מנכ"ל Nexar: "להיות יזם זה קשה אבל צריך לקחת הכל בפרספקטיבה הנכונה"

"זו הפעם הראשונה שקוראים לי 'יזם ותיק'. אנסה להצדיק את הכותרת ולחלוק איתכם כמה קלישאות", פתח ערן שיר, מנכ"ל ומייסד חברת נקסאר (Nexar), את דבריו באירוע Early on the Spot של כלכליסט ובנק לאומי. "אתחיל בקלישאה שאני לא מסכים איתה: זה נכון שלהיות יזם זה קשה, אבל אני מזמין את כל היזמים פה לעמוד מול המראה ולהגיד 'אני פריבילג' כי נותנים לנו הזדמנות לממש את החזון שלנו, זה כיף גדול. זה קשה, אבל גם דברים אחרים לא פחות קשים. אני רוצה לקחת הכל בפרספקטיבה הנכונה".

"יש כמה דברים שאני מאמין בהם והם אפילו קריטיים", שיתף שיר. "קודם כל, כשאני מתחיל חברה, אני שואל את עצמי מה אני בחוצפתי יודע על העולם שאחרים לא יודעים. כי אם אני לא יודע משהו על העולם, אז כל העניין לא מאוד שווה".

"נקודה שנייה - לא פחות חשובה - היא מה רמת הסיבולת והסבלנות שלי? האם אני מוכן להתחתן עם הרעיון הזה לחמש, עשר, 15 שנה? זה ישפיע על הקו של החברה - על איזה נושא אני אלך, כמה גדול החזון שלי ועוד כהנה וכהנה. האם אני מוכן להיות עשר שנים בשוחות או שאין לי כוח, חמש שנים ולמכור".

"נקודה שלישית: אין שום הבדל בין רעיון גרוע לסטארט-אפ ובין רעיון מוקדם מדי. חלקם טובים לזמנם. רוב הרעיונות יגיע זמנם מתישהו, ואולי אנחנו מוקדמים מדי. לבסוף", אמר שיר, "לבחור שותף זו ההחלטה הכי חשובה שתקבלו בהקמת סטארט-אפ. כי לבחור שותף זו חתונה קתולית. אותו דבר עם בחירת משקיע".

"כעת אחלוק איתכם סיפור על כישלון, הצלחה ואחד שאני לא יודע אם הוא כישלון או הצלחה. באזור שנת 2000, בין התואר השני לדוקטורט, הקמתי סטארט-אפ עם שותפים, הייתי מאוד נחמד והסכמתי לחבר למיזם עוד ועוד שותף, לא ביצעתי בדיקת נאותות (Due diligence) טובה והיו חמישה יזמים שמשכו את החברה לכיוונים שונים. החברה בסוף נכשלה בעיקר כי ניסינו לעשות בינה מלאכותית בשנת 2000 - זה חוזר לנקודה שאין הבדל בין רעיון גרוע לבין רעיון מוקדם מדי".

שיר סיפר כי לאחר כמה שנים, "עבדתי לקראת דוקטורט והבנתי שהאימפקט שלי יהיה יותר גדול בחוץ. היה לי רעיון שהיה מבוסס על תובנה על העולם: כל התוכן של האנושות יהיה מונגש דרך אתרים באינטרנט. כל מאגרי המידע יהיו אתרים באינטרנט. בנינו חברה שאפשרה לאנשים לבנות API לאתרים תוך חמש דקות. זה אפשר לעשות כל מיני דברים מגניבים".

"הקמנו חברה ב-2007; עברתי לסן פרנסיסקו באוגוסט 2008 כדי להקים את הזרוע המסחרית שלה. בספטמבר היינו אמורים לסגור סיבוב. 'אמור' זו המילה העיקרית במשפט. קיבלתי שיחת טלפון במקום מזכר הבנות. למזלי בסבב הסיד גייסתי מקרן מאוד טובה. באותה מידה הייתי יכול לגייס מקרן אחרת. עשיתי לקרן פיץ' שוב. הלכתי עם השותף שהשקיע בנו ואמרתי לו שיש פה משהו משמעותי, חזון משמעותי".

"הייתי צריך לטוס חזרה וחודשיים לאחר מכן הייתי צריך לפטר שליש מהחברה כדי שנוכל לעמוד במסלול ההמראה החדש שלנו. שנתיים אחר כך מכרנו את החברה ל-Yahoo אבל זו הייתה תקופה מאוד קשה. כשאני עובר את התקופה עכשיו, היא בהחלט לא טריוויאלית, אבל צריך פרספקטיבה. ב-2008 היה הרבה פחות כסף ומשקיעים מסביב והיה מאוד לא טריוויאלי. צריך לזכור את זה גם כן".

"הסיפור הבא שאספר זה על הקמת נקסאר. במונחי סטארט-אפ, זו חברה ותיקה, בת שמונה. הקמתי את נקסאר עם שותף לא-ישראלי, בחור בשם ברונו פרננדז, שהכרתי ב-Yahoo. הוא היה הבוס שלי. עשינו דברים יפים יחד ונלחמנו בשוחות של הפוליטיקה הפנימית ביאהו. ראינו אחד את השני ברגעים טובים ופחות טובים. אחרי שנתיים עזבתי את יאהו ועשיתי שנת מנוחה כדי להבין מה אני רוצה לעשות. הצטרפתי לקרן בתחילת דרכה, קרן אלף (Aleph). הפגישה הראשונה שארגנתי באלף הייתה עם ברונו, הבוס שלי מיאהו. הם לא הבינו למה רציתי להפגיש אותם עם הבוס שלי לשעבר. אמרתי שהוא אחד הטכנולוגים הכי חזקים בעמק הסיליקון".

"ברונו לא ידע שאני אקים איתו חברה, אבל אני ידעתי. כי אחרי הסטארטאפ הראשון שלי בחרתי שותפים בפינצטה וידעתי שאצליח לשכנע אותו. שנה לאחר מכן הקמנו את נקסאר. שאלנו מה אנחנו חושבים שאנחנו יודעים על העולם - שאחרים לא יודעים. התובנה העיקרית הייתה שמה שאנחנו עושים בענן הולך לעבור להיות במכשירי הקצה שיש לנו בכיס או ברכב. כשאנחנו יודעים לעשות דיפ לרנינג במכשירי קצה, נוכל לעשות הרבה חישובים בזמן אמת".

"החלטנו שנבנה רשת של עיניים על הכביש שיראו כל פינה בעולם ולמפות את העולם בזמן אמת. ב-2015 זה היה חזון די הזוי, לא היה עם מי לדבר מבין יצרני הרכב. שמונה שנים מאוד קשוחות. היינו צריכים להיכנס לחומרה. המלצה שלי: אל תיכנסו לחומרה - אבל עשינו את זה כמו שהשערות הלבנות שלי מוכיחות. היה מאוד קשה, אבל היום אני יכול לפתוח מפה של ארה"ב ולראות כל פינה. אם יש לכם סבלנות, אתם עשויים להצליח".