המופע Sun & Sea: האסון בדרך, בינתיים קחו קרטיב

הפרפורמנס הנפלא (Sun & Sea (Mariana, שהוצג לראשונה בביתן הליטאי בביאנלה בוונציה ב־2019 ואף זכה במקום הראשון, פותח את פסטיבל ישראל. זה מופע אופרה מקורי, קודר ומשעשע, שכתבו לינה לפליטה, ואיבה גרייניטה ורוגילה ברדג׳וקייטה. הוא מתרחש על חוף ים מלאכותי ובו זמרות וזמרים לבושים בבגדי ים, יושבים על מגבות חוף וכיסאות נוח ושרים בקול אופראי ורציני על עניינים פרוזאיים - לצד אמירות על קטסטרופה עתידנית ומשבר האקלים.

למשל, ״האם תכסה את הגב שלי בזה, בבקשה? קניתי לנו קרם הגנה חדש...”. ובהמשך: ״כאשר הגוף שלי ימות, אני אשאר, בכוכב ריק ללא ציפורים, חיות ואלמוגים, אבל בלחיצת כפתור בודדת, אני אצור שוב את העולם הזה - אלמוגים תלת־ממדיים לעולם לא נמוגים! חיות תלת־ממד לעולם לא מאבדות את קרניהן! לאוכל בתלת־ממד אין מחיר! תלת־ממד אני חי לנצח!״.

מאז זכייתו בוונציה מסתובב המופע בכל העולם, ועתה מגיע לישראל בזכות איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין, המנהלים האמנותיים החדשים של הפסטיבל.

בוונציה הוצג המופע בהאנגר ישן ומרווח בעל תקרה גבוהה והצופים התבוננו בו מהקומה העליונה, ויכלו להסתובב ולצפות בו מכמה נקודות מבט. זו גם היתה הדרישה המרכזית להצגתו בפסטיבל ישראל.

"האתגר הגדול היה הלוקיישן", מספר מאוטנר. "אחת הדרישות היתה שהקהל יצפה ביצירה לפחות מגובה של 4 מטר. בהתחלה חיפשנו בריכות ותיקות, למשל זו של ממילא, וגם חשבנו על האקווריום הגדול של ירושלים (והאמת שאחד הלוקיישנים הכי מדהימים שהיה יכול להיות למופע הזה לא נמצא בכלל בירושלים אלא בתדר, בתל אביב), אבל בסופו של דבר, ואחרי הרבה חיפושים, הבנו שאנחנו צריכים לבנות את כל הדבר הזה על הבמה בתיאטרון שרובר - הבמה הכי גדולה בירושלים. העבודה הזו הוצגה במקומות רבים בעולם ואני חושב שזה המקום היחיד שנבנה במיוחד בשבילה. בנינו קונסטרוקציה ענקית, בגובה 4 מטר, שעולים אליה במדרגות והיא בעצם מקיפה את כל שטח החוף. המופע כולו מתרחש על הבמה והאולם עצמו, שכולל 1,000 כיסאות, נותר ריק״

כמה עלתה ההפקה?

"בערך מיליון שקל ולשמחתי הגדולה גם קיבלנו תרומה מהפילנתרופית וונדי פישר, שמאפשרת לקהל לצפות במופע בחינם, ללא עלות. זה ללא ספק המופע הבינלאומי הגדול ביותר שלנו, שיוצג במשך חמשת ימי הפסטיבל - חמש שעות בכל יום".

כמה אנשים יוכלו לצפות בו?

"בסביבות 4,000 איש, כשהחישוב הוא חצי שעה לצופה, וצריך להירשם מראש באתר. כבר עכשיו נותרו מעט מקומות״.

בנוסף ל־25 הזמרות והזמרים שמגיעים מחו״ל, במופע משתתפים גם ניצבים מקומיים, שגויסו על ידי הפסטיבל וישהו בחוף הים המלאכותי במשך ימי המופע. מאוטנר עצמו חווה תפקיד של ניצב במופע בשבדיה, כשנלקח על ידי אחת האמניות לחוף הים, הולבש בבגד ים, קיבל תפוח, בננה ותיק צד ונדרש לשמור על שלושה כללים: אסור להסתכל כלפי מעלה, לכיוון הקהל, אסור לשיר עם הזמרים, ואם הוא פוגש מישהו בחוף הים, הוא יכול לדבר איתו בצורה רגילה, ולא ללחוש. ״עשיתי יוגה בים, אכלתי בננה וניהלתי שיחה עם משפחת ניצבים הולנדית. זו היתה חוויה כיפית ממש״.

בארץ גויסו ניצבים המשקפים אוכלוסיות וזהויות שונות, יהודים, חילונים, דתיים וערבים. שינויים קלים גם נעשו בתפאורה המשקפת בכל מקום סממני תרבות קצת שונים. למשל, בחוף הים בלונדון קוראים את "הגרדיאן" (ובישראל קוראים את עיתון "כלכליסט", ד.ג), הארטיקים נראים קצת אחרת וכך גם הכיתוב על הבגדים ובכלל, כשחושבים על זה, יש משהו מוזר במיקום של העבודה, בירושלים, שבה אין בכלל חוף ים.

״יש סברה שאומרת שאם בירושלים היה ים, אז היה גם אופק לעולם״, עונה מאוטנר. ״לכן יש משהו מעניין בלהביא ים לירושלים. ים הוא גם מקום שבו האוכלוסיות השונות מתערבבות ויש פוטנציאל של מרחב משותף, שבו אתה מביט לאופק פתוח ולא סגור. אני מוצא בזה מעין רמז, אף על פי שהעבודה לא מדברת על זה אלא על המשבר האקלימי ואי־האכפתיות שלנו ממה שמתרחש״.