"הגיעה העת להקמת בית משפט כלכלי שיתמחה בסוגיות סבוכות בדיני משפחה וירושה"

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני עוסקים במנעד רחב למדי של תחומי עיסוק. אחד מהנושאים המורכבים בעולם דיני המשפחה והירושה הוא חלוקת הרכוש והכרעה בנושאים כלכליים מסובכים כאשר פירוק משפחה כולל נגיעה באין ספור פרמטרים הקשורים לחיים המשפחתיים המשותפים. כידוע, לכל מקרה גירושין או פרידה מתלווה הליך כלכלי, וככל שאין הסכמים כספיים מוקדמים, כגון הסכמי ממון, הסוגיה המשפטית הופכת למורכבת יותר. גם בסוגיות הכלכליות יש מדרגים שונים. אין דין פירוק משפחה שברשותה דירה, רכב, מספר ילדים ועבודה מסודרת, לפירוק משפחה בה יש חברה או מספר חברות, בישראל ומעבר לים, ומספר רב של נכסים ידועים – שלא לדבר על הנכסים הלא ידועים.

לא פעם מעלים עורכי הדין בתחום דיני המשפחה והירושה את הטענה כי לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני אין את הידע הכלכלי כדי לדון בסוגיות כלכליות מורכבות. בית המשפט נדרש לא פעם להביא מומחים מגוונים מתחום ניהול החשבונות, אקטואריה, פנסיה, פירוק חברות וכו' בכדי לנסות להכריע בנושאים בהם לדיינים ולשופטים אין ידע מספק, דבר שמייצר שיח סביב מינוי המומחים והתארכות התהליך המשפטי. מצב זה מקדם את הטענה של עורכי דין בתחום הקוראים להקמת בית משפט כלכלי שיתמחה בסוגיות סבוכות בדיני משפחה וידע לתת מענה לסוגיות המורכבות בתחום בצורה מהירה, מקצועית ומאוזנת.

מנגד, ישנם עורכי דין שטוענים כי האופן בו מתנהלת המערכת הוא סביר ומקדם תהליכים בצורה מידתית, ראויה ומקצועית.

לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה מתייחסים עורכי דין מומחים בתחום לסוגיית טיפול בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בענייני רכוש ועסקים משפחתיים. עורכי הדין הסבירו מדוע הם גורסים כי בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה מצליחים, או לא מצליחים, לטפל בצורה המיטבית בסוגיות ממוניות. לכתבה התראיינו עו"ד דנית אסף יהודאי, מייסדת ובעלים ב'דנית אסף יהודאי, משרד עורכי דין', עו"ד אווה שטיינמץ (קליין), משרד עו"ד אלטו ושות', עו"ד זיו בייטל, בעלים בחברת עו"ד זיו בייטל, ועו"ד מגי הלפרין, מייסדת ובעלים ב'מגי הלפרין, משרד עורכי דין'.

פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה | צילום: יח"צ

מה דעתך על טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בענייני רכוש/נאמנות ועסקים משפחתיים. האם אתם בתחושה שבית המשפט ו/או בית הדין הרבני מצליח לטפל בסוגיות ממוניות בצורה מקצועית והוגנת?

עו"ד דנית אסף יהודאי: "רבות מהחברות הגדולות בישראל הינן חברות משפחתיות ולהן מאפיינים מיוחדים ושונים הדורשים התייחסות מיוחדת בהיבטים אישיים - משפחתיים, כלכליים ומשפטיים. הגיעה העת להקמת בית משפט כלכלי בעל מומחיות בסוגיות סבוכות אלה. זה ראוי הן לטובת התא המשפחתי והן לטובת החברות והמשק הישראלי".

עו"ד אווה שטיינמץ (קליין): "לצערנו הרב חלק מהשופטים/ות והדיינים לא מבינים ולא התמקצעו בתחומים כלכליים רבים שניתן ללמוד ולהבין בהם, ושוב, השיטה המשפטית בה מפנים למומחים ולא מחייבים את השופטים להבין את הסוגיה המשפטית גם ברמה המתמטית וגם ברמה הכלכלית, ולו באופן בסיסי, גורמת לכל המערכת להישאר מאחור, ולמתדיינים נגרמת אכזבה מהמערכת וסבל בהתמשכות ההליכים".

עו"ד מגי הלפרין: "בניגוד לביקורת שאני נתקלת בה לעיתים, אני סבורה שבתי המשפט לענייני משפחה מצוידים בכלים נאותים לטיפול בסכסוכים בעסקים משפחתיים. חשוב שעורכי הדין יידעו לעשות שימוש נכון בכלים הללו והדבר מצריך הבנה מעמיקה בדיני חברות ובמשפט המסחרי בד בבד עם מומחיות בתחום המשפחה. בד"כ הדבר יחייב שיתוף פעולה בין משרדים עם התמחויות שונות וזה מסרבל. לכן בנינו אצלנו את היכולת הדואלית הזו "בתוך הבית" וזה מכפיל כוח רציני.

