מחקר בבנק ישראל: כך משפיעה היחלשות השקל על האינפלציה

היחלשות השקל תורמת כיום לאינפלציה יותר ממה שתרמה בעבר - כך עולה ממחקר שפרסם היום (ד') בנק ישראל.

תובנה זו עולה מנתון המכונה "תמסורת" - היחס בין שינוי במחירים לשינוי בשער החליפין. התמסורת משער החליפין של השקל מול הדולר לאינפלציה הכללית עמדה בשנים 2017-2022 על 18% - כלומר, אם השקל נחלש ב-10%, רמת המחירים במשק עולה ב-1.8%. ואולם מאז יוני 2022 עלה שיעור התמסורת ל-28%, ונותר בשיעור דומה של 27% עד יוני 2023 - כלומר, כאשר השקל נחלש ב-10%, רמת המחירים במשק עלתה ב-2.7%.

ההיגיון העומד מאחורי נתון זה הוא שהקשר בין שער החליפין לבין השינוי במחירים משתנה לאורך תקופות - ככל שהמשק חשוף יותר לייבוא ויש יותר מוצרים מיובאים, הרי שהיחלשות השקל תשפיע יותר על המחירים. אך החוקרים גם מצביעים על כך שכשאנחנו נמצאים בסביבה של אינפלציה, בסביבה שבה יש כבר עליות מחירים, היחלשות השקל משפיעה חזק יותר על רמת המחירים. האינטואיציה לתופעה זו הוצעה על ידי חוקר בשם טיילור, שטען כי בזמן של אינפלציה, האוכלוסייה תופסת את השינויים במחיר כמשהו קבוע ולכן מעדכנת את המחירים בקצב מהיר יותר.

כשמתרגמים זאת לנתוני האינפלציה בשנתיים האחרונות, הרי שלפי החוקרים, ההיחלשות של השקל בשנת 2022 תרמה כ-2.5% לעליית האינפלציה השנתית (מתוך 5.3% אינפלציה בסך הכל), וההיחלשות של השקל במחצית הראשונה של 2023 (השקל המשיך להיחלש, אך המחקר מסתיים ביוני 2023) הביאה לעלייה של אחוז אינפלציה נוסף.

אחד הממצאים המעניינים בנוגע לתמסורת בין שער החליפין לבין האינפלציה, הוא האפיקים השונים של התמסורת. באופן לא מפתיע, מחירם של המוצרים הסחירים - שניתן לייבא - מושפע הרבה יותר משער הדולר.

ואכן, מתברר כי התמסורת של המוצרים הסחירים ערב גל האינפלציה עמדה על רמות נמוכות למדי (הגיעה לשיא נמוך של 14% בלבד), אך מסוף שנת 2022 זינקה לרמה של 37%. אבל מעניין לא פחות הוא ההשפעה של שער החליפין על 'שירותים ומוצרים בלתי סחירים' (נניח טיפול פסיכולוגי), לפני גל האינפלציה הנוכחי, ה'בלתי סחירים' הושפעו רק בשיעור של 10% משער החליפין (אם השקל נחלש באחוז, הבלתי סחירים התייקרו רק בעשירית האחוז), אך בסוף שנת 2022, הבלתי סחירים הושפעו ברמה משמעותית מאוד של 23% מהעליה בשער החליפין. מעניין לציין כי בעבר הדולר השפיע בצורה חזקה בהרבה על מחירי הבלתי סחירים, זאת בשל הנורמה שנהגה אז כי חוזי שכר הדירה היו מוצמדים לדולר.

ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם הצהרות הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ב-2023 לפיהם "שער החליפין הוא אולי המשתנה החשוב ביותר לאינפלציה". הנגיד אמר את הדברים בכמה הזדמנויות תוך כדי שהוא מציג גרף המדגים את הקשר בין קידום ההפיכה המשטרית לבין היחלשות השקל. כך שהמשמעות היתה כי החששות סביב ההפיכה המשטרית גרמו להיחלשות השקל וממילא לעליה חדה יותר באינפלציה.

גם כיום – בינואר 2024 – שאנו נמצאים באמצע תהליך הורדת הריבית, הנגיד אמר אחרי ההורדה הראשונה, כי המשך תהליך הורדת הריבית יהיה תלוי במידה רבה בהתפתחות שער החליפין.