הכיסוי החסר של תגמולי המילואים

על פי ההערכות למעלה מ- 360,000 חיילים גויסו למילואים החל מה- 7 באוקטובר. רובם הגדול נאלצו לעזוב את מקום עבודתם למשך חודשים רבים, כשעד היום - ארבעה חודשים מפרוץ המלחמה, עובדים רבים עדיין שוהים בשירות מילואים פעיל, שסיומו לא ידוע. גיוס מילואים מסיבי וארוך זה יוצר מצוקה כלכלית קשה הן בקרב משרתי המילואים עצמם (וכמובן בני משפחותיהם) ששירות המילואים הארוך מנתק אותם ממקום העבודה ולמעשה "מקפיא" את הקריירה שלהם לתקופה ארוכה, והן בקרב מעסיקים רבים, שעזיבתו של כוח האדם האיכותי ביותר יכול להביא להשבתה של פעילויות חיוניות והפחתת מתן השירותים שבאפשרותם לספק ללקוחותיהם.

בעוד שהפתרון לאותם מצוקות וקשיים הוא מסובך ולעיתים אף לא בר פיצוי, הציפייה היא שלכל הפחות את ההפסד הכלכלי הישיר שנגרם בעקבות שירות המילואים תממן המדינה, ובכך תגן על משרתי המילואים. אלא שבניגוד להנחה הרווחת, בפועל חלק לא מבוטל מעלויות המעביד של משרתי המילואים לא מכוסה ע"י המדינה, ולמעשה מגולגל על כתפי המעסיקים - ולעיתים אף על כתפי העובדים עצמם!

כך לדוגמא, עובדים שיוצאים לשירות מילואים ממשיכים לקבל את שכרם ישירות מהמעסיק, בעוד שהמדינה מצדה מעבירה למעסיק את תגמולי המילואים, שאמורים לכסות את עלויות השכר. אלא שהחוק בנוסחו הנוכחי מגדיר את תגמולי המילואים רק בגובה שכר הברוטו של העובד, כשההפרשות לקרנות הפנסיה, כמו גם הפרשות לקרן ההשתלמות למי שזכאי להן, אינן מגולמות במסגרת תגמולי המילואים, ולכן נדרש המעסיק לממנן מכיסו. בנוסף, חייל המילואים ממשיך לצבור ימי חופשה, ימי מחלה וזכויות תלויות וותק, לדוגמא זכויות לדמי הבראה ולפיצויי פיטורים, גם במהלך שירות המילואים, כשגם זכויות אלו לא מגולמות ע"י המדינה בתגמולי המילואים.

מדובר בעלויות שכר שיכולות להגיע ל- 20 ואף ל- 25 אחוזים נוספים משכרו של העובד, ושהמדינה בוחרת לגלגל על כתפי המעסיקים. כך שבסופו של יום מוצא את עצמו המעסיק משלם אלפי שקלים בחודש עבור עובד שלא מבצע עבודה עבורו, כשהמדינה מצדה לא משתתפת באותן העלויות של חייל שזימנה למילואים.

בעיה נוספת יכולה לצוץ בקרב עובדים שזכו להעלאה בשכרם בסמיכות לצאתם לשירות מילואים, ולכן יידרש המעסיק לשלם לעובד את שכרו המעודכן (ובצדק, שכן אין סיבה שעצם היציאה לשירות מילואים יפגע בהעלאת השכר שקיבל העובד). אלא מאחר שהמוסד לביטוח לאומי מבצע את חישוב תגמולי המילואים בהתאם להשתכרותו של העובד ב- 90 הימים שקדמו לשירות המילואים, ההחזרים למעסיק יהיו בגובה השכר הקודם להעלאת השכר - עוד עלות ישירה שמגולגלת על כתפי המעסיק.

עו"ד ליאור בונר | צילום: טל הראל

בנושא זה יש לשים לב לעניינם הבעייתי של קבלני השירותים השונים - ובדגש על חברות האבטחה שלרוב מעסיקות עובדים יוצאי יחידות קרביות - שבשגרה מימון שכרם של עובדיהם מגיע מהלקוחות שבחצריהם מוצבים העובדים. אלא שבעוד שבעת היעדרות לצורך שירות במילואים לא יוצב העובד לעבודה אצל הלקוח ובהתאם לא יזכה המעסיק לתמורה בגין עבודתו, את תשלומי הפנסיה והזכויות השונות הוא עדיין יצטרך לממן מכיסו, מבלי שהוצאות חורגות אלו תומחרו בעת ההתקשרות מול הלקוחות.

סיטואציה יותר בעייתית יכולה לצוץ בקרב משרתי מילואים שמקבלים משכורות גבוהות, ושעלולים למצוא את עצמם סופגים הפסדי שכר על חשבונם. נכון להיום, תקנות המוסד לביטוח לאומי קובעות, כי בגין שירות מילואים יועברו למעסיק תגמולי מילואים עד לסכום מקסימלי של 49,030 ₪ בחודש. משמעות הדבר היא שעובד ששכרו עולה על התקרה האמורה - המוסד לביטוח לאומי לא יישלם את מלוא שכרו.

מאחר שעד היום לא הוסדר בחקיקה עניין זכאותם של משרתי מילואים לשכר העולה על התקרה לתשלום, מוצאים את עצמם עובדים לא מעטים בסיטואציה בה שירות המילואים עלול להביא לפגיעה בשכרם, כשלמעשה הם נתונים לחסדי המעסיק אם יסכים לממן מכיסו את ההפרש שהמדינה מסרבת לשלם עבור החיילים שגייסה למילואים.

חשוב להדגיש, כי לא מדובר בסוגיות חדשות, אלא במציאות הקיימת שנים רבות. אלא שבניגוד לעבר, במלחמת חרבות ברזל גויסה מסה גדולה ביותר של עובדים למילואים לתקופות ארוכות ביותר (שאצל עובדים רבים כלל לא ידוע מתי יסתיימו), כשהדבר יוצר נזק מצטבר של עשרות אלפי שקלים למעסיקים רבים - ובחלק מהמקרים גם נזק כספי רב לעובדים.

מן הראוי שדווקא בזמנים בהם כולנו מבינים, יותר מתמיד, את החשיבות הרבה שיש למשרתי המילואים ואת ההקרבה הרבה שהם מתבקשים לעשות למען טובת המדינה וכלל אזרחיה, תדאג המדינה לתקן את אותם חוסרים שקיימים בחוק. זו העת גם לארגוני המעסיקים ולארגוני העובדים לאחד כוחות ולפעול יחדיו על מנת להפעיל לחץ על המחוקק לתקן את הוראות החוק, כך שמלוא עלות שירות המילואים תמומן על ידי המדינה ולא תגולגל על כתפי המעסיקים - ובוודאי שלא על כתפי משרתי המילואים.

בתקווה ששירות המילואים של כלל החיילים יסתיים במהרה, ושכל החיילים והחטופים ישובו לביתם במהירות ובבריאות שלמה.

הכותב הינו רס"ן במיל - שביצע למעלה מ-20 שנות מילואים ובעל משרד עורכי דין המתמחה בייצוג חיילי מילואים ועסקים שנפגעו עקב הבעייתיות המשפטית שנוצרה כעת, ובכלל האספקטים של דיני עבודה.

מאת עו"ד ליאור בונר, שותף מנהל, בונר רזגור עורכי דין

d&b – לדעת להחליט