביתה, מבצרה.

כך למשל, בפסק דין מיולי 2023 של בית הדין למשמעת של המשטרה, נקבע כי לנאשם, ראש מחלקת סיור בתחנת משטרה, ישנה השפעה על המתלוננת, שוטרת בשירות חובה בתחנה. למרות שאינו מפקדה הישיר, הוא בכיר ממנה במעמד, בדרגה, בגיל ובהשפעה על הפיקוד הבכיר של התחנה, אותו הוא מכיר היטב.

פסקי דין אלה, וללא ספק גם כאלה שעוד יבואו, ממחישים את החשיבות העצומה של פסיקתו התקדימית של בית הדין הארצי בטביעת המונח "יחסי השפעה" על הנושא של הטרדות מיניות.

מאת עו"ד דפנה אזולאי–רגב, אזולאי–רגב, משרד עורכי דין

d&b – לדעת להחליט