חסידות סאטמר לא תקבל פטור מהיטל השבחה

ועדת הערר המחוזית ירושלים, בראשותו של עו"ד בנימין זלמנוביץ', קיבלה בשבוע שעבר החלטה מעניינת כשקבעה שחברה ללא כוונת רווח (מלכ"ר), גם אם היא מגדירה את עצמה כ"מוסד צדקה", לא זכאית לפטור מהיטל השבחה אם היא פועלת לקידום פרויקטים עבור קהילה מוגדרת ולא עבור כלל הציבור. ההחלטה התקבלה בעקבות ניסיון של חסידות סאטמר לקבל פטור מהיטל השבחה עבור פרויקט התחדשות עירונית בשכונת עזרת תורה בירושלים. הפרויקט אינו מקודם במסגרת תמ"א 38, והמשמעות היא שאין פטור אוטומטי מהיטל השבחה.

הפרויקט הוא יוזמה של חברה בשם "ג'רוזלם הומס", שהוקמה על ידי חברים בחסידות סאטמר כדי לקדם פרויקט התחדשות עירונית, כולל תוספת של 51 דירות ל־160 דירות קיימות, חניון ושטחי ציבור. בהסבר להוראות התוכנית, שעליה חתום האדריכל יצחק ליבנד, נכתב: "קהילת סאטמר מאופיינת במשפחות מרובות ילדים, ועל כן קיים הצורך בתכנון המוצע להרחבת יחידות הדיור במתחם. כן לקהילה מספר רב של נישואים בכל שנה, מה שמחייב תוספת יחידות דיור כפתרון למשפחות החדשות".

יזמי הפרויקט ביקשו פטור מהיטל השבחה בטענה שהחברה היא מוסד ללא מטרות רווח, והפרויקט הוא למטרת צדקה. אלא שיו"ר ועדת הערר זלמנוביץ' קבע שגם אם מדובר בפרויקט שעונה על הגדרה "צדקה", הוא עדיין לא זכאי לפטור מהשבחה: "לטעמנו, הגם שישנו צידוק בדבר האוטונומיה של הפרט ובזכותו לתרבות המצדיקים בשם חופש החוזים והאוטונומיה של חברי קהילה לבנות לעצמם את סביבת המגורים משלהם, הרי שהתאגדות זו שייכת להסכמים בין אנשים, ואין בכך הצדקה למתן פטור מתשלום היטל השבחה, שמטרתו ומהותו צריכות להימדד ולהיבחן בהתאם לעקרונות ציבוריים של שוויון ואי־אפליה".

זלמנוביץ’ חידד את פשר החלטתו שלא לאשר פטור: "מעשה הצדקה בגינו מבוקש הפטור בערר זה הינו מתן דירות למעוטי יכולת, אלא שלא כל דיכפין ייתי וידור אלא רק בן דת משה, ולא כל בן דת משה, אלא רק שומר תורה ומצוות, ורק מי שמשתייך לציבור החסידי, ולא כל מי שמשתייך לציבור החסידי, אלא רק מי שמשתייך לחסידות סאטמר, ולא כל מי שמשתייך לחסידות סאטמר, אלא רק מי שמשתייך לפלג אחד בחסידות סאטמר".

עו"ד רועי בראונר, ממשרד עו"ד ממשרד שרקון, בן־עמי, אשר ושות', שייצג את הוועדה המקומית ירושלים, מסביר שמדובר בהחלטה תקדימית: "באופן כללי, פטור מהיטל השבחה מיועד למטרות ציבוריות. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לשימוש בפטור הזה גם עבור קרקעות שלא היו ציבוריות, כגון שטחים למוסדות דת או בתי ספר, אלא לייעודים סחירים. ההחלטה פה היא תקדימית משום שהחוק לא קובע במפורש מה הייעוד של מקרקעין שמאפשר לזכות בפטור. ההחלטה קובעת שאם הקרקע היא לא בייעוד ציבורי היא לא יכולה לזכות בפטור. נימוק נוסף במקרה הזה הוא שמטרת החברה מתוחמת רק לפלג מסוים בקהילת סאטמר, ולכן פטור מייצר אפליה ואי־שוויון".