לקראת רעידת אדמה פיננסית? המרוויחים והמפסידים מעסקה בין הראל לישראכרט

ההצעה שהעבירה הראל לרכישת ישראכרט לפי שווי של 2.72 מיליארד שקל, ואשר נחשפה אמש ב"כלכליסט", מרעידה את שוק כרטיסי האשראי וענף הפיננסים כולו, כשמניית ישראכרט מזנקת בבורסת תל אביב. לעסקה השלכות על ענף הפיננסים בכלל ועל עסקת כלל ביטוח ו-MAX בפרט. מי הם אם כן המרוויחים והמפסידים מהמהלך של הראל.

המרוויחים

1. הראל, שבשליטת משפחת המבורגר, הצליחה להפתיע את השוק ובעיקר את המתחרה שלה הפניקס, שנתפסה כמתמודדת מרכזית על רכישת ישראכרט. הראל הגישה הצעה ראשונה, ככל הנראה אחרי שהגיעה להבנות עקרוניות עם הנהלת ישראכרט.

ההצעה שלה גבוהה מספיק כדי לפתות את בעלי המניות של ישראכרט (פרמיה של כמעט 30% מעל מחיר השוק), שהיא חברה ללא גרעין שליטה, ומצד שני היא בתמחור די מלא במונחי מכפיל רווח (מכפיל 12). מי שהוביל את המהלך להגשת ההצעה הוא בן המבורגר, סגן היו"ר בהראל, ואחיינו של בעל השליטה יאיר המבורגר, מה שמשקף שמעורבותו בניהול החברה הולכת וגדלה.

על אף שהראל היא הגוף המוסדי הראשון שהגיש הצעה רשמית לרכישת ישראכרט, זה עדיין לא מבטיח שאכן תרכוש את השליטה בחברת כרטיסי האשראי הגדולה בשוק. בהחלט ייתכן כי זו התחלה של מאבק שליטה, שבמסגרתו גם הפניקס, מנורה מבטחים ואולי אפילו מגדל יגישו הצעות, לאור המגמה המסתמנת של מעבר חברות כרטיסי האשראי להיות תחת בעלות של חברות ביטוח. הראל הגבילה את ההצעה שלה לשבועיים, וזהו פרק זמן שדורש תגובה מהירה לא רק מבעלי המניות של ישראכרט אלא מכל מי שמעוניין להתחרות על הרכישה.

2. כלל ביטוח ו-MAX: כמובן שהגשת ההצעה של הראל אינה נעשית בתזמון מקרי. בימים אלה מנסה כלל ביטוח להשלים את רכישת חברת כרטיסי האשראי MAX מידי ורבורג פינקוס. ההשוואה בין המחיר בעסקת כלל-MAX להצעה של הראל היא מורכבת. אם בוחנים לפי מכפיל הון, הרי שעסקת כלל-MAX יקרה יותר, שכן MAX מתומחרת בעסקה לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל, המשקף מכפיל הון של 1.5, לעומת מכפיל 1 בהצעת הראל לישראכרט. מצד שני אם בוחנים לפי פרמטר של מכפיל רווח, אז המצב הוא הפוך: עסקת כלל-MAX משקפת מכפיל רווח 10 לעומת מכפיל רווח 12 בהצעת הראל לישראכרט.

מלבד סוגיית המחיר, ההצעה של הראל לישראכרט עשויה להכביד על עסקת כלל-MAX, שכן במקום לעסוק באישור נקודתי של העסקה, כעת תעלה לשולחן שאלה רחבה יותר - האם נכון שענף חברות כרטיסי האשראי יעבור לשליטת חברות הביטוח. במשרד האוצר שמתנגדים להתחזקות המוסדיים, עשויים כעת להגביר את ההתנגדות, לאור העובדה שכבר לא מדובר בעסקה נקודתית בין כלל ל-MAX, אלא במהלך רוחבי של ענף כרטיסי האשראי.

3. יורם נוה: ההצעה של הראל הופכת את מנכ"ל כלל ביטוח למי שלמעשה היה הראשון שסלל את הדרך להשתלטות חברות ביטוח על חברות כרטיסי אשראי בהצעה שהעביר ל-MAX לפני שנה. נווה נקלע לעימות חזיתי עם בעל מניות מרכזי בכלל - אלפרד אקירוב, שטען כי העסקה נעשית במחיר גבוה מדי ובכל מקרה אין היגיון ברכישת חברת כרטיסי אשראי בידי חברת ביטוח.

