הלכת בוריסי – מהפכה גם בעולם העבודה

בתוך הסערה התקשורתית סביב המהפכה המשטרית המתרחשת בימים אלה – פסקי דין חשובים ובעלי השלכה רחבה עוברים מבלי משים.

אחד מפסקי הדין האמורים שיצר מהפכה של ממש בדיני הראיות הנוהגים ניתן לפני קצת למעלה מחודש ע"י בית המשפט העליון (כבוד השופטים : י. עמית / נ. זולברג / י. כשר) בתיק רע"א 7143/21 – בוריסי נ' קרטון ואחרים (הלכת בוריסי).

עובדות המקרה פחות חשובות לכלל שנפסק. הכלל בתמצית קובע כך – בעל דין המזמין לעדות כעד מטעמו את הצד שכנגד, רשאי לחקור אותו בחקירה נגדית.

על פי דעת רוב השופטים נפסק גם כי הכלל יחול לא רק על בעל הדין עצמו אלא, גם לגבי עדים שאינם בעל הדין, אך "מזוהים" עם בעל הדין שנמנע מלהעיד אותם מטעמו (למשל כשהצד לדיון הוא תאגיד – גם מנהליו, בעלי מניותיו ודירקטורים שלו).

ועוד נקבע שהיקף החקירה מצדו של הצד שעדו הוזמן ע"י הצד האחר לחקירה – תהיה או חקירה ראשית או חקירה נגדית או חקירה חוזרת על פי החלטת בית המשפט היושב בדין.

המדובר במהפכה של ממש.

הכלל המשפטי הנוהג בדרך כלל היה כי, צד המזמין עד למסור עדות מטעמו יכול לחקור אותו אך ורק בחקירה ראשית (חקירה ראשית מתירה לשאול אך ורק שאלות פתוחות שאין בצידן הנחיה ואסורה חקירה המציגה השערות שניתן להשיב עליהן ב"כן" או "לא").

לעומת זאת את עדי הצד האחר יכול צד לחקור בחקירת שתי וערב (חקירה צולבת) ולשאול לא רק בנושא הנידון, אלא אף שאלות אחרות לרבות שאלות הנוגעות להוכחת אמינות / חוסר אמינות העד, ועוד.

כפועל יוצא מן הכלל האמור לא נהגו הצדדים למשפט להזמין לעדות את הצד שכנגד (או אנשיו) הרי אין להם אפשרות לחקור אותו בחקירה נגדית או לנסות ולפגוע באמינותו. עד שכזה אילו הוזמן, היה יכול להשיב בשאלה הפתוחה ולשטוח את מלוא גרסתו. ואילו הצד שלו – מי שלא הזמין אותו – למרות שהוא מזוהה איתו יכול היה לחקור אותו בחקירה נגדית ולאפשר לו להשיב בכן לכל ההצעות וההנחות שיציע לו עורך הדין שהוא למעשה בא – כוחו.

כתוצאה מן הכלל האמור והנובע ממנו יכולים היו מנהלי חברות, דירקטורים ובעלי מניותיהם להרגיש חסינים יחסית מפני האפשרות שיוזמנו למסור עדות ע"י הצד האחר.

תחושת חסינות זו עברה מן העולם עם הלכת בוריסי – מעתה כל מנהל או דמות מפתח בתאגיד צריך לדאוג שמא יוזמן למסור עדות על ידי הצד האחר – שיוכל בתורו לחקור אותו בחקירה צולבת ולחייב אותו בחקירה תחת אזהרה להשיב תשובות לשאלות שיוכלו לעסוק לא רק בנידונים במשפט אלא אף באמינותו בדרך כלל.

מציאות חדשה זו עשויה לשנות את כללי המשחק והצדדים להליכים משפטיים עשויים לעשות שימוש נרחב באמצעי זה, גם כדי לחקור אנשים בכירים בצד האחר וגם כדי לחייב אותם להביא איתם ולחשוף מסמכים שלא גולו במסגרת גילוי מסמכים.

למציאות חדשה זו, שבוודאי יהיו לה הדים רבים בליטיגציה בתאגידים, חברות ושותפויות, כמו גם בעסקאות מסחריות שישתבשו, תהיה בוודאי גם תהודה מאוד משמעותית בליטיגציה בתחום העבודה.

בתחום העבודה – הכוונה הן בסכסוכי היחיד והן בסכסוכים קיבוציים. מנהלים בכירים בחברות ובגופים כגון: בנקים, חברות ביטוח וענקים כלכליים אחרים – לא יהיו פטורים עוד מלהופיע למשפטים, ועשויים להיות מחוייבים להופיע להצדיק בחקירת שתי וערב את המדיניות שהנהיגו והצעדים שננקטו ע"י התאגיד שלהם.

ומה שנכון בסכסוכים עם עובדים יחידים יהיו נכון מקל וחומר בסכסוכים קיבוציים כאשר לא עוד רק חבר/ת הועד מחד ומנהל/ת משאבי האנוש יגיעו לבית הדין, אלא מעתה עשויים להיות מוזמנים ולהיחקר ראשי התאגיד ובכירי האיגוד המקצועי.

החלטה מהפכנית זו בוודאי תשפר את השקיפות ותסייע להפחתה בטענות הסרק התכסיסניות – אך בצידן עשויות להסב אי נוחות רבה במשרדי מעסיקים רבים וחשיבה מחדש לגבי פתיחה או נקיטה בהליכים משפטיים.

הכותב הוא עו״ד המתמחה בליטיגציה וייעוץ בדיני עבודה