צריך לזכור שכאשר מדובר בסכסוך בחברה משפחתית, עומדים לרשות בית המשפט לענייני משפחה כל הכלים, לרבות סעיף 191 לחוק החברות (סעד למניעת קיפוח) שהוא מכשיר רב עוצמה שמכוחו ניתן לתת מגוון רחב של סעדים.

כאשר הסכסוך נוגע לעסקים וחברות שהם בבעלות בני זוג המצויים בהליך גירושין, הכלל הבסיסי שנקבע בפסיקה ונומק היטב בערכאות השונות הוא הכלל לפיו אין כופים על בני זוג שנפרדים להישאר שותפים בעסקים ובאחזקות בחברות - והוא בדרך כלל נכון גם משפטית וגם עסקית.

אותו רציונל עומד בדרך כלל לנגד עיני בתי המשפט המחוזיים כשהם דנים בסכסוכים בין בעלי מניות שאינם בני משפחה. גם שם הנטייה תהיה להביא לכך שאחד הצדדים ירכוש את חלקו של האחר.

המכניזם של סכסוכים משפחתיים על המורכבויות המיוחדות שבהם ידוע לבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, אך חשוב שעורכי הדין יידעו לנצל את הכלים הנכונים ואת השילוב שבין דיני המשפחה לדיני חברות ומשפט מסחרי".

עו"ד זיו בייטל: "לדעתי יש לחלק בין הוגנות למקצועיות. ככלל, ערכאות השיפוט הוגנות אך לא תמיד מקצועיות. דרושה הבנה מעמיקה יותר במיוחד בנכסים מורכבים, עסקים, נאמנויות וחברות. דרכן של ערכאות השיפוט בד"כ להיעזר בגורמים חיצוניים. נראה נכון יותר להבין סוגיות מעין אלו ולטפל בהן IN HOUSE".

"תקנות סדרי הדין מקשות באופן מיושן ומיותר על ההליכים"

התארכות ההליכים המשפטיים, הדיונים הרבים והבירוקרטיה מייצרים עומס על המערכת ולמעשה פוגעים באמון האזרח במערכת השופטת. לתובנה הזאת הייתה חלק מרכזי בתיקון תקנות סדר הדין האזרחי, כאשר המטרות שלהן היו והינן, בין היתר, קיצור התהליך המשפטי והפיכתו למהיר, נוח ויעיל יותר. אולם, באופן לא מפתיע, גם בתחום דיני המשפחה ישנן טענות רבות לאופן שבו מיושמות התקנות תוך הטלת ספק ביעילותן, "תקנות סדרי הדין מקשות באופן מיושן ומיותר על ההליכים, מסרבלות ויוצרות עוד שרשרת של בירוקרטיה", אומרת עו"ד אווה שטיינמץ (קליין), "הגם שהחלק של מיקוד הטענות, כתיבת פרטים הכרחיים וקיצור מספר העמודים כן יעיל ומייתר כתבי טענות ארוכים ומפוזרים מידיי, אנחנו חיים בשנת 2023 והתקנות לא תואמות את המציאות הקיימת כיום, בדומה לחלקים רבים מיושנים נוספים במערכת המשפט". לדבריה מצטרף עו"ד זיו בייטל, "לטעמי התקנות מסרבלות את ההליכים. נראה כי בתי המשפט שמו לעצמם חסמים כדי לעכב הגשת כתבי טענות, בקשות וכיוצב' אשר ממילא יוגשו. מאז ומתמיד נדרשה סבלנות רבה ומידת רחמים רבה בענייני משפחה והתקנות החדשות שרובן ככולן נערכו לשם הלכים אזרחיים רגילים, אינם מותאמים לענייני המשפחה הכל כך דינמיים".

עו"ד שטיינמץ (קליין) ועו"ד בייטל מתייחסים גם לטענות שעולות על הימשכות ההליכים המשפטיים בגלל עורכי דין שמסיבותיהם שלהם, לעיתים כלכליות, מייצרים עוד דיונים. לדברי עו"ד בייטל, התופעה נפוצה יותר בקרב עו"ד צעירים, "לצערי הרב, התופעה של משיכת תיק הינה שכיחה במיוחד אצל עוה"ד הצעירים. זו בעיה חמורה שמובילה לכך שתיק שצריך להתנהל עד שנה, נמשך עד כ- 3 שנים, וגורם סבל למתדיינים, לעורכי הדין וגם לשופטים".

עו"ד שטיינמץ גורסת כי מדובר בבעיה מצומצמת יחסית ומציינת כי עיקר הבעיה בהתארכות משך המשפט מצויה בעומס הגדול הקיים על בתי המשפט, "תופעת הימשכות ההליכים - דווקא כטקטיקה - הצטמצמה מאוד לדעתי וזאת בזכות המודעות השיפוטית של רוב השופטים לעניין. מניסיוני, המערכת כן נרתמת לא לאפשר זאת כשמסבים את תשומת לב המותב הדן בתיק לכך. לפעמים הבעיה היא דווקא בכתיבת פסקי דין. אני מכירה מקרים מדהימים שממתינים כיום כשנה מההליך האחרון, והשופט כתב לנו, למשל, שבשל עומס הוא עוד לא הצליח להוציא את פסק הדין".

d&b – לדעת להחליט