אם לא צריך אישור אסיפה אז אפשר לחגוג עם השכר

שנת 2022 הייתה שנה לא פשוטה - האינפלציה והעלייה החדה בריבית הכבידו על חברות רבות, מה שקיבל ביטוי גם בנתוני שכר הבכירים בחברות הציבוריות. אמנם הבכירים ממשיכים לקבל חבילות תגמול מפנקות של מיליוני שקלים בשנה, אולם אשתקד קפאה עלות שכר יושבי הראש והמנכ"לים לעומת נתוני 2021.

ממחקר שערכה חברת קומפויז'ן (Compvision) עולה כי עלות השכר הממוצעת של מנכ"ל בחברה ממדד ת"א־125 עמדה 5.34 מיליון שקל, עלייה של 0.2% בלבד לעומת 2021, ואצל יושבי הראש נרשמה ירידה קלה של 0.4% לשכר ממוצע בעלות של 3.12 מיליון שקל. אולם אצל שאר הבכירים 2022 דווקא הייתה שנת צמיחה - עלות השכר של נושאי המשרה שמופיעים בטבלת מקבלי השכר הגבוה זינקה ב־14.7% אשתקד ועמדה על 3.06 מיליון שקל.

בקומפויז'ן, חברת הייעוץ שמתמחה בפיתוח אסטרטגיה, תהליכים וכלים בתחומי שכר, תגמול וניהול ההון האנושי, בניהולו של אבי ניר, מסבירים שהפער נובע מתהליך אישור השכר בדרג המנכ"ל והיו"ר לעומת יתר חברי ההנהלה, אצלם קל יותר לעדכן את תנאי השכר. אם רוצים לעדכן תנאי שכר למנכ"ל או היו"ר יש צורך באישור אסיפה כללית, ולפני כן מתקיימים דיונים בוועדת התגמול של הדירקטוריון, ונעשות שיחות עם המוסדיים שהם בעלי מניות מרכזיים, שבודקים את התגמול המוצע לעומת הבנצ'מרק.

לעומת זאת בקרב שאר חברי ההנהלה עדכון התנאים פשוט יותר. כל עוד התנאים עומדים במסגרת מדיניות התגמול של החברה, ניתן לבצע שדרוג בתנאי השכר, כך שלהנהלות יש הרבה יותר חופש פעולה. בנוסף לכך, בנוגע לסוגיית המענק - בעוד ליו"ר ולמנכ"ל יש תנאים קשיחים עם מעט שיקול דעת בקביעת גובה המענק, יש גמישות הרבה יותר גבוהה בקביעת גובה המענקים לנושאי המשרה האחרים שכפופים למנכ"ל.

בקומפויז'ן בדקו את השינוי בשכר גם בראייה רב־שנתית על בכירים שכיהנו בתפקידים מאז שנת 2019, וגם כאן עלו ממצאים דומים. בעוד בקרב המנכ"לים מת"א־125, שמכהנים בתפקיד לפחות מאז שנת 2019, נרשמה עלייה של 18% בעלות שכרם, בקרב שאר נושאי המשרה שכיהנו בתפקיד מאז שנת 2019 עלות השכר עלתה מאז ב־32% בממוצע. בקומפויז'ן מעריכים שהעלייה החדה בעלות שכר נושאי המשרה תתמתן משמעותית השנה לאור ההאטה במשק.

אם בוחנים את נתוני שכר הבכירים לפי ענפים, רואים שיש הבדל לא מבוטל בין הענפים השונים. כך, למשל, הענף שבו התגמול היה הגבוה ביותר הוא הטכנולוגיה, שם ממוצע חבילת התגמול למנכ"ל עמדה על 7 מיליון שקל, ולאחר מכן ענף האנרגיה וחיפושי הנפט עם חבילת תגמול ממוצעת של 6.8 מיליון שקל. במקום השלישי ענף התעשייה עם חבילת תגמול ממוצעת של 5.5 מיליון שקל למנכ"ל, ואת הרשימה סוגר ענף השירותים הפיננסיים עם תגמול ממוצע למנכ"ל של 4 מיליון שקל. נזכיר כי ענף זה כפוף למגבלת חוק שכר הבכירים, מה שמביא לכך שהתגמול בו נמוך לעומת שאר הענפים.

