דג ים מעושן עם סלט של מיכאל גרטופסקי | צילום: אסף קרלה
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לטעום גליל בתל אביב, ללמוד על גדולי המעצבים בשנקר על הגג, לצאת למסע פנטסטי באילת, לגלות מחדש את פינוקיו ולעשות אמנות ביד אליהו
אוכל
לטעום גליל בתל אביב
מיכאל גרטופסקי מביסטרו מיכאל בלימן שבגליל המערבי הוא לא רק אחד השפים הכי טובים בצפון הארץ אלא אחד השפים הכי מוכשרים בישראל בכלל. הביסטרו שלו היה ונותר במשך שנים רבות מסעדה מצוינת לעצור בה כשאתם בצפון (ואם יש לכם מספיק מרשרשים בארנק) ואפילו מקום ששווה לנסוע אליו במיוחד. עד כדי כך.
לכן משמח לשמוע שבשבוע הקרוב, בימים ראשון-רביעי, יתארח גרטופסקי במסעדת "רביבה הקומה השנייה" במתחם G צמרת בתל אביב. יקב קלאודי ביי הניו־זילנדי המהולל, יצרנם של כמה מיינות הסוביניון בלאן הטובים בעולם, אחראי על שיתוף הפעולה הזה במסגרת ארוחות שהוא מארגן ברחבי העולם שנועדו לעודד שימוש בחומרי גלם מקומיים, משהו שגרטופסקי עושה כבר שנים.
בארוחות יגיש גרטופסקי כמה ממנות הדגל שלו: פרחי קישואים פריכים עם אורז ירוק ופונדו פרמזן, טרטר דג ים קצוץ עם קרקר שמן זית ועלי תבלין, כיסוני תפוחי אדמה מעושנים וכתף טלה עם טאקו ערבי וצזיקי עלי בר.
חיליק גורפינקל
אופנה
ללמוד על גדולי המעצבים בשנקר על הגג
טל נחום, מעצבת מרצה בשנקר וחוקרת אופנה, וטל גרנובסקי אמית, חוקרת אופנה ומנהלת ארכיון האופנה והטקסטיל של שנקר, משיקות שוב את סדרת ערבי הגג הייחודית שלהן המוקדשת למעצבים פורצי דרך וכוללת דוקו והרצאה על גג בית הספר.
הרעיון עלה בתקופת הקורונה. "ישבנו בבית ורצינו להתלבש יפה ולצאת, והאירועים לא חזרו", מספרת אמית. "אז החלטנו להרים בעצמנו אירוע שיהיה כיף".
הערב הראשון (14.9) ייוחד למעצבת מריה גרציה קיורי לדיור, השני יתמקד באיורים של איב סן לורן, השלישי בילד הפלא אוליבייה רוסטאן לבלמיין והאחרון יצייר את הדיוקן המרתק של ויואן ווסטווד. בערב על קיורי, למשל, האישה היחידה שעמדה ועומדת בראש בית האופנה האגדי, ידונו השתיים בה ובעיצוביה העכשוויים, בביקורת עליה תוך כדי דיון ב"פוליטיקה ומגדר כשהכל עטוף בטול ורקמות מדהימות".
עילית מינמר
הצגה
לצאת למסע פנטסטי באילת
תיאטרון אלעד שהוקם לפני תשע שנים באילת וחבל אילות הוא תיאטרון חכם, נועז, מאתגר, המספק חוויה ייחודית שאליה מגיעים צופים מכל הארץ (ולפני הקורונה גם מהעולם). אחרי "ירמה לאור ירח" ברחבי קיבוץ אילות ו"הזקן והים" במצפה התת־ימי, משיק התיאטרון את החלל החדש על חורבות הטרמינל הישן באילת, ומעלה את ההצגה "קו החוף" מאת וואג'די מועווד, מהמחזאים הגדולים באירופה ממוצא לבנוני.
