התפטרות שקטה בסין ושקיפות בשכר בגרמניה: כך מתמודדים בעולם עם השינויים בשוק העבודה

לצעירים בסין נמאס לעבוד קשה תמורת שכר זעום והם הצטרפו לטרנד ההתפטרות השקטה שהחל בארה"ב. "צעירים בסין מעודדים לא לעבוד קשה ולבצע רק את הסטנדרט המינימלי הדרוש. מעסיקים מציעים יותר תמריצים, כגון גמולי הון וביצועים, אולם ייתכן שיידרשו גם להתמודד עם יותר ענייני ניהול ביצועים. בהתחשב בקושי לפטר עובדים בסין, על חברות להבין ולנהל את תהליך ניהול הביצועים בזהירות רבה", אומר עו"ד ג'וני צ'וי.

את הדברים אמרו עורכי הדין בכנס שערכה פירמת עורכי הדין הגלובלית DLA Piper בשיתוף משרד הרצוג פוקס נאמן וה-ACC - ארגון הגג של היועצים המשפטיים הפנימיים בחברות.

הטרנד החל בארה"ב ושם התופעה מורגשת היטב. "ברור שמדובר בתופעה מאוד נפוצה, אבל יש לי מעט מאוד לקוחות שהצביעו על חשש נרחב ביחס לעזיבה שקטה. זה לא משנה את העובדה שנושאים כמו שימור עובדים, מורל ופרודוקטיביות היו ונותרו חשובים מאוד עבור לקוחות, ובהם משקיעים מעסיקים מאמצים רבים", אמר עו"ד דניאל טורינסקי מארה"ב.

עורכי-הדין ויניטה אורורה וג'אן קולהון מבריטניה הודו כי "תרבות העבודה בבריטניה, בעיקר בערים גדולות כמו לונדון או מנצ'סטר, היא לחוצה, כאשר אנשים עובדים מעבר לשעות שבחוזה. לאחר הקורונה, רבים בחנו מחדש את הגישה שלהם לעבודה, ומתוך שאיפה למצוא איזון עבודה-חיים טוב יותר - צברה תנועת העזיבה השקטה יותר תאוצה. על פי מחקר שנערך על ידי גאלופ, רק 9% מהעובדים בבריטניה היו מעורבים או נלהבים ביחס לעבודתם, כאשר בריטניה מדורגת במקום ה-33 מתוך 38 מדינות. הנתונים המאכזבים מספקים כר פורה להתרחבות העזיבה השקטה."

בישראל גם כן רואים את התופעה של התפטרות שקטה, בעיקר בגילגולה הנוגע לתגמול - Act your Wage, עובדים שמחליטים לעשות את מה שלדעתם מצדיק השכר שלהם - ולא יותר מכך. "מצב של Act your Wage יכול להתרחש בכל רמות השכר – כלומר זו לא תופעה ייחודית לעובדים שמרוויחים שכר נמוך, והתופעה יכולה להתרחש גם (ואולי אפילו בעיקר) אצל עובדים בעלי שכר גבוה. מבחינת הדין הישראלי - אין אפשרות לפי הדין בארץ כי עובד יחליט, באופן סובייקטיבי, כמה הוא צריך להשקיע בעבודה לפי הערכתו את גובה השכר המשולם לו. המעסיק קולט את העובד לעבודה מתוך ציפייה כי העובד יבצע עבודה מסוימת בתמורה לשכר שהוצע לעובד, ומבחינת המעסיק על העובד לעשות את המקסימום הנדרש ממנו בתמורה לשכר המשולם לו. ככל שהעובד סבור כי השכר שמשולם לו אינו גבוה מספיק הוא יכול לנהל שיח עם מעסיקו לגבי העלאת שכרו או להתפטר מעבודתו. מצב בו עובד מחליט להישאר בעבודה, אך לעבוד באופן חלקי או להפסיק להשקיע בעבודתו הוא מצב דומה לשביתה איטלקית מצד העובד, והמעסיק אינו מחויב לקבל זאת. עובד שחלה ירידה בתפקודו, למשל כתוצאה מכך שהחליט להשקיע פחות בעבודה מאחר שלדעתו הוא מקבל שכר נמוך, עלול לעמוד בפני הליכים משמעתיים שיכולים להגיע גם להפסקת עבודה", אמר לכלכליסט עו"ד דוד משה, מומחה בדיני עבודה ושותף בנ. פינברג ושות׳.

