גילי (גיל עד) כהן: "אף אחד לא צריך גורואים, אנחנו יכולים להיות הגורואים של החיים שלנו"

את גור הקנגורו מדמה כהן בספרו החדש "כן-גורו" לכל אחד מאיתנו הנמצא בצעירותו בכיס של ההורים, המחנכים, הבוסים והמפקדים שלנו. כאשר בבגרותנו אנחנו ממשיכים לחפש על מי להישען ומחפשים לעצמנו גורו, מנטור או רב. המסקנה היא שכאשר איננו מחוברים לאני האמיתי שלנו, אנחנו חלשים ותלושים, ואז מבקשים משען ומזור לפחדינו, דרך הישענות על אנשים שמשדרים לנו ביטחון. עם זאת, כאשר נכיר את עצמנו באמת ולא את ה-"אני" שמורכב מחלומות של אחרים, נבין שאנחנו לא צריכים שום גורו חיצוני, אנחנו בעצמנו יכולים להיות הגורואים של החיים שלנו.

כהן אינו מדבר רק לקוראים המבקשים לממש את עצמם בעולם העסקים או בעולם האישי. כחוזר בתשובה, כהן מבקש לשחרר גם את המאמין הדתי מהגישה המטעה, הדורשת מהמאמין כביכול לבטל את רצונותיו. כהן מתחבט בשאלות הקיומיות והיום יומיות של האדם המאמין, תוהה לגבי הקונפליקטים והשאלות של המאמינים ומציע הסברים ותשובות בעזרת "שיטת הענפים", שיטה שפיתח לסיוע בתהליך הצמיחה האישית. לדבריו, השיטה מבוססת על חוכמת היהדות בכלל ועל תורת הקבלה בפרט, כפי שהוא מתאר בהקדמת הספר. 

מחסר אמצעים לאחד האנשים המשפיעים

מלבד היותו סופר, כהן הוא אוטודידקט מושבע, מומחה לאסטרטגיה ושיווק, יועץ פוליטי ומרצה. הוא פילס את דרכו להצלחה כילד במשפחה חסרת אמצעים, והפך לאחד היועצים האסטרטגיים המובילים בישראל, ולאחד האנשים המשפיעים בתקשורת לפי מגזין פירמה. עד לפני 3 שנים, הוא כיהן כיו"ר של קבוצת התקשורת G-GROUP בשותפות עם אשת העסקים ג.יפית, קבוצה שהמחזור הכולל שלה הגיע ליותר ממאה מיליון שקלים. בנוסף, הוביל גילי (גיל עד) מהלכים אסטרטגיים שיווקיים ותקשורתיים עבור החברות והמותגים מהגדולים בישראל. לאורך מסע חייו, עסק כהן רבות בנושא העצמה ומימוש העצמי, וביקש לאחות את עולמו הפנימי, בעזרת שביל הזהב, המחבר את עולם העסקים אל עולם הרוח. אם תשאלו אותו, הוא יגיד לכם שהמפתח לחיים מלאי משמעות, אושר וסיפוק, הוא הצלחה גשמית שמתמזגת עם החיפוש הרוחני; פשוט ליהנות מכל העולמות. שוחחנו עם גילי כדי להבין טוב יותר על הרעיונות בספר, על הסיבות שהביאו אותו לכתוב אותו, וגם על מה היעד הבא שלו? 

גילי (גיל עד) כהן- כן גורו | צילום ימין: ליאור נעים. שמאל: יח"צ

שלום גילי (גיל עד), איך עלה לך הרעיון לכתוב את הספר?

