למה גם ימנים צריכים להצטרף למחאה נגד המהפכה המשפטית

הימין הישראי גדל בצל שלושה אירועים מכוננים במסגרתם הרשות המבצעת פעלה בניגוד מוחלט לרצון בוחריה וביצעה מהלכים שהותירו צלקת עמוקה: הסכם אוסלו, ההתנתקות והקמת ממשלת בנט-לפיד.

בתור ילד דתי לאומי, תחושת העלבון והבגידה לאחר אישורו של הסכם אוסלו בקולותיהם של אלכס גולדפרב (שקיבל מיצובישי כסגן שר) ומי שהורשע שנים לאחר מכן בריגול גונן שגב עדיין צורבים. לאחר מכן, זכור היטב גם סיבוב הפרסה של אבי ההתיישבות אריאל שרון, לאחר שענני השחיתות החלו להתקדר מעליו במהלך ביצוע ההתנתקות, שלוו באמירות אומללות על הצורך ב״אתרוג״. לא הרשות השופטת ביצעה מהלכים אלה, אלא הרשות המבצעת.

לפני שלושה חודשים נפל דבר בישראל. התיקו הפוליטי נשבר ברעש גדול וקמה ממשלת ימין עם רוב מוצק ומנדט ברור. העם בישראל ביקש יותר ביטחון אישי, יותר יהדות ויותר לאומיות. העם אמר את דברו. זאת, לאחר הקמת ממשלת בנט שעבור רבים ממצביעיו הוקמה בניגוד לבוחרים ששלחו אותם לכנסת.

שבוע לאחר הקמת הממשלה, הציג שר המשפטים יריב לוין הצעה לשינוי משפטי רדיקלי, שאותו הוא הגדיר כ״שלב הראשון״ ברפורמה המשפטית. במסגרת השינוי, מעוניין השר לוין ליצור מצב שהרשות המבצעת, שלה רוב אוטומטי בכנסת, תמנה את כל השופטים בישראל, תמנה את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, ותמנע ביקורת שיפוטית עם פסקת ההתגברות ברוב רגיל.

בניגוד למצג השווא שמנסים יוזמי המהלך לייצר, מעולם לא שררה בישראל מציאות במסגרתה כלל הסמכויות הללו היו בידי הממשלה. הגדיל לעשות יו״ר ועדת חוקה שמחה רוטמן שהצהיר בוועדה כי כוונת המהלך היא לאפשר מצב של ״מחוקק כל יכול״.

מתן כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת יגדיל את הסיכוי לביצוע מהלכים נוספים, ואף חמורים יותר בעתיד. שינוי שיטת המשטר פותח פתח לשינוי יסודותיה של מדינת ישראל באופן דרמטי, ומה שנראה היום כיתרון לימין עשוי להתברר כחרב פיפיות. העובדה שדווקא האנשים שסבלו כל כך מנחת זרועה של הרשות המבצעת מבקשים כעת להפוך אותה לשליט כל יכול היא לא פחות מטראגית.

אני סבור שלמרות הביקורת המובנת על מערכת המשפט בישראל, אדם בעל תפיסת עולם שמרנית חייב לזעוק כנגד השינוי המוצע שיהפוך את ישראל ללא דמוקרטית.

על הימין שניצח בבחירות מוטלת החובה לייצג את בוחריו ולסייע בעיצוב פניה של ישראל. גיבוש חוקי יסוד שיבטאו זאת, ביצוע רפורמה שתגדיל ייצוג לחלקים גדולים יותר בבית המשפט העליון ועיצוב גבולות גזרה חדשים בין הרשויות והגדרת הדברים שדורשים משאל עם או רוב מיוחס - כל אלה מצויים עמוק בתחום הלגיטימציה של הממשלה החדשה. המאבק צריך להיות על גיבוש מרחב ההסכמה הישראלי באופן שיקשה על ממשלות הנשענות על רוב שברירי ״לגנוב״ את השלטון.

אלא שהמהלך המוצע, שמוסבר בניסיון לתקן ולאזן את המצב הקיים, הורס את הבית במקום לתקן ליקויים. אין דבר באג׳נדה הימנית שהוצגה לפני הבחירות שלא ניתן לעשות באמצעים הרבה פחות גורפים והרבה פחות מסוכנים לטווח הארוך.

מתן כוח בלתי מוגבל פירושו סכנה בלתי מוגבלת ושינוי פניה של ישראל. מרגע שניתן הכוח, לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור. אי אפשר לחכות עד שיחוקקו חוקים דרקוניים כדי למחות כי אז כבר לא יהיה נגד מי. בשבועות הקרובים ישראל תעבור מהפכה חוקתית דרמטית, ולא ניתן יהיה לעצור אותה בלעדיכם.

זאת הסיבה שגם אני אשתתף בשביתת המחאה ביום שני הקרוב ואני מזמין את אחי מהימין ומהשמאל, דתיים וחילונים להצטרף אליי.

הכותב הוא נשיא ומייסד משותף של היוניקורן FORTER