התפטרתם? עכשיו תשלמו

אמנם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים בחברות רבות בעולם, אבל עדיין ישנם עובדים שמתפטרים, וחלקם מגלים שלהתפטרות יש מחיר. בשנים האחרונות נפוצו במספר מדינות סעיפים בהסכמי עבודה לפיהם על העובד להשיב למעסיק את עלות הכשרתו. זו פרקטיקה שלמעשה עלולה להכריח עובדים להישאר במקום העבודה במידה ולא יוכלו לשלם עבור ההכשרה. באיחוד האמירויות, הסביר עו"ד איאן סקינר "זו פרקטיקה נפוצה, בנסיבות מסוימות, לדרוש חזרה הוצאות בגין הכשרה שאינה חובה לתפקיד העובד או שהעובד ביקש ביוזמתו".

ג'רמי לוסטמן, ראש שלוחת DLA Piper בישראל | צילום: DLA Piper

בגרמניה, לעומת זאת, יותר מורכב לדרוש מעובד שעזב לשלם עבור ההכשרה שעבר. עורכי-הדין ד"ר קאי בודנדשדט ונילס גרוניק הסבירו כי "הדבר הזה נתון לרגולציה קפדנית בחוק הגרמני, והחיוב עבור הוצאות הכשרה מותרת רק אם העובד עוזב זמן קצר לאחר השלמת ההכשרה. בנוסף, אסור שהסכום אותו יכול המעסיק לגבות יהיה גבוה באופן שהחובה לפצות את המעסיק במקרה של התפתחות גורמת לנטל כבד על העובד ובעצם מונעת ממנו לעזוב את תפקידו הנוכחי."

גם באיטליה ובספרד, אומר עורך הדין פסקל סיציליאני, "ברוב המקרים, ההכשרות הן אינטרס של המעסיק או אפילו מומלצות או מחויבות על פי חוק. במקרים אלה, ייתכן שסעיפים כאלו לא יהיו ברי אכיפה בבתי המשפט."

עו"ד פילר מנור אמרה כי "בספרד מעסיקים אינם רשאים על פי חוק לדרוש מעובדים מתפטרים לשלם עבור ההכשרה שקיבלו בזמן העסקתם. קיימת רק החרגה אחת, ביחס להסכמי קביעו: חוק העובדים מאפשר למעסיקים להתקשר ב'הסכמי קביעות' בכתב עם עובדיהם עד למקסימום של שנתיים, כאשר העובד נהנה מהכשרה ייעודית ששולמה על ידי המעסיק במטרה להשיק פרויקטים ספציפיים או לבצע עבודה מסוימת. היה והעובד מתפטר לפני תום תקופת הקביעות האמורה, המעסיק יהיה רשאי לפיצוי בגין נזקים שבדרך כלל מוגדרים בעלות של ההכשרה. מעבר להחרגה זו, החוק הספרדי אינו מאפשר למעסיקים לגבות מעובדים מתפטרים תשלום תמורת עלות ההכשרה".

שקיפות בשכר, בינתיים רק בניו יורק

נראה שחוק שקיפות השכר שנכנס לאחרונה לתוקף בניו-יורק ,לפיו על מעסיק לחשוף יחד עם פרסום המשרה גם את טווח השכר שלה יישאר מוגבל לניו יורק בעתיד הקרוב.

עו"ד איאן סקינר מאיחוד האמירויות הסביר כי "באיחוד האמירויות אין חובת דיווח שכר לפי מגדר או חוק בנוגע לשקיפות שכר כללית. יחד עם זאת, דיני עבודה באמירויות כן מחייבים שכר שווה לגברים ונשים על אותה העבודה או עבודה שונה בעלת ערך זהה. עולם חוקי העבודה באיחוד האמירויות השתנה באופן דרמטי בשנה האחרונה וממשיך להתפתח עם גישת הממשלה ל'מודרניזציה' של שוק העבודה ולקדם את מעמד האמירויות כמרכז עסקי גלובלי. נוכל לצפות לעוד שינויים והתפתחויות בנוגע לשיוויון מגדרי עם עלייתן של איחוד האמירויות בדירוג השיוויון המגדרי הגלובלי."