מנכ"ל קומפויז'ן אבי ניר. להנהלות יש חופש פעולה גדול יותר | צילום: דניאלה קונטיני

עוד עולה מהנתונים כי אשתקד נרשמה עלייה בשימוש בתגמול הוני בקרב בכירים. העלייה מתבטאת הן במספר הבכירים שמקבלים תגמול הוני, והן בממוצע התגמול ההוני. לפי הנתונים, בעוד רק 18% מהיו"רים קיבלו תגמול הוני בשנת 2022, אשתקד היו אלה כבר 25% מהם, כאשר גם התגמול הממוצע עלה ביותר מ־30% ל־2 מיליון שקל. גם בקרב שאר נושאי המשרה (למעט מנכ"לים) נרשמה מגמה דומה כש־65% מנושאי המשרה שברשימת מקבלי השכר הגבוה קיבלו אשתקד תגמול הוני לעומת 58% בשנת 2021, והתגמול הממוצע עלה ב־12% ל־1.1 מיליון שקל. דווקא בקרב המנכ"לים נרשמה ירידה קלה כש־55% מהמנכ"לים קיבלו תגמול הוני אשתקד לעומת 57% בשנת 2021, אולם התגמול הממוצע עלה ב־12% ל־2.7 מיליון שקל.

לפי הערכות, אחת הסיבות לעלייה בשימוש בתגמול הוני היא ההאטה במצב המשק, שמביאה לכך שחברות מעדיפות לעשות שימוש בתגמול הוני על פני תגמול במזומן. גם הירידה במחיר המניות בחברות רבות הופכת את התגמול ההוני לאטרקטיבי יותר בכל הקשור לחלוקת אופציות. בנוסף לכך, בקומפויז'ן מציינים כי הם עדים כיום לתופעה נוספת של תמחור מחדש של אופציות שיצאו הרחק "מחוץ לכסף", בעקבות ירידות השערים בשווקים בשנה האחרונה. "יש דיונים בחלק מהחברות לגבי הנושא הזה. להערכתנו, חברות ימשיכו לעשות שימוש נרחב בכלי התגמול ההוני כדרך לשמר מנהלים או לפצות אותם על אופציות שיצאו מחוץ לכסף", נכתב בעבודתם.

בכל הקשור לייצוג נשים בצמרת מקבלי השכר, אין זה מפתיע שהמצב גרוע למדי. רק 17% ממקבלי השכר הגבוה בקרב החברות שבת"א־125 הן נשים. הפערים הללו לא מסתכמים רק בייצוג הנשי, אלא גם בשכר שהן מקבלות. לפי המחקר, ב־75% מהחברות שבהן יש גם גברים וגם נשים בתפקיד הנהלה, ממוצע חבילת התגמול של הגברים גבוה יותר. זו הרעה לעומת נתוני שנת 2021, אז היה מדובר ב־72% מהחברות.

עוד נמצא כי פערי השכר בין המנהלים והמנהלות הבכירים בולטים גם כשצוללים לעומק של הנתונים. כך, למשל, רק 34% מהנשים שברשימת מקבלי השכר הגבוה קיבלו חבילת תגמול של יותר מ־2 מיליון שקל לעומת 64% מהגברים. גם כאן מדובר בהרעה שכן אשתקד 38% מהנשים קיבלו שכר בעלות של יותר מ־2 מיליון שקל, בעוד אצל הגברים נרשמה דווקא עלייה מ־58% ב־2021.

"פערי השכר בין גברים לנשים זו סוגיה שחוזרת על עצמה מדי שנה. לדירקטוריון של כל חברה יש יכולת ליצור שינוי, אם רק יבקשו בוועדת התגמול לבחון את סוגיית הפערים המגדריים בהנהלה ובחברה, מה שיכול להתחיל וליצור שינוי", כותבים בקומפויז'ן.