"לאחר הספר שלי 'כנפיים' שיצא לפני ארבע שנים והפך לרב מכר, חיפשתי את הנושא לספר הבא. לאחר מפגש חברים בו ייעצתי לחבר בנושא מימוש עצמי וקריירה, אשתי תפסה אותי לשיחה, ואמרה שלדעתה אני חייב לעזור לאנשים פרטיים ולא רק לעסקים גדולים, שאני צריך להיות מנטור. האמת שזה הצחיק אותי כי אני ממש לא האדם שיעלה במה עם מדונה ויבקש מאנשים לקפוץ, לרקוד או לצרוח ביחד איתי בעודף תיאטרליות. חוץ מזה, אמרתי לה שאני כבר היום סוג של מנטור שמייעץ לעסקים ופסלתי את הרעיון. הטיעון הרשמי שלי מן התחום הכלכלי, מכיוון שאנשים פרטיים לא יכולים לשלם לי עבור ייעוץ כמו עסקים גדולים. אבל אשתי תמיד צודקת, והסקרנות שלי הביאה אותי לנבור ברחבי הרשת, ולהיחשף לעולם שלא הכרתי. עולם של יועצים אישיים, רוחניים, עסקיים, מנטורים, מאמנים וגורואים. כשחפרתי יותר לעומק, תמהתי מה הופך ילד בן 24 למנטור? או כיצד בחור שהניסיון העסקי הכולל שלו מסתכם בקידום ההרצאות שלו, גורם לאלפי אנשים להגיע אליהן ולרכוש את המוצרים שלו. בהתחלה חשבתי שזה מקרי, אבל אז ראיתי עוד ועוד כאלה ואז נפל לי האסימון. הבנתי שיש יותר מדי אנשים שאיבדו את הדרך שלהם, התנתקו מהעוצמות שלהם ומחפשים כל מיני "משענות" כדי לשאוב מהם כח ויציבות.

מצאתי כי זהות הגורו לא ממש משנה, העיקר שהוא מספיק סמכותי ומעניק תחושת בטחון, שיהיה על מי לסמוך. הבעיה היא שרובם מציעים כל מיני פתרונות קסם בסגנון 'הרצאות שישנו לך את החיים', או קורסים שבתוך 6 חודשים יהפכו אותך למיליונר. בפועל, הקורסים הופכים בעיקר את המרצים למיליונרים, אולם הקסם לא ממש עובד על אחרים. זה לא מכיוון שהם לא טובים חלילה, אלא שבחיים, הצלחה נובעת מתהליכים שחייבים להתחיל מבפנים. לפני שאני מציב לעצמי יעדים אישיים או כלכליים, אני חייב להכיר את עצמי, ולהבין מה באמת יעשה אותי מאושר ומסופק; זה דבר לגמרי אינדיבידואלי. אף אחד לא יכול להוביל אותי למקום הנכון בשבילי, רק אני בעצמי מסוגל לעשות זאת. אני חייב לסייג ולומר, אמנם אלה היו מתי מעט, אבל ראיתי גם יוצאים מהכלל, שהציגו תכנים מעמיקים והוליסטים יותר שעוסקים בשני רבדי החיים – גם מהצד הרוחני וגם החומרי – ולא הסתפקו במנטרות ובתהליכים שטחיים".

הגורו הלא גורו הראשון 

אז החלטת להפוך לגורו? 

"בדיוק ההיפך" אומר כהן וצוחק. "האמת שאחרי הגילוי המרעיש הזה, הרגשתי שאני חייב לעשות משהו ולנסות להשפיע. מצאתי שהדרך שהכי מתאימה לי היא באמצעות ספר שיסביר לאנשים למה הם לא צריכים גורו! קראתי לו "כן-גורו", כי כולנו קצת כמו גורי קנגורו, שמתקשים לצאת לעולם ולקחת אחריות על החיים שלהם. רובנו מעדיפים להישאר מחוברים בחבל טבור דמיוני לכל מיני גורמים, שאנחנו מבקשים "להיות כמוהם". 

המטרה שלי היא שהקוראים יראו בחור שהוא כמוהם, לא הכי יפה, לא הכי מוכשר, לא הכי חכם, ובכל זאת הוא יוצא ומגשים את החלומות שלו, גם כאשר הם נראים מוזרים לאחרים. כמו לדוגמה בחור אתאיסט מנומק, שחי את החיים על המסלול המהיר וגר בסנטר של תל אביב, ולפתע מחליט לחזור בתשובה באמצע החיים, או לקום ולעזוב חברה מצליחה שהיית בין המייסדים שלה, רק בגלל שאתה מרגיש שזה כבר לא הדבר הנכון בשבילך. אני לא מבקש שיקבלו את כל מה שאני אומר, רק שינסו רגע לעשות "פאוז" על כל הרעש שבחוץ, ויקשיבו לעצמם. שיאמינו בעצמם ובכח שיש להם, שיסכימו לעשות צעד אחד ולצאת למסע, אם זה יקרה, אז אני את שלי עשיתי. אני לא מבקש להחזיק לאף אחד את היד ולא טוען שיש לי מפת אוצר בתיק, כי לכל אחד יש את האוצר הפרטי שלו ורק הוא יכול למצוא אותו". 