במובן מסוים, ההצעה של הראל לישראכרט נותנת לנווה רוח גבית להובלת עסקה מקבילה, ואולם כאמור, היא עלולה גם לעורר חלק מהרגולטורים נגד אישורה.

4. דיסקונט וכאל: חברת כאל נמצאת בימים אלה לקראת הכרעה סופית בשאלה האם להפריד אותה מבנק דיסקונט - עד סוף החודש אמורה להתקבל החלטה בנושא וכרגע נראה שיש סיכוי גבוה להחלטה על הפרדה בין הגופים. זאת לאור המלצת הועדה המקצועית של משרד האוצר בעניין, והודעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתחיל ולקדם את הנושא - בכפוף לשימוע שייערך לדיסקונט.

עקרונית מעבר שתי חברות מתחרותיה של כאל לענף הביטוח יכול לסייע למנכ"ל דיסקונט אורי לוין בלנסות ולמנוע את הפרדת כאל, תחת הנימוק שהשוק יהיה מאוזן יותר אם חברה אחת תהיה תחת בנק בינוני, במקום שכל השלוש יהיו תחת ענף הביטוח. מנגד, הוא יצטרך להיזהר מלהשתמש בנימוק הזה, שכן אם יוחלט על ההפרדה, עמדה זו יכולה להפוך לחרב פיפיות - זאת משום שהיא תקשה עליו למכור את כאל לחברת ביטוח.

בכל אופן אם יוחלט על הפרדת כאל מדיסקונט, הצעת הראל לישראכרט היא בשורה טובה לבנק. זאת משום שכאל תישאר ה"כלה" היחידה בשוק אל מול שלושה חתנים פוטנציאליים - מנורה, הפניקס ואולי אפילו מגדל. בה בעת, כדי שיוכל דיסקונט להתחיל לתמחר בין הקונים, הוא יצטרך קודם להעביר תיקון חקיקה בכנסת שיאפשר לו למכור לחברות הביטוח (כיום לפי נוסח החוק לבנק אסור למכור למוסדי גדול חברת כרטיסי אשראי).

המפסידים

1. אלפרד אקירוב: בעל השליטה באלרוב שרוצה לרכוש את השליטה בכלל ביטוח נלחם בכל כוחו נגד העסקה האמורה שלה עם MAX. מבחינת המחיר שמציעה הראל הוא יכול להרגיש צודק, שכן כלל סגרה על מחיר גבוה משמעותית במונחי מכפיל הון, לעומת ההצעה של הראל. במונחי רווח המכפיל של עיסקת ישראכרט יקר יותר, אבל הצעת הראל ממחישה שרכישת חברת כרטיסי אשראי ע"י חברת ביטוח היא מהלך עסקי נכון במציאות הנוכחית.

2. הפניקס: חברת הביטוח שכבשה את המקום הראשון מבחינת שווי השוק שלה מול המתחרות, יוצאת בדרך לא אופיינית בצד המפסיד. רק בשבוע שעבר חתמה הפניקס עם ישראכרט על מיזם אשראי משותף, והיום הוא נראה חסר טעם. אם הראל תרכוש את ישראכרט, היא לא תאפשר קיום הסכם כזה עם מתחרה מרכזית שלה.

מהבחינה הזו הפניקס יכולה גם להרגיש מרומה מעט, שכן מצד אחד ישראכרט חתמה עמה על הסכם שת"פ ומצד שני אחרי שבוע קיבלה את ההצעה מהראל, וספק אם לא ידעה על הכוונות הללו קודם לכן.

הפניקס יכולה כמובן להגיש הצעה מתחרה לרכישת ישראכרט, אלא שזה מורכב במקרה שלה. בימים אלה הפניקס עצמה נמצאת בתהליך למכירת השליטה בה לקרן ADQ, קרן השקעות ממשלתית של אבו דאבי. כשמתבצע מהלך גדול כזה, החברות עצמן מנועות ממהלך עסקי גדול שישנה משמעותית את המבנה שלהן. לא מן הנמנע שהפניקס כן תגיש הצעה מתחרה גבוהה יותר בימים הקרובים, אך הדבר יעשה אחרי קבלת אישור עקרוני למהלך מצד אבו דאבי.