"משבר הוא הזדמנות – גם בעת הנוכחית"

בתום ארבע שנים של זעזועים שלטוניים ומשטריים, בהם הליכי חקיקה רבים כמעט נעצרו לחלוטין, ורפורמות שונות היו "תקועות בצנרת", הגיעה מלחמת "חרבות ברזל" והעמידה את המשק הישראלי בפני אתגר משמעותי, אולי המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. הפעולות שקברניטי הכלכלה הישראלית, יחד עם הרשות המחוקקת, ינקטו בשבועות ובחודשים הקרובים ישפיעו בצורה דרמטית על יכולתה של הכלכלה הישראלית להתאושש מהמשבר, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

אחד הענפים החשובים ביותר לכלכלה הישראלית הוא ענף ההייטק, 'קטר הצמיחה של המשק'. ענף זה הגיע למעמדו, בין היתר, בזכות השקעה ארוכת טווח בהשכלה הגבוהה, הקמת קרנות הון סיכון הממשלתיות בשנות התשעים, מענקים כספיים דרך רשות החדשנות ותמריצים תחת החוק לעידוד השקעות הון. כל אלה, בשילוב עם תרבות יזמית ויצירתיות הובילו להתפתחות של סביבה ייחודית ואטרקטיבית למשקיעים מכל העולם. אטרקטיביות שמתבטאת בפעילות של כל ענקיות הטכנולוגיה העולמיות בישראל, ובכניסת משקיעים זרים לחברות הסטארט-אפ המקומיות. את כולם עניינו שני דברים מרכזיים – הטכנולוגיה שפותחה כאן, וההון האנושי הנהדר.

מחפשים יציבות וודאות

אבל הדבר החשוב ביותר למשקיעים ושחקנים גלובליים הוא יציבות. משקיע צריך לדעת שהוא לא שם את כספו על קרן הצבי – שהמיסים החלים עליו (או על החברה בה השקיע) לא יעלו בפתאומיות, שמערכת המשפט פועלת בהוגנות וביעילות ושהוא יוכל לסמוך עליה שתגן עליו, בין אם במקרים של הפרת פטנט ובין אם בסכסוך בעלי מניות, שהממשלה פועלת ברציונאליות ולא תגיע פתאום הפיכה שתביא להלאמת עסקים, וכמובן שמצב הבטחון הלאומי הוא יציב.

בישראל, עוד לפני השביעי לאוקטובר, ראינו האטה בכלכלה בכלל ונסיגה של השקעות זרות בפרט. לפי פרסומים רבים, על רקע החשש מהליכי החקיקה שהובילה הממשלה הייתה גם בריחה של ההון מישראל ורצון של חברות רבות להעתיק את פעילותן לחו"ל. דובר גם על החשש של המשקיעים מחוסר היציבות הפוליטי, שיצר אווירה שלילית ופגע באטרקטיביות של ישראל בפני משקיעים זרים. על כל אלה, נוסף מאז השביעי באוקטובר גם ההיבט הבטחוני, וההשפעה הדרמטית שתהיה למלחמה על המשק, מן הטעם הפשוט שבסוף נצטרך גם לממן את כל "האירוע" הזה.

לצד הגורמים הללו, ישנם גם גורמים מערכתיים בעולמות הרגולציה הפיסקאלית ועולמות המס, שמקשים על משקיעים. בתקופות שבהן האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעה יורדת, נראה שעולה הצורך לטפל בהן, "אם יש גמגום בפן הרגולטורי, הדבר מסייע לתחושת חוסר הבהירות של המשקיע. יש הרבה מקומות שבהם פוגש המשקיע הזר את מערכת המס הישראלית והוא עומד במצב של חוסר ודאות וחוסר אונים מאחר והוא לא מקבל תשובות ברורות על השלכות המס הצפויות לחול עליו ועל ההשקעות שלו", אומר עו"ד דורון מוטעי, ומסביר: "במקרים רבים, המדיניות ארוכת הטווח וחוקי המס הנגזרים ממנה לא ברורים עד הסוף, ונראה שלא נעשה מאמץ מספיק לפוגג את הערפל. חקיקת המס שלנו אינה מן המתקדמות בעולם, ולעיתים אינה מספקת מענה לאירועים. כך, מתפתחת 'תורה שבעל פה' המשאירה מקום רב לפרשנות ושוב – חוסר וודאות. בקצה, הדבר פוגש משקיע שנמצא מלכתחילה במצב של חוסר וודאות אינהרנטי בבואו להשקיע. והתפקיד שלנו כמדינה הוא לסייע לו בצמצום אי הוודאות".

