אורן שגיא מנכ"ל סיסקו ישראל: "זאת תהיה שנה טובה להשקיע בארץ"

"אני מאמין שגם ב-2023 סיסקו תמשיך לבצע השקעות בישראל, כיוון שתנאי השוק מעודדים את זה. אנחנו רואים היום הערכות שווי טובות יותר, היזמים קצת יותר ריאליים וגם יש יותר לחץ בשווקים. השילוב של כל התנאים הללו מעיד שזאת תהיה שנה טובה בכובע שלנו כמשקיע". כך אומר אורן שגיא מנכ"ל סיסקו ישראל, בשיחה עם כלכליסט לקראת מפגש בנושא תחזיות טכנולוגיות שיתקיים השבוע בתל אביב ובו תשתתף גם ליז סנטוני, סגנית נשיא בכירה לאסטרטגיה בסיסקו העולמית.

"החיבור בין הטאלנט שיש בישראל והסטארטאפים המרתקים שיש פה, לבין המצב המוניטרי ששורר היום בשווקים נותן לנו הרבה מאד הזדמנויות השקעה ואני מקווה מאד שב-2023 נוכל להמשיך לרכוש ולהתעצם בשוק הישראלי", אומר שגיא. "מעבר לרכישות ישירות של סטארט-אפים ישראליים בשלבים שונים, התאגיד העולמי מבצע בישראל גם השקעות עקיפות, כלומר דרך קרנות הון סיכון - כך שאנחנו מאוד מעורבים בשוק הישראלי".

לדבריו, כאשר החברה העולמית מחפשת פיתרון לבעיה ספציפית שהארגון מעוניין לפתור, אנשי הקרן התאגידית ומומחי ה-M&A של הארגון שיש בישראל, פוגשים את הסטארט-אפים, מציגים אותם לוועדת ההשקעות של הקרן התאגידית ומולם עולות גם הצעות של חברות אחרות בעולם. המבחן הוא מי מצליח לשכנע שזאת גם הרכישה הנכונה וגם האקוסיסטם המתאים. "לכן, חלק מהתפקיד שלי כמנכ"ל סיסקו ישראל זה לוודא שסיסקו העולמית רואה את ישראל כמקום נכון להשקיע בו".

סיסקו ישראל מעסיקה היום 800 עובדים, ב-6 אתרי פיתוח ומאחוריה רשימה של 17 רכישות בהיקף השקעה כולל של 7.2 מיליארד דולר, מאז ההקמה לפני כ-25 שנים. בשנתיים האחרונות ביצעה סיסקו העולמית רכישה של שלוש חברות ישראליות מכמה תחומים שונים: אפסגון, שפיתחה מערכות שמספקות נראות מלאה של הפעילות בסביבה מרובת עננים, סדונה, שפיתחה קונטרולר מרכזי שמחבר בין עולמות האופטיקה לעולמות IP לניהול ממקום אחד ולחיסכון תפעולי, ואת פורטשיפט (Portshift) שמספקת פיתרון להגנה על התעבורה בענן.

"בשנים האחרונות קנינו גם את ליבה סמיקונדוקטור, שהפכה להיות סיסקו קיסריה וזה סיפור מעניין על חברה ישראלית קטנה וצעירה שפתאום מניעה פורטפוליו מכירות של 32 מיליארד דולר. המרכז שלנו בקיסריה מפתח את המעבדים, את הסיליקון, שמניע את כל הפורטפוליו שלנו. זה גם חלק מהסיפור של ישראל כי מתקיימת פה פעילות טכנולוגית מאוד מאוד מגוונת - מפיתוח שבבים שזה פיזיקה, כימיה, והנדסת חשמל, לצדם פיתרונות של הגנות סייבר ועד מרכז הפיתוח בנתניה שמתעסק במערכות ניהול של עולם הטלקום. הפיתוח המגוון שלנו בישראל זה צד אחד של הסיפור של סיסקו בארץ", אומר שגיא.

"במקביל יש כמובן את הפעילות העסקית שבה אנחנו אחד משחקני הטכנולוגיה הגדולים במדינה עם היקף פעילות של יותר ממיליארד שקלים. צ'אק רובינס מנכ"ל סיסקו העולמית שהיה בארץ לפני חודש וחצי ציין באחד הכנסים שבתוך 5 שנים הוכפלה בישראל הפעילות העסקית. מהלקוחות הכי קטנים - בתי קפה, משרדי עורכי דין או רואי חשבון ועד ללקוחות הכי מורכבים, כמו ממשלת ישראל, הצבא וגופי ביטחון שונים, בתי חולים, בנקים חברות ביטוח".