וילפריד (יואב דונט הנפלא) מקבל שיחת טלפון באמצע הלילה המבשרת את מותו של אביו. הוא מחליט לקבור את גופת אביו (אלי דנקר בביצוע נוגע ללב) במולדתו הפצועה ועובר איתה מסע התבגרות פיזי ונפשי. הקהל הופך שותף למסע שמתקיים בחללי הטרמינל שהופך לזירה פנטסטית ב־360 מעלות, ונותר עם חוויה מצמררת ועמוקה, בזכות בימוי מבריק של המנהל האמנותי שי פיטובסקי ומשחק משובח של השחקנים. אז אם אתם יורדים לאילת, זכרו שהיא לא רק החוף של מוש וריף הדולפינים, סמנו לעצמכם עוד אטרקציה תרבותית שלא כדאי לפספס.
מאיה נחום שחל
סרט
לגלות מחדש את פינוקיו
במסגרת מפעל הרימייקים של דיסני לסרטי האנימציה הקלאסיים שלהם — ואחרי שטים ברטון חידש את "דאמבו", גיא ריצ'י את "אלדין" וג'ון פאברו את "ספר הג'ונגל" ו"מלך האריות" — מגיע תורו של רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ", "בחזרה לעתיד") לטפל ב"פינוקיו".
הסרט הזה לא יוצא לבתי הקולנוע אלא מגיע היום לשירות הסטרימינג דיסני+. בגרסתו של זמקיס, ג'פטו הוא מעין דוק בראון (הממציא מ"חזרה לעתיד"), ופינוקיו הוא סוג של פורסט גאמפ, דמות תמימה, ילדותית וטובת לב, שנסחפת בנאיביות לאודיסיאה שחושפת את האנושיות במצבה המרושע והציני ביותר. אלא שפינוקיו — שעובר עם ג'פטו, בוראו, מסע המזכיר את זה של יונה הנביא, כולל ביקור בבטן לווייתן — בוחר בטוב ובמצפוני.
צפייה ברימייק חושפת את המגרעות התמימות שהיו בסרט האנימציה המקורי, שהיה בעיקרו סיפור אזהרה לילדים מפני פיתויי היצר הרע. אבל הצפייה גם מזכירה עד כמה "פינוקיו" השפיע הלאה: השיר מתוכו הפך לנעימת הנושא של כל סרטי דיסני, ומוטיבים מתוכו השפיעו עמוקות על"מפגשים מהסוג השלישי" ו"AI", של סטיבן ספילברג, מי שהיה בשנות השמונים המנטור והמפיק של זמקיס. עד כדי כך, שלרגעים נדמה ש"פינוקיו" החדש הוא יותר מחווה ל"AI" מאשר לדיסני.
יאיר רוה
תערוכה
לעשות אמנות ביד אליהו
״אליהו״, איזה יופי של שם לתערוכה ביד אליהו — התערוכה המרכזית באירועי ״אוהבים אמנות. עושים אמנות״ המתקיימים בסוף השבוע זו השנה ה־20. התערוכה, על שם אליהו הנביא החמקמק ואליהו גולומב הגשמי — שעל שמו נקראת השכונה — מזמינה את הקהל לשוטט בנבכי השכונה, בשבילים צדדיים, רחבות פנימיות, גינות קהילתיות ובנייני מגורים, שם יוצגו עבודות פיסול, ציור, צילום, סאונד ווידיאו ופרפורמנס של עשרות יוצרים, עבודות המבקשות להתבונן על הפערים והקשרים המתקיימים בין שני האליהוים.
בין המציגים: אלעד רוזן המציג אנדרטה לזכרו של משה סילמן, שהצית את עצמו בהפגנה שהתקיימה ב־2012; גבי קריכלי, המציב בחורשת יגור פסל שנראה כתיבות קינון; אורי ווינשטיין וקארן דולב, המציגים בטנק המוצב בסמוך לבית השריון עבודת פיסול וסאונד; ופרפורמנס של כנרת חיה מקס ומיכל סממה המתכתב עם התהליך המואץ של התחדשות עירונית בשכונה. אוצרות: עפרה חרנ״ם וטלי בן נון. לצד תערוכה זו יתקיימו ברחבי תל אביב מהיום ועד שבת אירועי אמנות רבים.
דנה גילרמן