עו"ד דורון מוטעי | צילום: אורן דאי

כך לדוגמא, כבר לפני כמעט עשרים שנה החליטה מדינת ישראל לפטור משקיעים ממס רווחי הון בעת אקזיט. בהתחלה היה מדובר בניסוי לתקופה מוגבלת ולמשקיעים מפרופיל מסוים וכנראה לאור הצלחתו – הורחבו תנאי הזכאות לפטור והוא הפך לפטור קבוע כחלק מן הדין הפנימי של מדינת ישראל. אבל – מכיוון שישראל מחילה שיטת גביה מסוימת (ויש האומרים – ארכאית), המשקיע נדרש להוכיח את זכאותו לפטור, על מנת שלא ינוכה לו מס במקור על אף שהוא פטור. עניין זה יוצר לכאורה סחבת והתעסקות מיותרת של יועצי מס מחד ואנשי רשות המיסים מאידך. לדברי עו"ד מוטעי, ייעול ופישוט של ההליך היו יכולים גם להקל על רשות המיסים ולהביא להפניית האנרגיה לגביית מס אפקטיבית, וגם היו מסייעות להפיכת ישראל לידידותית יותר למשקיע. עו"ד מוטעי מדגיש שאין לו כל טענה כלפי פקידיה של רשות המיסים, להיפך, "מדובר בעובדים מקצועיים ומסורים, שעושים ככל יכולתם כדי לייעל את העבודה, אם זה בפרסום של טפסי 'מסלול ירוק' כדי לצמצם את החיכוך עם המערכת, ואם זה במענה מהיר וקיום קשר ישיר עם ציבור העוסקים בתחום מהשוק הפרטי. ועדיין, הנטל עליהם הוא עצום והצורך שייווצר עכשיו להגביר את גביית המיסים לאור עלויות המלחמה, עשוי להעלות את החיכוך של המשקיע עם המערכת, במקום להוריד אותו".

יש פתרונות, ולאור המצב חיוני לאמץ אותם בהקדם האפשרי

לצד כל אלה, מציין עו"ד מוטעי את התקופה הנוכחית כתקופה שיש בה לא מעט הזדמנויות לשינוי ואף לתיקון. "אנחנו יודעים שבכל משבר יש הזדמנויות. ייתכן שהעובדה שאנחנו עומדים עם הגב לקיר, לא רק מבחינה בטחונית אלה גם מבחינה חברתית וכלכלית, מחייבת אותנו לבצע לא מעט שינויים מבניים ומערכתיים. בתחום המס – מדובר לעיתים על שינויים מינוריים, שקשורים להורדת חסמים והורדת החיכוך של המשקיעים עם המערכת, אך גם על שינויי עומק, כגון רפורמות משמעותיות שמחכות כבר שנים ליישום". לדברי עו"ד מוטעי, ישנן כמה פעולות שעשויות לעודד משקיעים להשקיע בישראל, "בתור התחלה, צריך לייצר חוקים ברורים שיביאו גם לגביית מס יעילה" הוא אומר, ומוסיף בטרמינולוגיה שמאמצת את רוח התקופה, כי "בקנה מצויות מספר רפורמות שישבו עליהן בכירי מערכת המס, יחד עם השוק הפרטי, וכעת תורם של הממשלה והמחוקק לתרגם אותן לחקיקה". בנוסף, מוסיף עו"ד מוטעי כי המערכת תידרש לעדכן את התקנות ואת הוראותיה המקצועיות, כך שיהיו ברורים ככל האפשר ויתאימו לרוח הזמן. עם זאת, לדבריו, החשש הוא שהקשב של כל המערכת הממשלתית מופנה כעת למשבר הנוכחי, למתן סיוע לעסקים, ובכיבוי שריפת הענק הכלכלית. התקווה היא, שבשוך הקרבות יופנה הקשב גם לטיפול בנושאי העומק של הטווח הארוך.

"גם ההוראות החדשות של ארגון ה- OECD מחייבות אותנו לפעול"

אתגר נוסף שניצב בפני תעשיית ההי-טק בישראל הוא המאבק של הארגון ה- OECD ב"מאבקי המס" בין מדינות הארגון – ניסיונות של המדינות למשוך השקעות אליהן באמצעות הפחתת שיעורי המס, דבר שיוצר הסטת רווחים בין המדינות בשל פערי מיסוי ולא בשל הבדלים כלכליים אמיתיים ביניהן. הדבר הזה פוגש את ישראל בהקשר של הטבות המס שהיא מעניקה. נזכיר, חלק משמעותי מהצמיחה של ההי-טק הישראלי, והצמיחה של עיירות וערים בפריפריה הקרובה והרחוקה, נזקף לזכות הטבות המס המפליגות שקיבלו חברות רבות מכח חוק עידוד השקעות הון. ישראל למעשה ויתרה על הכנסות שלה ממיסים על מנת להשיג צמיחה ופיתוח של חברות, בין היתר בענף ההי-טק.