בגרמניה, לעומת זאת, כבר מנהיגים שקיפות שכר מסוג אחר. לדברי עורכי-הדין ד"ר קאי בודנדשדט ונילס גרוניק מהמדינה, "חוק שקיפות השכר הגרמני מקנה לעובדים את הזכות לקבלת נתונים על אודות שכר עמיתיהם באופן אנונימי, בכפוף לעמידה בדרישות מסוימות. איננו סבורים שהדבר ישתנה בקרוב באופן אשר יחייב מעסיקים לציין טווח שכר לכל המשרות המפורסמות במקום לספק מידע כאמור על פי בקשה."

הדרך שמצאו באיטליה לטפל בנושא שקיפות השכר שונה גם היא מהמונהג בארה"ב. עורך הדין פסקל סיציליאני הסביר כי באיטליה אין חובה לשלם את אותו השכר לעובדים באותה דרגה כל עוד עומדים בדרישות שכר המינימום, אך קיימת חקיקה חדשה המחייבת מעסיקים עם +50 עובדים לשלוח דוח כל שנתיים לרשויות התעסוקה בעניין הזדמנויות שוות בין המגדרים בחברה. הרשויות עשויות להפיק תעודת תקינות על פי תוצאת הדו, ולאפשר פטורים מתשלומים, יתרונות מוניטין ונקודות נוספות במכרזים פומביים."

ובבריטניה, עורכי-הדין ויניטה אורורה וג'אן קולהון מסבירות כי "נכון להיום, מחוקקים התמקדו בעיקר בשוויון שכר ובפרסום פערי שכר על בסיס מגדר. למשל, בבריטניה קיימים חוקים מבוססים לשכר שווה ומעסיקים גדולים נדרשו לפרסם פערי שכר על פי מגדר מאז 2017. נותר לראות אם ההתחייבויות יורחבו לפרסום נתוני שכר ספציפיים; אולם הדבר עדיין לא נדון ונראה לא סביר בהתחשב ברצונה של הממשלה האחרונה לצמצם את דרישות הדיווח עבור עסקים".

כלכלת החלטורה זה חוקי?

בשנים האחרונות עלה באופן דרמטי מספר החברות שמעסיקות עובדים זמניים או פרילנסרים ללא יחסי עובד-מעביד עם המעסיק. תופעה זו, שזכתה לכינוי 'כלכלת החלטורה' ואפילו הגיעה לבית-המשפט העליון בישראל בעניינה של חברת 'וולט', נפוצה גם בשאר העולם.

לדברי עו"ד פילר מנור מספרד, "לפי החוק הספרדי, יש לערוך ניתוח בעניין קיומם של יחסי העסקה סמויים בין לקוח וקבלן בכל מקרה לגופו. לכן, לאורך השנים נתקבלו פסיקות מנוגדות בשאלה אם להתייחס לקבלנים המספקים שירותים לפלטפורמות משלוחים כעובדים או לא, למרות שהמגמה העיקרית הייתה סיווג מחדש כעובדים תלויים. דוגמה למגמה זו היא פסיקת בית המשפט העליון מיום 25 בספטמבר 2020 לפיה יש להתייחס נהגי המשלוחים של Glovo כאל עובדים ולא כאל קבלנים עצמאיים."

בארה"ב, הסביר עו"ד דניאל טורינסקי, "סכסוכים בעניין סיווג עובדים מהווים עניין משמעותי כבר מספר שנים. הכלל שהציע משרד העבודה האמריקני להגדרת הסטנדרט לסיווג עובדים כמועסקים או קבלנים עצמאיים (פרילנסרים) בוחן את המציאות הכלכלית שבה העובדים מועסקים ונחשב למקל בסיווג של עובדים כמועסקים (להבדיל מפרילנסרים). כלומר, אם חברה גדולה משתמשת בעובדים המסווגים כקבלנים עצמאיים כחלק מהמודל העסקי שלה, הכלל החדש עושי להשפיע באופן מהותי ולחייב את החברה לשנות את המודל העסקי או לעמוד בפני חשיפה משפטית משמעותית."

בבריטניה כבר מתמודדים עם התופעה, אומרים עורכי-הדין ויניטה אורורה וג'אן קולהון, אך עדיין לא ברמת החוקים והתקנות. לדבריהם, "ממשלת בריטניה ניסתה לספק הכוונה למעסיקים בעניין זה, אך עד כה נמנעה מלהעביר חוקים חדשים או להטיל רגולציה בעניין".