היועמ"שית: חומרת פרשת העלמות המס בפועלים יכולה לשמש בסיס להשבת בונוסים מהבכירים

ככל שהתנהלות נושאי המשרה בבנק הפועלים בפרשת העלמות במס בארה"ב הינה חמורה יותר, ומעידה על סטיה גדולה יותר מנורמת התנהגות המצופה מהם, אישור הסדר פשרה על ידי בית משפט מבלי שהם ישיבו חלק מהבונסים, יפגע בהרתעה ויחטא למטרה שבתביעה נגזרת. כך כתבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרה-מאירה, בחוות דעת משלימה שהוגשה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בת"א, שבה הבהירה את עמדתה לפיה יש לשקול לחייב את נושאי המשרה להשיב לפחות לקופת הבנק לפחות חלק מהתגמולים מבוססי הביצועים שקיבלו בתקופה הרלוונטית. עם זאת היא מבהירה בעמדה, שהוגשה על ידי המשנה לפרקליטת מחוז תא, ליאב ויינבאום, כי עד היום אין פסיקה ברוח עמדתה, מלבד המקרה של בנק לאומי שבו נושאי המשרה השיבו מרצונם חלק מהבונוסים.

בשורה התחתונה של חוות הדעת מציע משרד היועמ"שית לבצע מקצה שיפורים בהסכם הפשרה וזאת ככל שהשופט, מגן אלטוביה, יעיין בדוח הועדה הבלתי תלויה המלא ויתרשם הפרת נושאי המשרה היא חמורה וכן שיש קשר בין הבונסים שקיבלו לאירוע. "על בסיס השיקולים המפורטים חוזרת היועמ"שית ומציעה כי בית המשפט יקבל מהצדדים את דוח הוועדה המלא וכן השלמות בהיבטים שלא נכללו בו – כימות רכיבי הנזק שנגרם לקבוצת הבנק בשל רווחים של הבנק בתקופות הרלוונטיות – וכי ישקול להנחות את הצדדים לתקן את הסדר הפשרה באופן שבשים לב לאמות המידה המוצעות ישאו מי שכיהנו כנושאי משרה בחברה, או חלקם, בחלק מסכום הפשרה מתוך רווחים ששולמו להם".

בסוף אוקטובר הודיעה היועמ"שית כי לא תתנגד להסכם הפשרה שאליו הגיע בנק הפועלים עם חברות הביטוח בפרשת העלמות המס בארה"ב, לפיה חברות הביטוח ישיבו לבנק 135 מיליון דולר, לאחר שהפועלים שילם לרשויות בארה"ב קנס ענק של 900 מיליון דולר כדי לסיים את החקירה נגדו. בהרב־מיארה סימנה לבית המשפט חורים בהסדר, שלטעמה השופט מגן אלטוביה מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א צריך להתייחס אליהם לפני שיאשר את הפשרה, בהם התייחסות ספציפית לאי הטלת אחריות אישית על נושאי המשרה בבנק שנהנו מתגמולים שהתבססו על הרווחים שרשם הבנק בשנים שבהן אירעה הפרשה.

היום העבירה כאמור היועצת המשפטית לממשלה השלמות לחוות דעתה, לבקשת בית המשפט עם התייחסות ספציפית לסוגיית החזר המענקים מצד נושאי המשרה. היועצת מציינת כי המלצתה לא נובעת מהוראה מפורשת בחוק החברות או בדין אחר וכי הסוגיה טרם נידונה בהלכה פסוקה של בית המשפט העליון ולפיכך היא מבוססת על ההתייחסות על אמירות של בית המשפט בעניין הסדר הפשרה שהושג בבנק לאומי קודם לכן. עוד מתבססת המלצתה של בהרב-מיארה על "הרציונאלים שביסוד הליכי התביעה הנגזרת, שבשונה מתביעה אזרחית רגילה בין מזיק לניזוק, היא הליך קבוצתי במסגרתו בית המשפט נדרש גם לשיקולים ציבוריים רחבים יותר מאשר עניינם של הצדדים הישירים להליך".

במשרד היועמ"שית מציינים כי הפשרה של הבנק המתחרה לאומי, היא המקור העיקרי בפסיקה, "אלא שבאותו מקרה הובא לאישורו של בית המשפט הסדר פשרה בתביעה נגזרת שכלל תשלום החזר חלקי של תגמולים על ידי שלושה נושאי משרה שהיו נתבעים בתהליך, מה שלא קיים במקרה הנוכחי".

עוד מתייחסת היו"עמשית לפיצוי הגבוה במונחים אבסולוטיים שנדרש לשלם הבנק, ש"משקף ממילא תוחלת נזק משמעותי וחמור שנגרם לבנק הפועלים ולצד זאת האחראים לכאורה לאירועים ולגרימת הנזק אינם נושאים בכל חלק מהפיצוי לבנק.

"ככל שאכן שולמו תגמולים, הרי שבהתאם לשיקולים שהותוו בעניים לאומי, מול החשש מפני השפעה מצננת על מנהלים עומדות תכליות מרכזיות של מנגנון התביעה הנגזרת ובהתאם שיקולים בבחינת הסדרי הפשרה", נכתב בתוספת לחוות הדעת. "כך למשל במועד תשלום התגמול טרם ידעה החברה כי הרווחים מהם נגזר התגמול עתידים להילקח מהתאגיד באופן ישיר או עקיף. אולם אם בדיעבד הסתבר שרווחים אלה יחולטו או ייפגעו כתוצאה מהפרת חובות נושאי המשרה שנהנו מהתגמולים מבוססי הרווחים, מתקיימת הצדקה לפחות לפיצוי חלקי לרבות במסגרת הסכם פשרה".

היועמ"שית טוענת כי "בחינת עצם נשיאת נושאי המשרה בחלק מסכום הפשרה תלויה בשני קריטריונים עיקריים: האחד, היקף הנזק שנגרם לחברה – ככל שהנזק כבד יותר בשל התנהלות נושאי המשרה וככל שנבע מאירוע מרכזי יותר – גוברת ההצדקה לנשיאה של נושאי המשרה האחראים לנזק לפחות בחלק מהפיצוי שישולם לחברה. השיקול האחר – חומרת ההפרה המיוחסת לנושאי המשרה – ככל שהיא חמורה יותר, גוברת ההצדקה להטיל עליהם לשאת חלק מהפיצוי". לשם כך מבקשת בהרב מיארה שבית המשפט יעיין בממצאי הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה בבנק הפועלים לצורך העניין ויקבע אם הייתה פה הפרה חמורה.

במשרד היועמ"שית מציינים כי "תשלום ישיר של נושאי המשרה עלול להיות בעל אפקט מצנן לכהן כנושא משרה ולקבל החלטות עסקיות בתנאי אי ודאות ולכן יש חשיבות להתרשמות של בית המשפט מחומרת האירוע וממידת הסטייה מהסטנדרט המצופה מנושאי המשרה".