גילי (גיל עד) כהן | ראובן קפוצ'ינסקי

אז זה לא טוב שאני לומד ממישהו אחר?

"ללמוד זה תמיד טוב, אני בעצמי פריק של ידע, רק תוודא שאתה לא הופך את המורה שלך לגורו, ושאתה לא מאבד את עצמך. לפעמים מרוב שאני מחפש השראה בחוץ אני שוכח את האני האמיתי שלי שהוא בתוכי והוא אינסופי ועוצמתי הרבה יותר ממה שאני יכול לדמיין. כאשר התנועה היא מבחוץ פנימה אני חי חיים זרים ומנותקים, בהרבה מקרים אני פשוט מגשים חלומות של אחרים שאני חושב שהם החלומות שלי".

ולמה זה קורה?

"כי אני לא מכיר את עצמי, יותר קל לברוח ולא לקחת אחריות, לצפות לקוסם שישנה אותי. להתחיל להכיר את עצמי זה דורש אומץ להתמודד עם החסכים שלי, עם הפחדים. זה דורש תעוזה שמאפשרת לי להתנתק ממה שחשבתי שמגדיר אותי ולהתחיל לצעוד בכיוון ההפוך- במקום החוצה לצעוד פנימה. מה שאני מציע זה בסך הכל את הגירוי שיגרום לך לחשוב אחרת ויסייע לצאת למסע שבסופו תגלה שאתה יכול להיות הגורו של עצמך, הגורו של החיים שלך".

שוברים מוסכמות

שמתי לב שהסגנון של הספר שונה מהמקובל בז'אנר. האם זה מכוון?

"כמובן, בדרך כלל יש שני סגנונות עיקריים בז'אנר של ספרי עזרה ומימוש העצמי. אחד הוא סוג של פרוזה שלעיתים מובאת בסגנון דמיוני כמו "באדולינה" של גבי ניצן, "האלכימאי" או "אלף" של פאולו קואלו, ומצד שני יש ספרות "מקצועית" רוחנית כמו אצל רובין שארמה, עסקית כמו אצל גרנט קרדון או משלבת כמו אצל טוני רובינס. הסגנון הספרותי עובד יותר על הרגש, ומבקש להרעיד את המיתרים הפנימיים כדי ליצור תנועה ורצון לשינוי, ואילו הספרות המקצועית עוסקת יותר בצד התועלתני והפרקטי – 'איך תרוויח יותר', 'איך תהיה עשיר', 'איך תתקדם בעבודה' – אבל פחות עובד על הרגש. זו הסיבה שהרצאות המוניות ומתוכננות למשעי, הפכו להיות אחד הנדבכים המרכזיים בבניית מנטורים ויצירת השפעה. מכיוון שהריגוש מסיפורים של אחרים, האדרנלין שמעניקים לך אלפי משתתפים והפאתוס של המרצים מעניקה את הממד הרגשי הנדרש על מנת ליצור שינוי". 

איפה זה פוגש אתכם?

"לדעתי המפגש הראשוני צריך להיות בין האדם לעצמו, רק לאחר מכן הוא צריך לצאת ולפגוש את האחר, לספוג, להפגיש את העולם הפנימי עם החיצוני ואז לשוב הביתה, לזקק את המידע ולהתפתח שוב ושוב ללא הפסקה בתנועה של רצוא ושוב, פנימה והחוצה, התכנסות השפעה ואז שוב התכנסות וחוזר חלילה. בדיוק כמו שהלב שלנו עובד. לכן תחילת הספר כתוב בצורה פרוזה שחלקה אוטוביוגרפית וחלקה דמיונית, החלק השני הוא יותר מקצועי ושכלתני והחלק השלישי הוא פרקטיקה ליישום מיידי של חלק מהרעיונות. מי שלא יעצור שם, יגלה באפילוג בסוף הספר שוב חזרה לשיח פנימי, מעט פילוסופי ומעט דמיוני".

לסיום, אתה מאמין שגם "כן-גורו" יזכה להצלחה כמו הספר הקודם שלך ויהפוך לרב מכר?

"בעזרת השם, אני מאמין שזה ספר שכל אחד צריך לקרוא".

אם גם אתם סקרנים כמונו בנוגע לתוכן המלא של הספר, תוכלו כעת לרכוש אותו ברשת סטימצקי, או ישירות דרך האתר , קריאה מהנה!