בשנים האחרונות, ה- OECD מניע תהליך חקיקה עמוק בין המדינות החברות בו, שכולל בין היתר קביעת שיעור מס מינימלי שיושת על תאגידים גלובאליים. כך, החל מהשנה הבאה (ולמעשה, כבר מהשנה) נראה את מדינות הארגון, ובעיקר מדינות אירופה, בודקות את שיעור המס האפקטיבי החל על תאגידים גלובאליים שחברת האם שלהם היא תושבת אותן מדינות. ככל שיתברר כי שעור המס האפקטיבי שחל על אותה חברה הוא נמוך מ- 15%, אזי היא תידרש לשלם את ההפרש במדינה בה יושבת חברת האם. למה זה מעניין אותנו הישראלים? כי בסופו של דבר, הטבת המס הניתנת לחברות ישראליות שהן חלק מתאגיד גלובאלי תאוין בגלל תשלום המס על ידי חברת האם הזרה במדינה שלה. בעצם, מדינת ישראל תוותר על הכנסה ממיסים לטובת המדינות בהן יושבות חברות האם. בנוסף, הדבר עלול להביא לכך שמדינת ישראל תאבד חלק מהיתרונות היחסיים שלה במשיכה של חברות זרות להשקעה בישראל, "אנחנו פשוט נאבד חלק מהאטרקטיביות שלנו וזה עניין כבד", אומר עו"ד מוטעי ומוסיף כי "משרד האוצר ורשות המיסים מודעים לבעיה ופועלים בעניין ואף "קיימו מספר ישיבות עבודה איתנו – העוסקים בתחום, ועם נציגי התעשייה. כדי ללמוד על הדברים 'מהשטח'. אבל, באופן טבעי, הקשב של כולנו מופנה בתקופה הנוכחית למקומות חשובים אחרים בעקבות המלחמה. הבעיה היא שהנושא הזה מתקדם בעולם ולא מחכה שהמצב אצלנו יתייצב". ושוב, התקווה גם כאן היא, שבשוך הקרבות יופנה הקשב גם לטיפול בעניין זה.

עו"ד מוטעי מציין כי הכורח החיצוני שנוצר בגלל השינויים בחקיקה בחו"ל בעצם מאלץ אותנו להתמודד עם שאלות שבעבר לא ממש נדרשנו להן, "באופן היסטורי מדינת ישראל עודדה השקעות בה בין היתר באמצעות הטבות מס מכח החוק לעידוד השקעות הון, שנחקק עוד בשנת 1959. אולם, לאורך השנים עלו הרבה שאלות בנוגע לנחיצותו של חוק זה, ובנוגע להתאמה שלו למציאות הכלכלית של ימינו. כעת, המדינה נדרשת לבחון האם שיעורי המס המיטיבים שהעניקה, וממשיכה להעניק, אכן ממשיכות להביא לתמורה המיוחלת של צמיחה ותעסוקה? אם התשובה היא "כן", יהיה צורך למצוא חלופה אחרת, שוות ערך להטבות המס, כדי לפצות על ביטולן. לדוגמה, באמצעות מתן מענקים שאינם מנוגדים לחקיקה המקודמת על ידי ה- OECD. אבל אם התשובה היא "לא" או "לא בטוח" אז אולי הגיע הזמן להגיד בקול שמדינת ישראל היא מקום אטרקטיבי להשקעות בזכות הרבה דברים אחרים, כמו למשל ההון האנושי הנהדר שקיים בה והטכנולוגיות המתקדמות המפותחות בה. הרי כל ההתגייסות שראינו לאורך התקופה האחרונה, בכל שכבות הציבור, יחד עם הרוח היזמית, היצירתיות, והמהירות שבה הדברים קרו מעידים ברורות על הסיבה לאטרקטיביות של חברות ישראליות למשקיעים". לדברי עו"ד מוטעי, אם זה אכן כך, ייתכן ואפשר להיגמל מהטבות המס ולהפנות את עודף התקציב שייווצר למטרות אחרות שעדיין קרובות לעולמות ההי-טק והתעשייה המסורתית, "זה יכול להיות פיתוח פקולטות להנדסה, תוכניות מדענים צעירים, נגישות של אוכלוסיות שונות (חרדים, ערבים, פריפריה) להי-טק, או כל מטרה אחרת. זה כמובן עניין לדיון פוליטי ארוך בנוגע לשיקולי מדיניות וסדרי עדיפויות. דיון כזה לא יכול היה להתקיים בשנים האחרונות בגלל אי היציבות הפוליטית במדינה. אבל שוב, המשבר שנקלענו, בשילוב עם הלחץ מכיוון ה- OECD עשויים להוות פתח לדיון הזה".

מאת עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש קבוצת המיסים, משרד עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ

d&b – לדעת להחליט