שגיא הדגיש כי הזרוע השלישית של פעילות החברה בישראל היא הזרוע החברתית. "יש לנו שתי תוכניות בתחום הזה שעליהן אני, כמנכ"ל, שם דגש רב: האחת היא תוכנית האחריות החברתית של סיסקו והשנייה היא האצת הדיגיטציה בישראל. זאת תוכנית פרו-בונו, כחלק מהתרומה שלנו לקהילה, שבמסגרתה אנחנו פועלים לחיבור הפריפריה החברתית והפריפריה הגיאוגרפית באמצעות מרכזים טכנולוגיים ברחבי המדינה. לפני 5 שנים השקנו את ההאב הראשון בשיתוף עיריית דימונה ומאז הקמנו מרכזים דומים גם בנגב המזרחי, בנגב המערבי ובגליל העליון". את פעילות הזרוע החברתית מנהלת זיקה אב צוק, סמנכ"לית פיתוח עסקי בסיסקו ישראל, במטרה לאפשר לבני נוער מהפריפריה להתחבר טוב יותר לאקוסיסטם של הטק הישראלי באמצעות מערכים של הכשרות והדרכות. בנוסף, פעילה סיסקו ישראל גם בתוכניות לשילוב מגזרים נוספים כמו חרדים וערבים, מתוך התפיסה שמתווה סיסקו העולמית לאפשר עתיד מחובר לכולם.

"ההשקעות של סיסקו בעולמות הסייבר סקיורוטי הביאו אותנו לתת ללקוחות שונים פלטפורמה להגנה כמעט מקצה לקצה: מהגנה על יחידות הקצה לפטופים וסמארטפונים, ועד הגנה על הרשת, הגנה על היציאה לענן והגנה על האפליקציות בענן עצמו. 80% מהתעבורה באינטרנט העולמי פוגשת בשלב כלשהו ציוד של סיסקו וזה נותן לנו תמונה מאד מפורטת שמאפשרת לנו לזהות אנומליות והתקפות, גם כחלק מהשירותים שאנחנו יכולים לתת לארגונים ולממשלות".

"הקורונה לימדה גם את העסקים הקטנים שבלי חזות דיגיטלית הם לא קיימים ולכן כולם עברו לדיגיטל. את שינוי הגישה הזאת התחלנו לפני כארבע שנים, אבל הוא התעצם מאד בעקבות הקורונה. היום כולם מחזיקים איזה פרונט-אנד דיגיטלי, או חנות וירטואלית וזה הביא את ורטיקל העסקים הקטנים שלנו לנהל עשרות מיליוני דולרים בשנה. לקוחות קטנים בארץ קונים פתרונות טכנולוגיים שנוחים לניהול ולפריסה בחבילה מלאה - כי אחרת הם יהיו מחוץ למשחק".

"אם מסתכלים לעשור הבא סיסקו הציבה לעצמה כמה יעדים עיקריים בכל מה שקשור למחקר ופיתוח. הראשון הוא קוואנטום. לא רק מיחשוב קוואנטי שהולך ליצור מפץ ענק, אלא גם רשתות קוואנטום והצפנה קוואנטית. תחום נוסף הוא המטאוורס - כיוון שאנחנו רואים את עצמנו חלק מעולם הזה - לווידאו, למשל, יש חלק חשוב בזה גם בצד האפליקטיבי של מציאות מדומה ורבודה וגם בהעברת נתונים ברוחב פס גדול ביותר. אנחנו פועלים מתוך תפיסה שאומרת שברגע שהמטאוורס יתפוס - כי הוא תופס אבל בינתיים לאט לאט - אז אנחנו רוצים להיות שחקן שמוביל בעולמות התשתית והאפליקציה". תחום נוסף, שבו סיסקו מעוניינת להפגין מעורבות הוא הבלוקצ'יין, כטכנולוגיה מאפשרת שאליה מתחברים עם אינטרנט 3.0 וכיצד בונים את סביבות האינטרנט החדשות.

בטווח הבינוני התאגיד הגלובלי שם לעצמו למטרה להוביל את עולם ה-IT בסביבת הענן וכן סייבר סקיוריטי. "ככל שאנחנו מתקדמים במסע הדיגיטלי, ככל שמרחב התקיפה גדל, אנחנו רואים את האתגרים הגדולים ביותר בעולמות ההגנה. אז סביב הארכיטקטורה של זירו-טראסט (חיבור כל משתמש כל מכשיר, כל סביבת עבודה) - אנחנו עושים הרבה מאד השקעות", אומר שגיא.