תגובת הליכוד לדו"ח מירון - עוד שלב בהפיכה המשטרית

1. האחריות בשמים, לא בארץ

תגובתם הבזויה, אך הצפויה, של נתניהו והליכוד לדו"ח ועדת מירון (ועדה פוליטית שנוצלה בידי האלוף שלמה ינאי, מקורב ליאיר לפיד, כדי לנגח את הימין), היא עוד שלב בהפיכה המשטרית. עוד שלב בביזוי וריסוק מוסדות ועוגנים בדמוקרטיה הישראלית. אתמול זה היה פרס ישראל, היום ועדת חקירה ממלכתית, והיד הזדונית הזו עודנה נטויה.

לשיטתם המצרפית של ראש הממשלה, השר לביטחון פנים והמפכ"ל, כפי שנטענה בוועדה, הכל היה סבבה. לא נפל פגם בהתנהלותם ולכן אין להטיל עליהם אחריות לאסון שבו קיפחו את חייהם 45 מתפללים. תמיכה עקיפה בעמדתם זו נשמעת בסביבה החרדית – רבנים ואף קרובי ההרוגים: ועדת החקירה מערערת על רצונו של הקב"ה שהכל נהיה בדברו והכל מידי שמיים. מבחינה זו נתניהו, השר והמפכ"ל מסכימים: אנחנו היינו בסדר, האחריות היא בשמיים.

אלא שלא כך ראתה הוועדה את פני הדברים. הוועדה לא רק הטילה עליהם אחריות אלא קבעה במפורש שהתעלמו מכתובת ברורה על הקיר. המשמעות היא שראש הממשלה, השר והמפכ"ל אינם "סבירים" ואינם כשירים כיוון שלא ראו את מה שגלוי לעין. זו כבר לא אחריות אישית עקיפה, אלא ישירה. זו כבר לא טעות בשיקול דעת או התעלמות מאיתותים שעטופים ברעשי רקע שמפריעים לפענחם. זה זלזול בוטה בסכנה מוחשית שמאיימת להתממש בהסתברות גבוהה.

2. נתניהו ייתן דוגמא אישית

וזו בדיוק סכנת האחריות שאורבת לנתניהו בוועדה לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר, אם וכאשר תקום. לכן, התגובה שלו לוועדת המירון היא גם הכנה לתגובה העתידית שלו. ועדת המירון סללה את הדרך גם לאחריות שתטיל ועדת הטבח וגם לביזוייה וריסוקה העתידיים בידי נתניהו ושופרותיו.

אם נתניהו אחראי על אסון באירוע דתי-נקודתי, קל וחומר שהוא אחראי לאירוע ביטחוני-לאומי. תגובתו לוועדת המירון הייתה סוג של גול עצמי. הוא טען שראש ממשלה עוסק בביטחון לאומי ולכן מושקע פחות בבטיחות מקומית. ועדת המירון סללה את הקל וחומר: אם הוא אחראי באירוע נקודתי כמו המירון, קל וחומר באירוע לאומי כמו ה-7 באוקטובר.

ועדת המירון קמה בידי ממשלת לפיד-בנט לאחר שנתניהו לא חשב כלל להקימה. אם נתניהו יישאר בשלטון, האם יסרב שוב להקים ועדה? ושאלה זו מתכתבת עם זהות נשיא בית המשפט העליון שיקבע את הרכבה. נתניהו היה רוצה נשיא שיעמיד בראשה את השופט משה דרורי. בנוסף, לנתניהו יהיה אינטרס לנסח לוועדה מנדט רחב ככל שניתן כדי להאריך לאין קץ את משך עבודתה. לוועדת המירון לקח כמעט שלוש שנים, לוועדת הטבח ייקח הרבה יותר. מצד שני, לוועדה הזו יהיה "מקדם ייעול" כי רבים מאנשי מערכת הביטחון ייקחו אחריות, יתפטרו ויחסכו לוועדה זמן יקר. את משך עבודת הוועדה קובעת בין היתר כמות המוזהרים שמצטיידים בעורכי דין. בוועדת המירון היו 18 מוזהרים. נתניהו ישאף להכפיל את המספר הזה. ותסמכו עליו שייתן דוגמא אישית ולא יתפטר.

3. איפה מעידים היום?

וזה מוביל לתיקי האלפים שמתנהלים נגד נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. במאי יחגוג המשפט ארבע שנים לתחילתו, ולא בטוח שאפילו עדי התביעה יסיימו עד אז. תלוי אם הסניגור עמית חדד יצליח לאתר את הנאשם נתניהו, תלוי אם בית המשפט יחליט לדחות את הדיונים בגלל המלחמה.

הרבה לפני ה-7 באוקטובר, לא ברור היה איך נתניהו יכלכל את סדר יומו. יקום בבוקר וישאל את עוזריו איפה אני מעיד היום - בבית המשפט המחוזי בירושלים, בוועדת המירון, בוועדת הצוללות בראשות הנשיא גרוניס ואולי בתיק הצוללות שמתנהל במחוזי בתל אביב. ממשלת ההפיכה המשטרית שהוקמה בדצמבר 2022 נועדה להסיר מעליו את האיומים המשפטיים האלה. למהלך חברו שותפיו הקואליציוניים שהאינטרס שלהם בחיסול מערכת המשפט משתלב עם האינטרסים שלהם לחיסול הדמוקרטיה הליברלית. כך התחברו להם הרפורמה המשפטית של לוין ורוטמן עם האג'נדה ההלכתית-משיחית של סמוטריץ'-בן גביר, עם הגדלת הסבסוד וההשתמטות של החרדים. והכל בניהול מיניסטריאלי של חדלי שרים כיואב קיש, דוד אמסלם, שלמה קרעי שתורמים כמיטב יכולתם לשבירת המוסדות והעוגנים הדמוקרטיים - מהתקשורת דרך החברות הממשלתיות ועד פרס ישראל.

4. להשתחרר בעסקת טיעון

טבח ה-7 באוקטובר התחולל בין היתר כניצול ההזדמנות של הקרע הפנימי בתוכנו. ולא רק שהוא לא בלם את המגמות ההרסניות אלא אפילו הגביר אותן. פחות בגזרת הרפורמה המשפטית, בעיקר בגזרות האחרות, המסוכנות הרבה יותר, ובראשן תוצרי התלות הפוליטית בסמוטריץ' ובן גביר שמשליכה על סוגיות ליבה כמו שחרור החטופים, הר הבית, הבערת השטחים, סיכון יחסינו עם ארה"ב ועוד.

הפתרון לכל אלה הוא אחד: סילוקו של נתניהו מחיינו. או באמצעות בחירות או באמצעות עסקת טיעון יצירתית שתשחרר אותנו ממנו ומעולו של המשפט הבלתי נגמר שהפך בידיו לנקודה הארכימדית להרס הדמוקרטיה הישראלית. על היועצת המשפטית לממשלה להבין את סדרי העדיפויות של קיומנו כאן, ולהציף שוב עסקה כזו.

חשיבות דו"ח ועדת המירון היא בשרטוט קווי המתאר של מנהיגות ערכית, ממלכתית, אחראית שפועלת לטובת הציבור, למען חייו, ללא שיקולים זרים וללא פוליטיקה מזהמת. בדיוק ההיפך מנתניהו וקואליציית הבלהות שלו. לכן, שאלת המחיר, "כל מחיר", שחודדה כאן בהקשרים קשים אחרים, רלבנטית גם כאן: כל מחיר שווה את סיום כהונת בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל.